קשיים שנסיבות החיים מזמנות למשפחה עלולים ליצור פער בין אורח החיים הרצוי עבורה לאורח חייה במציאות. נסיבות חיים אלו עשויות […]
פתח דבר
משפחה היא המוסד העתיק ביותר בהיסטוריה האנושית, כפי שנכתב בספר בראשית: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב, כ"ד). במרחב המשפחתי הפרט עשוי לחוש 'בשר אחד' – ביטחון, שייכות, אהבה ומקור לתמיכה ונחמה ברגעי קושי ומשבר. אך מנגד הוא עלול להרגיש גם תסכול, דחייה, זרות, עוינות ופגיעה. המשפחה יכולה לשמש עוגן ומשאב לחבריה ולסובבים אותה, אבל היא עצמה גם יכולה לגרום צלקות, עוגמת נפש וכאב.
בעיות שנסיבות החיים מזמנות למשפחה, עלולות ליצור פער בין אורח החיים שלה במציאות לבין אורח החיים שהמשפחה מקווה לאמץ אותו. נסיבות חיים אלו עשויות לנבוע משינויים במעגל החיים המשפחתי, למשל מעבר מזוגיות להורות, או ממשברים הפוקדים את המשפחה כמו הגירה, שכול, מחלה, טראומה וגירושין. גם לחצים חברתיים כמו שינוי בהיררכיה, משפיעים על התא המשפחתי ומאתגרים את סמכות ההורים.
בספר זה יוצגו רעיונות ויישומים משיטת הטיפול הנרטיבי, אשר צמחה בשדה הטיפול המשפחתי ופותחה על ידי מייקל וויט (Michael White) מאוסטרליה ודייוויד אפסטון (David Epston) מניו־זילנד. באמצעות השימוש בדימוי הסיפור (narrative), הנחת המוצא בטיפול היא כי האדם יוצק משמעות לחייו באמצעות סיפורים שהוא מספר על עצמו ועל אחרים, למשל "אני אחד שיודע להתמודד במצבי לחץ" או "בת הזוג שלי היא טיפוס כבד, אין בה טיפת ספונטניות. בדיוק כמו אימא שלה". כך גם בני המשפחה יכולים לספר סיפור על עצמם: "אנחנו משפחה שלא יודעת לשלוט בעצבים שלה. ככה אנחנו…", "כשמצב הרוח טוב, אנחנו כאחים יכולים למצוא ברגע אחד פתרונות יצירתיים, גם במקרים מסובכים". הטיפול הנרטיבי גורס שבסיפורים מסוג זה טמונים כוח והשפעה. הם אינם עוסקים בתיאור חיי האדם או המשפחה בלבד, אלא גם מכתיבים ומכוננים אותם. סיפור כמו "בת הזוג שלי כבדה" אינו מציג רק את מי שהיא, אלא יכול לעצב ולהגדיר את מי שהיא יכולה להיות. על כן הטיפול הנרטיבי חותר ליצירת סיפור חלופי, המכונה הסיפור המועדף. הסיפור המועדף הוא סיפור שמדגיש התמודדות, בחירה, צמיחה ותקווה. טיפול זה מעודד את בני המשפחה לבחור לאחוז במושכות החיים בתוך המציאות שאליה נולדו ובה התפתחו. הטיפול הנרטיבי מבקש לצמצם את ההשפעות של הבעיות על המשפחה ולהגדיל את ההשפעות שלה עצמה על חייה. הוא מעוניין להנכיח בתודעה המשפחתית סיפורים היקרים לליבם של בני המשפחה, להשמיע קולות מושתקים, להנגיש את ידע החיים, הערכים והאמונות שלהם ולפתח יחד איתם מפות ומצפן כדי לאפשר להם להתקדם בכיוון המועדף עליהם במסע המשפחתי.
מטרת הספר אינה לתאר באופן ממצה ומקיף את שיטת הטיפול הנרטיבי או להתייחס לכלל הנושאים הקשורים במשפחה. תיאורי המקרה המופיעים בספר אינם משקפים את תהליך הטיפול הנרטיבי המלא שהתרחש בקליניקה, אלא הוא נועד להציג רעיונות וכלים מהטיפול הנרטיבי (בתיבול הטיפול המשפחתי־מערכתי) במרחב המשפחתי ולתרגם את התפיסה הנרטיבית לאנשים מן היישוב, ולא רק לאנשי מקצוע בתחום הטיפול. מטרותיו הנוספות של הספר הן לספק לבני משפחה כיווני חשיבה ופרקטיקות נרטיביות, ולהדגים את הרלוונטיות והתרומה שלהם מהקליניקה ליום־יום המשפחתי; כמו כן להציע גשרים כדי לצמצם במידת מה את הפער המובנה בין הרצוי למצוי; ולבסוף, לזהות אפשרויות שבעזרתן הבית ישמש מקור לתמיכה ולהעצמה, ויחליש את עוצמת הכאב, האשמה והתסכול.
בפרק הראשון יוצגו עקרון הרב־סיפוריות וההכרה בסיפור של האחר כאופציה דרמטית לשיח מיטבי בכלל, והתמודדות עם קונפליקטים משפחתיים בפרט. הפרק השני יוקדש לכוחם הרב של סיפורים שבני משפחה מספרים זה על זה, ולסכנות הטמונות בסיפור צר על בן משפחה או על כלל המשפחה. כך ישורטטו דרכים מגוונות שיכולות לשמש את בני משפחה כדי להעצים זה את זה ואת המשפחה בכללותה. בפרק השלישי יובאו כלים שבאמצעותם בני משפחה יכולים לתמוך זה בזה ולסייע זה לזה בעת קושי של המשפחה כולה או של אחד מחבריה. בפרק הרביעי תובא המחשה להיחלצות מעמדה מאשימה ואימוץ עמדה שמקבלת עליה אחריות לסיפור האישי. פרק הסיום יוקדש לאופי היחסים שבין המשפחה הגרעינית עם החוץ, עם דמויות במשפחה המורחבת ועם רעיונות חברתיים המשפיעים עליה.
ספר זה אינו מכוון להורות בלבד. ההזמנה לקורא היא לחבוש את שלל הכובעים האפשריים שלו במשפחתו – הורה, בן זוג, ילד, אח, דוד, סבא ועוד – ולקרוא מתוך ריבוי עמדות ומערכות יחסים במשפחה הגרעינית והמורחבת. כל פרק מבוסס על שלושה חלקים עיקריים:
הצגת הרעיון הנרטיבי
סיפורי המשפחה והתהליך הטיפולי שמדגימים את הרעיון
הצעה להטמעת הרעיון הנרטיבי במרחב המשפחתי היום־יומי
*כל שמות בני המשפחות והפרטים המופיעים בספר שונו מטעמי חיסיון וצנעת הפרט.
אין עדיין תגובות