הַכַּלָּנִית, הַסַּבְיוֹן, הָאַלּוֹן וְחַבְרֵיהֶם בַּשָּׂדֶה וּבַחֹרֶשׁ הֵם חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵהַנּוֹף הַיִּשְׂרְאֵלִי. אֲבָל הַאִם יְדַעְתֶּם שֶׁצְּמָחִים אֵלֶּה הֵם גַּם גִּבּוֹרִים […]
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מְחַפֵּשׂ כֶּתֶר
כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה הִכְרִיז שֶׁהוּא רוֹצֶה לָצֶקֶת לְעַצְמוֹ כֶּתֶר זָהָב, כָּל פִּרְחֵי הַחֹרֶשׁ הִתְרַגְּשׁוּ. וּמַדּוּעַ שֶׁפְּרָחִים יִתְעַנְיְנוּ בַּכֶּתֶר הַמַּלְכוּתִי? כָּעֵת אֲסַפֵּר לָכֶם:
לְאַחַר שֶׁעָלָה שְׁלֹמֹה עַל כֵּס הַמְּלוּכָה, חָפַץ לִיצֹר לְעַצְמוֹ כֶּתֶר יְפֵהפֶה וּמְיֻחָד. הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם לֹא זִמֵּן לָאַרְמוֹן צוֹרְפִים אוֹ חָרָשֵׁי מַתֶּכֶת, אֶלָּא הִכְרִיז, ״יַד אָדָם לֹא תּוּכַל לְהִתְעַלּוֹת עַל הַיֹּפִי שֶׁמַּצִּיעַ לָנוּ הַטֶּבַע, לָכֵן אֲנִי רוֹצֶה שֶׁאֶת כִּתְרִי הֶחָדָשׁ יִצְּקוּ בְּצוּרַת הַפֶּרַח הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר. אֵין כְּיָפְיָם שֶׁל פְּרָחִים.״
הַמֶּלֶךְ הוֹדִיעַ עַל תַּחֲרוּת יֹפִי בֵּין פִּרְחֵי הַיַּעַר. הֻכְרַז שֶׁהַפֶּרַח שֶׁיִּזְכֶּה בַּתַּחֲרוּת יַעֲבֹר לָגוּר בָּאַרְמוֹן, וְיִצְּקוּ אֶת כֶּתֶר הַמַּלְכוּת בְּצוּרָתוֹ. פִּרְחֵי הַחֹרֶשׁ הִתְלַהֲבוּ וְהֵחֵלּוּ לְהִתְכּוֹנֵן לַתַּחֲרוּת.
גַּם כַּלָּנִית הִתְרַגְּשָׁה. הִיא הָיְתָה יְדוּעָה כַּיָּפָה מִכָּל פִּרְחֵי הַיַּעַר: עָלֶיהָ הָאֲדֻמִּים גְּדוֹלִים וּמַרְהִיבִים, אַבְקָנֶיהָ מְשׁוּחִים בְּשָׁחֹר, וְשׁוֹשַׁנַּת עָלִים מְעַטֶּרֶת אֶת גִּבְעוֹלָהּ הַזָּקוּף הַגֵּאֶה. רַק שָׁמְעָה כַּלָּנִית עַל הַתַּחֲרוּת וּמִהֲרָה לְבֵיתָהּ לְהִתְכּוֹנֵן.
מִתַּחַת לְדִירָתָהּ שֶׁל כַּלָּנִית, בֵּין הַסְּלָעִים, גָּרָה רַקֶּפֶת. כְּשֶׁהִגִּיעָה כַּלָּנִית אֶל הַבַּיִת, פָּנְתָה מִיָּד לְרַקֶּפֶת וְקָרְאָה, ״אַתְּ לֹא תַּאֲמִינִי! בְּקָרוֹב כֻּלָּם יַכִּירוּ אוֹתִי. כֻּלָּם יוּכְלוּ לֵהָנוֹת מִיָּפְיִי. סוֹף כָּל סוֹף אֵצֵא מֵהַיַּעַר הַזֶּה וְאֶזְכֶּה לִתְהִלַּת עוֹלָם!״
רַקֶּפֶת הִבִּיטָה בִּשְׁכֶנְתָּהּ כַּלָּנִית בְּמַבָּט שׁוֹאֵל. הִיא לֹא הֵבִינָה מָה הִיא סָחָה.
״אוֹי, אַתְּ מְבִינָה עַל מָה אֲנִי מְדַבֶּרֶת בִּכְלָל? הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה הִכְרִיז עַל תַּחֲרוּת יֹפִי. הַזּוֹכֶה יַעֲבֹר לָגוּר בָּאַרְמוֹן, וְיִצְּקוּ אֶת הַכֶּתֶר הֶחָדָשׁ בְּצוּרָתוֹ. אִם תַּחְשְׁבִי קְצָת, תָּבִינִי מִי תִּזְכֶּה בַּתַּחֲרוּת, וּבִדְמוּתָהּ שֶׁל מִי יִצְּקוּ אֶת הַכֶּתֶר הֶחָדָשׁ שֶׁל הַמֶּלֶךְ.״
רַקֶּפֶת שָׁאֲלָה, ״מִי?״
״מָה מִי?!״ קָרְאָה כַּלָּנִית. ״אֲנִי, כַּלָּנִית! הֲרֵי אֲנִי הַיָּפָה מִכָּל פִּרְחֵי הַיַּעַר. אֲבָל אַתְּ לְעוֹלָם לֹא תָּבִינִי דָּבָר כָּזֶה. אַתְּ טִפְּשָׁה כָּל כָּךְ שֶׁהֶעָלִים שֶׁלִּי מִתְקַמְּטִים מִמֵּךְ. הֲרֵי לָךְ אֵין שׁוּם סִכּוּי לִזְכּוֹת בַּתַּחֲרוּת. וְאִם תִּרְצִי, גַּם אַסְבִּיר לָךְ לָמָּה,״ אָמְרָה כַּלָּנִית.
רַקֶּפֶת שָׁתְקָה.
״אֲנִי בְּכָל זֹאת אַסְבִּיר לָךְ,״ אָמְרָה כַּלָּנִית. ״דָּבָר רִאשׁוֹן, אַתְּ כְּפוּפָה. שֵׁנִית, עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת שֶׁלָּךְ חִוְּרִים. מָה זֶה הַצֶּבַע הַזֶּה? מַמָּשׁ בּוּשָׁה. וְתִרְאִי אֵיךְ הֵם נִרְאִים! רָזִים וּמְחֻדָּדִים. הַשִּׁלּוּב הַזֶּה שֶׁל הַצֶּבַע וְהַצּוּרָה וְהַגַּב הַכָּפוּף שֶׁלָּךְ הוּא פָּשׁוּט נוֹרָא! תַּאֲמִינִי לִי, אִם יִדְרְכוּ עָלַיִךְ בְּמִקְרֶה, אַף אֶחָד לֹא יִצְטַעֵר.״
רַקֶּפֶת שָׁתְקָה, וְכַּלָּנִית פָּצְחָה בְּשִׁיר מְלַגְלֵג:
״אֲפִלּוּ מַבָּט יָחִיד בְּרַקֶּפֶת
גָּרוּעַ יוֹתֵר מִלַּחְלוֹת בְּשַׁחֶפֶת.
כְּעוּרָה הִיא, כְּפוּפָה וְכָל כָּךְ מֻזְנַחַת,
סִגְנוֹן וּמַרְאֶה מַחְרִידִים כְּמוֹ קַדַּחַת.״
לְשֵׁמַע הַשִּׁיר שֶׁל כַּלָּנִית הִשְׁתּוֹחֲחָה קוֹמָתָהּ שֶׁל רַקֶּפֶת אַף יוֹתֵר. כַּלָּנִית פָּנְתָה לְהִתְכּוֹנֵן לַתַּחֲרוּת, וְאִלּוּ רַקֶּפֶת הִבִּיטָה בְּמֵי הַשְּׁלוּלִית שֶׁנִּקְוְתָה עַל סַף בֵּיתָהּ.
״כַּלָּנִית צוֹדֶקֶת,״ חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת בָּבוּאָתָהּ. ״אֲנִי פָּשׁוּט מְכֹעֶרֶת. עָדִיף שֶׁאֶשָּׁאֵר בֵּין הַסְּלָעִים וַאֲפִלּוּ לֹא אָצִיץ הַחוּצָה.״
יוֹם הַתַּחֲרוּת הִגִּיעַ. רַקֶּפֶת הִסְתַּתְּרָה בְּבֵיתָהּ, וְאִלּוּ כַּלָּנִית יָצְאָה אֶל קָרַחַת הַיַּעַר, שֶׁבָּהּ הִתְכַּנְּסוּ כָּל הַפְּרָחִים. הִיא מָתְחָה אֶת עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת שֶׁלָּהּ, הִבְלִיטָה אֶת אַבְקָנֶיהָ הַשְּׁחֹרִים וְנִעְנְעָה אֶת שׁוֹשַׁנַּת הֶעָלִים הַמְּעַטֶּרֶת אֶת גִּבְעוֹלָהּ. הִיא הָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁהַמֶּלֶךְ יִבְחַר בָּהּ, הֲרֵי הָיְתָה יְדוּעָה כַּיָּפָה בַּפְּרָחִים. לָכֵן אָמְרָה לְכֻלָּם, ״בְּקָרוֹב אוּכַל לַעֲזֹב אֶת הַיַּעַר הֶעָלוּב הַזֶּה! בְּקָרוֹב אֶזְכֶּה לִתְהִלַּת עוֹלָם!״
כָּל הַפְּרָחִים נֶעֶמְדוּ מוּל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ. כָּל פֶּרַח וָפֶרַח קִוָּה לִזְכּוֹת בַּתַּחֲרוּת. אֲבָל, לְהַפְתָּעָתָם, פָּתַח הַמֶּלֶךְ וְאָמַר, ״פְּרָחַי הַיְּקָרִים, כָּל מִי שֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם לַתַּחֲרוּת – לֹא אֶצֹּק אֶת כִּתְרִי בִּדְמוּתוֹ. אָמְנָם כֻּלְּכֶם יָפִים וְחִנָּנִיִּים, אַךְ אֲנִי מְחַפֵּשׂ פֶּרַח שֶׁנֵּחַן גַּם בִּצְנִיעוּת. אִם הִגַּעְתֶּם לַתַּחֲרוּת, סִימָן שֶׁאֵינְכֶם צְנוּעִים, אֶלָּא גַּאַוְתָנִים.״
כָּךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ וּפָנָה לָלֶכֶת.
״מָה?!״ הִזְדַּעֲקָה כַּלָּנִית. ״אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה! שְׁלֹמֹה! עֲצֹר! תִּרְאֶה כַּמָּה אֲנִי יָפָה. אֵילוּ עָלִים עֲגַלְגַּלִּים וּמַזְמִינִים יֵשׁ לִי! אֵילוּ אַבְקָנִים מְפַתִּים יֵשׁ לִי! וְשׁוֹשַׁנַּת הֶעָלִים שֶׁלִּי עֲדִינָה כְּמוֹ תַּחֲרָה. עַל מָה יֵשׁ לִי לְהִצְטַנֵּעַ?״
אֲבָל הַמֶּלֶךְ אֲפִלּוּ לֹא הִבִּיט בְּכַּלָּנִית, אֶלָּא הָלַךְ מִשָּׁם. כַּלָּנִית שְׁבוּרַת הַלֵּב וְיֶתֶר הַפְּרָחִים הַמְּאֻכְזָבִים שָׁבוּ לְבָתֵּיהֶם.
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם הִכִּיר, כַּמּוּבָן, אֶת כָּל הַפְּרָחִים. הוּא יָדַע שֶׁרַקֶּפֶת הִיא הַיְּחִידָה שֶׁלֹּא הִגִּיעָה לַתַּחֲרוּת. לָכֵן יָצְאוּ הַמֶּלֶךְ וּמְשָׁרְתָיו לָתוּר אֶת הַיַּעַר. הֵם חִפְּשׂוּ אֶת רַקֶּפֶת הַצְּנוּעָה. הֵם חִפְּשׂוּ אַחֲרֶיהָ בֵּין עַנְפֵי הָעֵצִים וּלְמַרְגְּלוֹתֵיהֶם. חִפְּשׂוּ בֵּין הַשִּׂיחִים וּבֵין הָעֲשָׂבִים. חִפְּשׂוּ בַּמִּדְרוֹנוֹת וְחִפְּשׂוּ בְּרָאשֵׁי הַגְּבָעוֹת – אֲבָל לֹא מָצְאוּ אֶת רַקֶּפֶת. לְבַסּוֹף עָיְפוּ מִלְּחַפֵּשׂ.
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ פָּנָה אֶל פָּמַלְיָתוֹ וְאָמַר, ״חִפַּשְׂנוּ דַּי. אֵינִי מֵבִין לְאָן רַקֶּפֶת נֶעֶלְמָה. אֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הִיא מִסְתַּתֶּרֶת – כְּאִלּוּ בָּלְעָה אוֹתָהּ הָאֲדָמָה. הָבָה נַחְזֹר לָאַרְמוֹן.״
הַמֶּלֶךְ וּמְשָׁרְתָיו יָצְאוּ בִּזְרִיזוּת בַּחֲזָרָה לָאַרְמוֹן, אַךְ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן הִבְחִין אַחַד הַמְּשָׁרְתִים בְּפֶרַח שֶׁנֶּחְבָּא בֵּין הַסְּלָעִים. זֹאת הָיְתָה רַקֶּפֶת. הִיא הִסְתַּתְּרָה. הִיא לֹא רָצְתָה לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמָהּ. הִיא לֹא הֵעֵזָּה אֲפִלּוּ לְהָצִיץ.
הַמֶּלֶךְ נִגַּשׁ אֶל הַסְּלָעִים וְקָרָא, ״שָׁלוֹם לָךְ, רַקֶּפֶת!״
״מִי קוֹרֵא לִי?״ שָׁאֲלָה רַקֶּפֶת מִבֵּין הַסְּלָעִים.
״אֲנִי, הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.״
״הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה?!״ הִתְפַּלְּאָה רַקֶּפֶת.
״אָנָּא מִמֵּךְ, צְאִי הַחוּצָה,״ אָמַר הַמֶּלֶךְ בַּעֲדִינוּת.
״אֵין צֹרֶךְ,״ אָמְרָה רַקֶּפֶת. ״אֲנִי מְכֹעֶרֶת. קוֹמָתִי כְּפוּפָה. עָלַי חִוְּרִים, רָזִים וּמְחֻדָּדִים. אֵין סִכּוּי שֶׁתִּרְצֶה לָצֶקֶת אֶת כִּתְרְךָ בִּדְמוּתִי.״
״אֲנִי אֶפְסֹק לְפִי מַרְאֵה עֵינַי,״ אָמַר הַמֶּלֶךְ. ״אָנָּא צְאִי, רַקֶּפֶת.״
רַקֶּפֶת הִתְלַבְּטָה. הִיא לֹא יָדְעָה מָה לַעֲשׂוֹת. הִיא הִתְבַּיְּשָׁה לָצֵאת הַחוּצָה. לְבַסּוֹף הֵצִיצָה לְשַׁבְרִיר שְׁנִיָּה מִבֵּין הַסְּלָעִים וְחָזְרָה לְהִסְתַּתֵּר.
״הוֹ! כַּמָּה יָפָה אַתְּ!״ קָרָא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ. גַּם מְשָׁרְתָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הִתְפַּעֲלוּ מֵרַקֶּפֶת.
״אַל תְּלַגְלֵג עָלַי, מַלְכִּי, בְּבַקָּשָׁה,״ אָמְרָה רַקֶּפֶת. ״אָנָּא מִכֶּם, עִזְבוּ אוֹתִי לְנַפְשִׁי.״
״אֵינִי צוֹחֵק וְאֵינִי לוֹעֵג,״ אָמַר הַמֶּלֶךְ. ״הַקְשִׁיבִי נָא, רַקֶּפֶת. בּוֹאִי עִמִּי לָאַרְמוֹן. תִּחְיִי חַיֵּי מַנְעַמִּים. אֶצֹּק אֶת כִּתְרִי בִּדְמוּתֵךְ.״
״אַתָּה בְּוַדַּאי מִתְבַּלְבֵּל, מַלְכִּי,״ אָמְרָה רַקֶּפֶת. ״לָמָּה שֶׁתִּרְצֶה כֶּתֶר מְכֹעָר כָּמוֹנִי?״
״אֵינִי מִתְבַּלְבֵּל וְאֵינִי טוֹעֶה,״ אָמַר הַמֶּלֶךְ. ״רָאִיתִי בְּחַיַּי רֹב יֹפִי וְהָדָר, אַךְ חֵן כְּשֶׁלָּךְ טֶרֶם רָאִיתִי – יֹפִי וּצְנִיעוּת הַשְּׁלוּבִים זֶה בָּזֶה. אָנָּא בּוֹאִי עִמִּי.״
הַמֶּלֶךְ הִתְעַקֵּשׁ, וּלְבַסּוֹף הִסְכִּימָה רַקֶּפֶת לְהִתְלַוּוֹת אֵלָיו לָאַרְמוֹן. בָּאַרְמוֹן חַיָּה בְּעָצִיץ זָהָב. מִדֵּי יוֹם הִשְׁקוּ אוֹתָהּ, רָקְדוּ לְפָנֶיהָ רִקּוּדִים וּפִנְּקוּ אוֹתָהּ עַד בְּלִי דַּי. צוֹרְפֵי הָאַרְמוֹן יָצְקוּ אֶת כֶּתֶר הַמֶּלֶךְ בִּדְמוּתָהּ, וּמִדֵּי יוֹם בָּאוּ הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים לַחֲזוֹת בְּיָפְיָהּ וְשָׁרוּ לָהּ שִׁיר הַלֵּל:
״אֲפִלּוּ מַבָּט יָחִיד בְּרַקֶּפֶת
נָעִים הוּא כְּרוּחַ סְתָו מְלַטֶּפֶת.
צְנוּעָה הִיא, קוֹרֶנֶת וְכֹה מְטֻפַּחַת,
עַל כֵּן שִׁיר נָשִׁיר לַיָּפָה הַמְּנַצַּחַת.״
אַךְ לַמְרוֹת כָּל הַתַּפְנוּקִים רַקֶּפֶת לֹא חָשָׁה בְּנוֹחַ. הַחַיִּים בֶּעָצִיץ בָּאַרְמוֹן לֹא דָמוּ לְיָמֶיהָ בַּיַּעַר. הָאֲנָשִׁים הָרַבִּים רַק הִפְרִיעוּ לָהּ. הִיא הִרְגִּישָׁה כְּלוּאָה. הִיא הִרְגִּישָׁה חֲנוּקָה. לָכֵן בֹּקֶר אֶחָד פָּנְתָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמְרָה, ״מַלְכִּי, אֲנִי רוֹצָה לָשׁוּב לְבֵיתִי שֶׁבֵּין הַסְּלָעִים.״
״אֶל הַיַּעַר?״ הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ.
״כֵּן, מַלְכִּי.״
״אֲבָל מַדּוּעַ? בָּאַרְמוֹן אַתְּ חַיָּה חַיֵּי פְּאֵר וּמוֹתָרוֹת. אַף פֶּרַח לֹא זָכָה וְלֹא יִזְכֶּה לְחַיִּים שֶׁכָּאֵלֶּה,״ אָמַר שְׁלֹמֹה.
״נָכוֹן, מַלְכִּי. הַכֹּל נָכוֹן. אֲבָל אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת לַסְּלָעִים. אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת לְטַל הַבֹּקֶר, לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמַּבְקִיעוֹת מִבַּעַד לָעֲנָפִים, לְטִפּוֹת הַגֶּשֶׁם, לָרוּחַ הַמִּשְׁתּוֹבֶבֶת, לָעֲשָׂבִים, לַשִּׂיחִים, לַפַּרְפָּרִים וּלְמִינֵי הַחֲרָקִים. אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת לַבֹּץ וְלָאֲדָמָה וּלְרֵיחַ רַקְבּוּבִית הֶעָלִים,״ אָמְרָה רַקֶּפֶת.
הַמֶּלֶךְ שָׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ שֶׁל רַקֶּפֶת וְאָמַר, ״אִם כָּךְ, מוּבָן שֶׁנַּחְזִיר אוֹתָךְ אֶל בֵּיתֵךְ שֶׁבַּיַּעַר. שָׁם מְקוֹמֵךְ.״
כְּשֶׁנִּפְרַד שְׁלֹמֹה מֵרַקֶּפֶת, אָמַר לָהּ, ״לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתָךְ, רַקֶּפֶת – עַל שׁוּם יָפְיֵךְ וּמִכֵּיוָן שֶׁהֶחְכַּמְתִּי מִדְּבָרַיִךְ.״
וְרַקֶּפֶת שָׁבָה לְהִתְגּוֹרֵר בֵּין הַסְּלָעִים שֶׁבַּיַּעַר, בַּקּוֹמָה שֶׁמִּתַּחַת לְדִירָתָהּ שֶׁל כַּלָּנִית.
אין עדיין תגובות