בפברואר 1959 נקלעו ספינות דיג רבות לסופה עזה בשדות הדיג של ניוּפאוּנדלנד, וספנים רבים נספו בה. ברומן דחוס ועוצר נשימה […]
לשַבּר קרח מעל גבי ספינה יכול להצטייר במבט ראשון כמשימה בלתי אפשרית; הקרח אמנם נראה כזכוכית, אך הוא קשה כיהלום, ועל הספינה שלנו הגיעו הדברים לידי כך שהוא אינו כמו זגוגית דקה שילד יכול לנפץ ביידוי אבן, אלא דומה לפסל בדולח ענקי שמתעגל ומתקמר בצורות שונות ומשונות, כאילו עוצב לפי טעמו של אוּמן יצירתי, אולם למעשה הוא עוטה את צורתה של הספינה ובראש ובראשונה כל מה שמחובר אליה; הכַּנָנוֹת הגדולות שלפני רציף הפיקוד הצטיירו בקווים קעורים וגסים, והזכירו גבעה קטנה או מדרון גלישה, תומכות הברזל של מכלי הדגים הקבועות בסיפון העלו בדמיון את גורדי השחקים שבאמריקה, השׂבכה שמעל הלַזְבֶֶּזֶת נהייתה כמו גדר אבן של גינה, הכבלים והחבלים – שבדרך כלל אינם עבים יותר מאצבעו של ספן חסון – הם כעת בקוטר של צינור ביוב, מנופי הכּמרת שבשני צדי הספינה נעשו גושי קרח, כמו גם המבנה העליון וכל אשר על סיפון כלִי השיט; ובין כל אלה מה שאמור להושיענו: סירות ההצלה. גם המשטח הגבוה בחזית הספינה, הסיפון הקדמי, ועליו הכּננים והכּננות שלו, הכול שם נהיה כמו כיפת הקרח בפסגתו של קרחון, למשל כיפת בָּאוּרְדָר על הקרחון וַטְנַיַאקוּל, שם נחת המטוס גֵייסִיר נחיתת אונס לפני כמה שנים, ואנשיו נמצאו בחיים כעבור ימים רבים, לאחר שכמעט נחשבו למתים; ובאביב שלאחר מכן, כששבו לפקוד את המטוס והמטען שעליו, הוא כבר נעלם מתחת למעטה הקרח שהתעבה והלך מרגע לרגע, וכך גם מטוס המגלשיים ששיגר צבא ארצות הברית אל הקרחון כדי לחפש אחר האנשים וקפא על מקומו מייד כשנחת ולכן ננטש; אף הוא כבר נעלם מתחת לשכבת הקרח כשבאו אנשים לפקוד את מקום ההתרסקות רק חודשים ספורים לאחר מכן. ואכן, עם הררי קרח מתעבים והולכים שכאלה נדרש צוות השחף להתחיל להתמודד כעת, כולם בבגדיהם החמים ביותר עם מכנסיים אטומים עד מותניהם ומעל כל אלה מעילי סַפּנים עמידים למים. לאחדים היו פטישים, לאחרים כלים המשמשים את מלחי הכּמרות הן כמפתחות שוודיים והן כמברגים, למקצתם חתיכות צינור, פטישי בשר, סכיני קצבים; רב־המלחים אחז במוט החליצה הארוך שבחוף קרוי לוֹם, אולם לאלה שמזלם שפר עליהם היו גרזיני קרח, עדינים למראה באופן מפתיע; שניים מהם היו על הספינה. והם יצאו לסיפון, שהיה מכוסה בקרח גם הוא, כך שצריך היה להיאחז במשהו; בדרך כלל היה זה קל, תחת רסס הים ובטלטלת הגלים, אלא שכעת כל דבר שאפשר לתפוס בו נעלם תחת מעטה הקרח. למרבה המזל הטלטלה הייתה רוגעת הרבה יותר מהרגיל במזג אוויר שכזה; משקלו העודף של הקרחון שירד על הספינה השיב אותה לאיזון באיטיות רבה לאחר שנטתה על צידה, אבל נחמה רבה לא הייתה בדבר, שכן מתחת למגפיים רצפת הסיפון לא הייתה כלל וכלל ישרה, אלא נותרה בשיפוע מתמיד, והמִשבּרים הסתערו ללא כל התרעה, שטפו הכול, ומוטב היה להיאחז בחוזקה שכּן הים הקר געש ובא לא בנתזים קטנים אלא כמפלי מים.
אולם אף כי הקרח נראה כמקשה אחת או כפסל בדולח יצוק, היה קל יותר להלום בו ולנתץ אותו מכפי שאדם חסר ניסיון יכול לשער; מפתיע שדי במכה טובה אחת על עמוד ברזל או על כבל מכוסה כפור כדי לשחרר מקטע גדול, אפילו חצי מטר או יותר אם המכה חזקה ומכוּונת היטב. טוב לראות ברכה בעמל, יהיה אשר יהיה, וכאן הברכה הייתה ניכרת ואנשים התאמצו בכל מאודם: השבכה שנעלמה לחלוטין מתחת לשכבת הקרח החלה לבצבץ לאחר כמה מכות, שבה לצורתה הקודמת, ולעת עתה הייתה בכך הנאה כלשהי, להביט בפנים רטובות מתחת לשולי כובע הספנים, למצוא כבל בעובי של חביונת, ואחרי כמה חבטות בתנופה הנכונה, חבטות שמנפצות את זגוגית הקרח לרסיסים, לשוב ולחשוף את הכבל שמתחתיה; והשברים מתפזרים בגדלים שונים על פני הסיפון או לכל רוח. וכך עלה בידם בתחילה להשיב לספינה את צורתה הראויה, משטח העבודה התגלה כמקודם, בגוני מתכת, או צבוע, לרוב חום ושחור. הם עלולים לשכוח את עצמם בעבודה, אבל אסור בשום פנים ואופן, שכּן עליהם להיזהר מהמִשברים שהתנפצו אל הספינה, להיאחז בחוזקה כשאלה שטפו את הסיפון; ורב־החובל, הוא עמד בחלון הגשר מעל לראשיהם ועקב במבטו אחר הים שסביב וכמה מהגלים היו כה גבוהים עד כי נאלץ למתוח את ראשו לאחור כדי לראות לאן מועדות פניהם, והוא אכן צפה את כיוונם וצרח: ג ל! כשזיהה שאחד מהם עלול להשתבר אל הספינה. וכשזו ניערה שוב את מי הים מעליה, הייתה כל פיסת ברזל שאך לפני רגע נוקתה ומורקה, מכוסה שוב מעטה של קרח. והמעטה התעבה מהר, הן בגלל הגלים השוצפים הבאים, והן בשל רסס הים הניתז באוויר והתערבב עם השלג המסתחרר. עד מהרה לא היה זה סתם מעטה דק והם צריכים היו להתחיל מחדש להכות באותם חבלים וברזלים שאך לפני רגע נוקו בהצלחה כה רבה. רק שזרועותיהם עייפות קצת יותר, והבגדים שלבשו לפני שהחלה העבודה כבר לא כל כך יבשים וחמים, לחות הצטברה מתחת למעילי הנאבקים, וזרזיפים חדרו במורד הצווארונים כשנאלצו להתכופף מפני הרסס הרב, ובהחלט ייתכן גם שהמים הניתכים על הסיפון הציפו את המגפיים.
החבטות על הכבלים ועל חבלי השבכה ועל העמודים הניבו תוצאות מבטיחות, אבל היו גם הקרחונים שכיסו את הכננות של הכּמרת ואת הסיפון הקדמי, וזה כבר היה עניין קשה יותר. הם לא זעו ולא רעדו כלל למרות המכות, אלא נותרו קפואים על עומדם, קרים ודוממים כמו הקרחונים שבישימון. אף על פי כן ניגשו הגברים החזקים ביותר בעלי המוטות הגדולים ביותר למשימה, וכשהדבר צלח, כמו במדרגות הסיפון הקדמי, עלה בידם לחלץ מקטע גדול בשלמותו. אולם אז צצה בעיה אחרת, גושי הקרח האלה החלו לגלוש ברעש על פני הסיפון ומוטב היה שלא להיקרות בדרכם; ספנים יודעים שהקרח המסוכן ביותר הוא זה שצף לו בודד, אחד כזה הוא ששיקע לא רק ספינה חדשה ועליה כמעט מאה אנשים, בעת שאנו על השחף היינו בדרכנו הנה לשדות הדיג לפני מספר ימים, אלא גם את אותה אוניית הפאר טיטניק ועליה בערך אלפיים אנשים כאן לפני כיובל שנים, וגוש כזה שגולש לאורך הסיפון הקפוא עלול לגרום חבלה הגונה לספן שעומד יחידי. נוסף על כך, משקלה של הספינה לא הוקל: הגם שהקרח הופרד במכות מהמקומות שעליהם התיישב, הוא עדיין נשאר עליה. אנשים ניסו לרדוף אחרי הקרח עם גרזינים ואלות, לנפץ אותו לפיסות זעירות כך שניתן יהיה לסלקו דרך פתחי הניקוז של הסיפון, או עזרו זה לזה להניף את הגושים הגדולים אל מעבר ללזבזת.
הראשונים שעמלו בחוץ נקשרו במותניהם בכבל שעוּגן לספינה. אלה ששהו בחדרי המגורים הקדמיים נאלצו להמתין שם עד אשר נמתח כבל בין הגשר לסיפון הקדמי, אז אפשר היה סוף־סוף לקרוא להם מעלה ולהניח להם להתקדם עקב בצד אגודל לאורך הסיפון כשהם אוחזים בכבל. כשהצטרפו לקבוצה, ניגשו להתמודד עם חלק מן הקרח שהצטבר על תא ההגה, דבר שעלה יפה, פרט לכך שמכה אחת ניפצה את אחד מחלונות הגשר, בדיוק ליד המַקשר
