סוכן חשאי: סיפורו של המרגל החשוב ביותר של ארצות הברית במלחמת העולם השניה סינגל העיון הנמכר ביותר לשנת 2013 בחנות […]
הקדמה
בשעת ערב מאוחרת באביב 1944, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה שהשתוללה ברחבי אירופה, השתופף אמריקני גבוה ונאה בן גיל העמידה במקלט של מפעל מרצדס בנץ בדרום גרמניה והאזין לטרטור המפציצים הכבדים באוויר שהיה רווי בריח האדמה. יללות האזעקה הדהדו מטה מרחובותיה הנטושים של שטוטגרט ועד למרתף המפעל, וגברו לרגע על קולות המטוסים. גבוה מעליהם, מאות מטוסים של בעלות הברית התכוננו להפיל כמה טונות של חומרי נפץ על גג המפעל שבו הסתתר אריק אריקסון עם חבורת מהנדסים נאצים מבועתים.
אילו היה היום מתנהל לפי התוכנית, אריקסון לא היה נמצא במפעל בשעה הארורה. לפי לוח הזמנים המיועד הוא היה אמור לבדוק את המפעל בשעה מוקדמת יותר ביום, לצד המנהל שלו, גרמני שמן וסמוק בשנות הארבעים לחייו. פגישתם התעכבה בשל ביקור לא צפוי של חבורת פקידים נאצים מטעם שר החימוש והייצור המלחמתי, אלברט שְפֵּר. אריקסון נאלץ לחכות בחדר ההמתנה של מנהל המפעל במשך שעות, בעת שאנשיו של שפר בדקו שוב ושוב את נתוני הייצור, וספרו כל ג'יפ ומשאית תובלה שהמפעל תורם למאמץ המלחמתי. כפיצוי על הטִרדה, מנהל המפעל של מרצדס הזמין את אריקסון לארוחת ערב במשרדו. הגרמני לא זכה לפגוש אמריקנים רבים, ונמשך בחבלי קסם אל האמריקני שמצא משוטט בגרמניה בזמן שהמלחמה בת חמש השנים התגברה אל שיאה. אריקסון גמל לאיש על הכנסת האורחים במתנת גַאבוֹפָּקֶט, חבילת מזון ובה קפה אמיתי, מצרך נדיר ויקר ערך כאבקת זהב בגרמניה בזמן המלחמה. כשסיימו את הקפה והדליקו שני סיגרים של האמריקני החלו צופרי האזעקה ליילל.
אריקסון הגיע למפעל בשטוטגרט בדרך חתחתים. חבריו הגרמנים הכירו אותו בכינוי "רֶד", ועבורם הוא היה ברוקלינאי הולל שבגד בארצו ועזר לנאצים בתחום המומחיות שלו, איתור נפט עבור הטנקים והמטוסים שלהם. אריקסון אהב להסתכן ולספר סיפורים. הוא נסע בכל רחבי העולם והיה מסוגל להקסים גברים ונשים גם יחד ביפנית, צרפתית, אנגלית, שבדית או גרמנית. הדובדבן שבקצפת היה העובדה שהאמריקני היה נאצי טוב. רד, שהבריח שוקולד שוויצרי ובקבוקי ויסקי וג'ין משבדיה שבה התגורר, הפך לחביבהּ של האליטה הגרמנית. הרמן גרינג הזמין אותו לציד באחוזתו הסמוכה לברלין. אדריכלי הפתרון הסופי שמרו לו מקום במסעדות המשובחות ביותר בבירה. אריקסון החזיק בכיס חליפתו מסמך נדיר, Führerangelegenheit, אישור חתום בידי חברו היינריך הימלר, שאִפשר לו להסתובב בלי ליווי בכל מקום ברחבי הרייך השלישי.
אריקסון עבד בעברו בשדות הנפט בטקסס, הוא היה רץ אחורי בנבחרת הפוטבול של אוניברסיטת קורנל. הוא בנה אימפריית נפט קטנה והפך לפלייבוי מהסוג שמתחכך בארול פלין באנטיב ומעביר את החורף בדרום צרפת. הוא היה מצחיק ומקסים, ולא היה גבר נאה ממנו בטוקסידו.
אבל בעיני אנשים מסוימים, אריק אריקסון היה גם אחד הבוגדים המתועבים ביותר במלחמה – אופורטוניסט, משתף פעולה עם הנאצים, חסר מצפון. הוא ניצל את שכלו המבריק ועזר לרייך השלישי לפתח את המצרך היקר ביותר במלחמה: חומר מעשה-נסים, ששוכלל לשלמות בידי מדענים נאצים, ונקרא דלק סינתטי.
ב-1944 כבר ניצב הפיקוד העליון הגרמני מול בעיה שסיכנה את מכונת המלחמה של הרייך השלישי. כולם עמדו חסרי אונים מול המכשול, משפר ועד לפיהרר עצמו. הנוזל שאפשר את פעולת הוורמכט, שאותו הפיקו הנאצים במערכת סודית של מפעלים ובתי זיקוק שנפרשה ברחבי האימפריה הנאציונל סוציאליסטית, אזל והלך.
לנאצים עמד להיגמר הנפט.
שפר, האדריכל לשעבר שאותו שם היטלר כממונה על התוצר התעשייתי של גרמניה, התלונן בפני הפיהרר שבכל פעם שהיה מצליח להפעיל מפעל דלק סינתטי אחרי התקפה, בעלות הברית היו מפציצות אותו שוב "בתזמון על-טבעי". הגרמנים התאמצו בכל מאודם להסתיר את 25 המפעלים מפני המודיעין של בעלות הברית, אבל העלו חרס בידם. המתקנים הגדולים ביותר, למשל המתחם בלאונה, היו גדולים מדי, ולא היה ניתן להסוות אותם. אבל רבים מן המפעלים הקטנים יותר היו מוסווים בתחכום או קבורים מתחת לאדמה. היה פיקוח חמור על המבקרים בהם. אישורי כניסה היו נדירים. איך השיגו מפציצי בעלות הברית את מיקומי המפעלים הסודיים ביותר?
אריק אריקסון ידע את התשובה. למעשה, הוא היה התשובה. "רד" לא היה בוגד; הוא היה מרגל אמריקני. גם בזמן שהיה נדמה שהוא מסייע לנאצים לנצח במלחמה, הסוכן החשאי שלח דוחות מפורטים, תוך סיכון חייו, למפקדת ההפצצה של בעלות הברית בלונדון.
הוא היה לנאצי כדי להביס את הנאצים.
עכשיו, גבוה מעל מפעל מרצדס, טייסות מפציצים התחילו לשחרר פצצות של רבע טון – צבועות בגוונים בולטים של אדום וצהוב כדי שהמפעילים במטוסים הבאים יראו אותן ויוכלו לשחרר את הפצצות שלהם. להק ראשי נפץ הופיע בשמי הלילה, מסתחרר ומתהפך בצניחה דוממת לעבר המפעל.
תוך רגע האמריקני הרגיש גלי הלם שחלפו בגופו כשחומרי הנפץ ניטחו בגג המפעל, התנפצו אל הצינורות והמדחסים והפכו את הרסיסים לראשי חץ חמים וחדים. הרעש היה אדיר. מחריש אוזניים. קירות וקורות גג עפו מכוח ההדף. מטר של אבק ומשקעים נשר מגג המקלט ושקע בקפלי חליפתו היקרה של האמריקני. אריקסון האמין שהוא עומד למות, והאירוניה במצב לא נסתרה מעיניו. הוא ייהרג בפצצה שהוא כיוון אל מטרתה.
בזמן שהמתין, אריקסון שמע את המנהל ממלמל לעצמו משהו.
"Verfluchte Amerikanischen." לעזאזל עם האמריקנים האלה.
גם אריקסון קילל בחושך. עכשיו אני קורבן של עצמי, חשב. והוא ידע שמותו יביא גם למותם של חיילים רבים של בעלות הברית, כמו אלה שטסו מעליו בלילה ההוא, ולא היו מודעים כלל לקיומו.
אין עדיין תגובות