הספר שלפניכם הוא סיפור מופלא על גן עדן אבוד. תור זהב שהתקיים המשך 6,000 שנה, מזמן התחלת החקלאות והמעבר לכפרים, ועד הקמת הערים ותחילת ההיסטוריה לפני 5,000 שנה. מתברר שבפריהיסטוריה התקיימו בישראל תרבויות מטריארכליות שהאמינו באלוהות אישה ("האם הגדולה") שהונהגו על ידי נשים כוהנות. זה היה פרק זמן ארוך שבו לא היו מלחמות ואין בהן עקבות להרס. במקום זאת נמצא סחר חליפין פורה ושיתוף פעולה בין אוכלוסיות. תרבות האלה חיה בשלום עם הטבע, הצמחים והחיות במקום לפגוע בהם, היא קידשה את המלאכות ךוך כדי שירה וריקוד, וקידמה ערכים כגון שלום, אחריות, כבוד ואכפתיות. היא אפשרה לבני אדם ןבנות חווה למלא את תפקידם כמעבדי אנרגיות מהיקום עבור אמא אדמה. נדמה כאילו האם הגדולה חנכה את ילדיה בני האדם לקראת ייסוד תרבות אנושית חדשה שלא מבוססת יותר על נדודים, ציד ולקט, אלא על בניית מרחבים מקודשים – בתים, פיתוח חקלאות ותחילתה של חשיבה מופשטת, שבמסגרתה נתפשה האלה כעיקרון ראשוני ומארגן של הטבע, כפורשת רשת סימפתטית של אהבה וקרבה המחברת בין כל הדברים.
על זאב בן אריה
זאב בן אריה, יליד 1961, סופר ומרצה, בעל חברת "תרבויות עולמי". דוקטורנט למדעי הדתות שהתמחה בנושאי דתות ותרבויות, רוחניות והחיפוש האנושי אחר משמעות במהלך הדורות. זאב התמחה בהופעת המיסטיקה הנוצרית ברחבי העולם, כמו גם בתרבויות ודתות עתיקות ותורות רוחניות אלטרנטיביות, ... עוד >>
קטגוריות: מבצעי החודש, היסטוריה וביוגרפיות, טיולים מסעות ושפות
27.00 ₪
מקט: 4-415-193
הקדמה
ספר זה הינו ראשון בסדרה של עשרה ספרים על מסורות רוחניות ומקומות קדושים ומיוחדים בארץ ישראל. אומרים שישראל היא מעין מיקרוקוסמוס של התרבות האנושית, וזה נכון, לפחות במקרה של התרבות המערבית. ובתור שכזאת, ההופעה הראשונה של רוחניות ודתיות בארץ ישראל התקשרה לאמונה ב"אם הגדולה", והחברות הראשונות שהקימו בתים, כפרים ותרבויות חקלאיות בארץ היו כנראה חברות מטריארכאליות.
בשנים האחרונות מתגלים עוד ועוד ממצאים מפתיעים התומכים בקיומה של תרבות האלה בישראל. זהו סיפור מופלא ולא ידוע על תור זהב אנושי שנמשך אלפי שנים, שבו לא היו מלחמות, לא רדיפה אחר עושר ולא ניצול ושעבוד של אחרים. במקום זה היו שיתוף פעולה, אחווה בין בני אדם והרמוניה עם הטבע והסביבה. תרבות האלה התקיימה מתחילת המהפכה החקלאית, לפני כ-11,000 שנה, ועד לזמן תחילת ההיסטוריה והקמת הממלכות הראשונות של שומר ומצרים, לפני כ-5,000 שנה. כלומר במשך פרק זמן ארוך של קרוב ל-6,000 שנה, שנקרא "פרהיסטוריה".
מתברר שבמשך כל הזמן הארוך הזה התקיימו בישראל תרבויות שסגדו לאימא אדמה, קידשו את המלאכה, והיו בעלות רגש דתי מפותח, אבל לא דת במובן שהתפתח אחר כך כאמצעי לשליטה, אלא כתחושה של להיות חלק ממשהו גדול יותר מהאדם היחיד, וכקיום של רשת סימפתטית של אהבה וקרבה המחברת בין כל הדברים.
ספר זה בנוי משלושה חלקים:
החלק הראשון הוא על התקופה שבה היינו ציידים לקטים, נדדנו על פני הארץ בתוואי המסע הקדוש, וגרנו בתקופות מסוימות של השנה במערות. מתברר שישראל היא המקום שבו הופיעו לראשונה בני אדם מחוץ לאפריקה, למדו להשתמש באש, כלים, פיתחו דת ושפה. וכך, הסוד של הופעת האדם נמצא כאן. טרחו לגלות אותו אנשים מופלאים, חוקרי פרהיסטוריה, שרצו להכיר את עצמם, ולהבין מהו האדם ואיך התפתחה התרבות שאנחנו כולנו חלק ממנה.
אנחנו נפסע בעקבותיהם ונבקר באתרים הפרהיסטוריים המרתקים בעולם: מערות הכרמל, נחל עמוד, מערת קפה, ועוד. הביקור במערות הוא מסע מקודש של חזרה אל הרחם, התחברות לאנרגיות של אימא אדמה.
החלק השני מספר על זמן שבו הופיעה בישראל תרבות האלה, זה קרה בעקבות מעבר לחיים המתבססים על חקלאות ומגורים בבתים ובכפרים, בהנחייתה, עזרתה וברכתה של אימא אדמה. היא נתפשה כמי שהעבירה מתנותיה למין האנושי דרך אחיותיה – נשים כוהנות שהנהיגו את החברה, בייתו את הצמחים ובעלי החיים ופיתחו את המלאכות השונות. הן עבדו את האדמה בשירה, מחול וטקסים, וקידמו ערכים של אחריות, כבוד, הקשבה, מודעות ואכפתיות, כמו גם את המחשבה המופשטת, האמנות והאסתטיקה. אנחנו נחלק את הזמן הארוך הזה לשלושה חלקים: התחלה, אמצע וסוף, ונספר על אתרים מופלאים ולא מוכרים כגון יריחו (הישוב הקדום בעולם), הכפר הירמוכי בשער הגולן, עמק בית שאן, הערים התת קרקעיות בנגב, המקדשים בגילת, ועוד.
אחד מביטויי השיא של תרבות האלה היה הקשר עם האדמה, שבמסגרתו הוקמה ברחבי הארץ רשת של מקומות קדושים שאליהם בני אדם התכנסו, ובהם קיימו טקסים שונים של חיבור לירח, לשמש ולשאר גרמי השמיים, אנרגיות של אדמה, ריקודי טראנס שמאנים, מדיטציות בצליל ומיניות מקודשת. בתחילה היו אלו מקומות טבעיים, אבל לימים בני האדם החלו לעצב אותם ולהקים עליהם מבנים מגליתים כגון דולמנים, אבנים עומדות ומעגלי אבנים.
בחלק השלישי של הספר תמצאו פרקים שלמים ומקיפים שמוקדשים לנושא המגליתים. בשנים האחרונות חקרתי וביקרתי את מערכי מגליתים באנגליה, בולגריה, יוון, ומקומות רבים אחרים ברחבי העולם, ואני חייב לציין שישראל לא נופלת בכל קנה מידה בהיבט זה, נהפוך הוא, אנחנו המקור של אתרים רבים שנחשבים לפלאי עולם, ולמשל ה"סבתא" של סטונהנג' נמצאת, תאמינו או לא, בגולן הישראלי והיא מעגל האבנים של רוג'ום הירי.
הספר מבוסס על מחקר רב שנים, שבמהלכו כתבתי מספר ספרים על מקומות אחרים בעולם שבהם יש הופעה דומה ומקבילה של תרבות האלה. זה היה מאוד משמח עבורי "לחזור הביתה" ולגלות את אותם דברים, ואף מופלאים יותר, בארץ ישראל. העובדות שאני מביא בספר הן אמיתיות ולקוחות מהמחקר הארכיאולוגי וההיסטורי ה"מקובל", אבל החיבורים שאני מציע הם שלי. אני מציג תזה שנתמכת על ידי השוואות למקומות אחרים בעולם, התבוננות והסקת מסקנות. לא חייבים להסכים עם הדברים, אבל הרעיון הוא שהספר יעורר מחשבה ויראה שאפשר אחרת, ושהקדמונים לא היו כה פרימיטיביים כפי שאנחנו נוטים לחשוב, אלא הייתה להם רוחניות מתקדמת ותפישות שאפשר ללמוד מהן.
בשנים האחרונות נפוצו בארץ ובעולם תנועות של נאו-פגאניות, דת אלה, ואפילו כישוף. אני מברך על כך ולא נרתע מלהתייחס לתיאוריות אלטרנטיביות, כפי שעשו גדולי החוקרים של הפרהיסטוריה לפניי, כגון מרגרט מארי, מריה גיבוטאס ופייר דה שארדן. בכדי להבין נושא כלשהו צריך להיכנס לנעליים שלו, ובוודאי כשמדובר על צורת מחשבה שונה שאפיינה את תרבות האלה. יחד עם זאת, השתדלתי להישאר עם שתי רגליים על הקרקע, להביא חידושי מחקר וממצאים, ואת דעתם של גדולים ממני, כגון מירצ'ה אליאדה (Mircea Eliade) וד"ר מיכאל רפנגלוק (Michael Rappenglück), ולא להתבסס רק על האינטואיציה וההרגשות שלי.
אני מקווה שספר זה יפתח אופקים חדשים של השראה ותקווה, יהיה בסיס לימוד, יעורר את הדמיון, ישפר את היחס לחיות, צמחים ובני אדם, יקדש את המלאכות, יקדם ערכים של אחריות, תשומת לב ושיתוף פעולה, ויחבר אותנו אחד עם השני ועם האלה.
קריאה נעימה
זאב בן אריה. לוטם 2021
היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “תרבות האלה בישראל”
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אין עדיין תגובות