Traveling Israel: תל אביב-יפו

המסלול של חוברת תל אביב יפו מתחיל מגן הפסגה וממשיך, דרך סמטאות העיר העתיקה לאתרים המרתקים שיש ליפו להציע וביניהם כנסיית פטרוס הקדוש המנציחה את תחילת התהליך ההתנתקות של הנצרות מהיהדות, המנזר בו חנה צבאו של נפוליאון, הנמל של יפו שהיווה שער לדורות של עולי רגל, צליינים וחלוצים, ומבנה הקישלה, בית מאסר בו הוחזק אייכמן לאחר שהובא לארץ. המסלול ממשיך לשכונות החדשות שהוקמו מחוץ לעיר העתיקה – נווה צדק, המושבה האמריקאית – שלושה רחובות צרים המספרים פרק לא מוכר בהיסטוריה של תל אביב-יפו והמושבה הטמפלרית (גרמנית) ששוחזרה לאחרונה.

מקט: 978-965-7667-09-5

מסת"ב: 978-965-7667-09-5

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

עמוד הפייסבוק

המסלול של חוברת תל אביב יפו מתחיל מגן הפסגה וממשיך, דרך סמטאות העיר העתיקה לאתרים המרתקים שיש ליפו להציע וביניהם […]

---

1. גן הפסגה

מגן הפסגה נשקף נוף מרשים של עיר וים. בנקודה הזאת אפשר להבין מדוע בחרו הקדמונים להקים את יפו דווקא כאן. עיר איננה צומחת סתם כך – נדרשים תנאים טובים שיובילו קבוצת אנשים לחזור ולהתיישב במקום מסוים. בארץ ישראל בולטים ארבעה תנאים שצריכים להתקיים: מקור מים, דרך ראשית, שטחים חקלאיים ומיקום שנוח להגן עליו. ביפו התקיימו ארבעת התנאים – מי התהום הגבוהים, גבעה שנוח להגן עליה וסביבת אדמה חקלאית פורייה. בסמוך ליפו עברה "דרך הים", הדרך העתיקה החשובה ביותר בארץ ישראל, שהובילה ממצרים למסופוטמיה.

דרך יבשתית זו פגשה כאן נקודת עגינה, המאפשרת יצירת נמל וחיבור לארצות הים. בזכות נתונים אלה הפכה יפו לאחת מנקודות הישוב הראשונות בארץ ישראל.

אבל ליפו נתון נוסף שהפך אותה לעיר חשובה – הקירבה לירושלים. יפו הפכה להיות הנמל של ירושלים. כבר בתקופת התנ"ך מסופר על הקשר בין שתי הערים. שלמה הבונה את בית המקדש זקוק לארזי הלבנון ואלה מסופקים לו על ידי ידידו חירם מלך צור וצידון: וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן-הַלְּבָנוֹן, כְּכָל-צָרְכֶּךָ, וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדוֹת, עַל-יָם יָפוֹ; וְאַתָּה תַּעֲלֶה אֹתָם, יְרוּשָׁלִָם (דברי הימים ב' ב', טו).

הנוף מגן הפסגה.

במבט מראש גבעת גן הפסגה בולטים לעין נתוניה הטובים של יפו: גבעה מתנשאת מעל סביבתה, צופה מערבה אל מרחבי הים ומזרחה אל מישור החוף הפורה. לא בכדי, גם בימינו, זהו המרחב המיושב ביותר בישראל.

במרכז הרחבה שבראש גן הפסגה ניצב פסלו של האמן דניאל כפרי הנקרא "שער האמונה". הפסל מתאר שלושה אירועים תנ"כיים הקשורים במוטיב האמונה ובהבטחת הארץ לעם ישראל. עיצוב הפסל בדמות שער מסמל את הכניסה לארץ ישראל ומתחבר למעמדה של יפו כעיר ששימשה "שער עליה" במשך שנים רבות. בעמוד השער הראשון מתוארת עקדת יצחק, אברהם נראה כורע מעל האיל ומניף את יצחק כלפי מעלה. העמוד השני מציג את חלום הסולם והמלאכים של יעקב. על הקורה המרכזית מתואר כיבוש יריחו בידי יהושע.

יפו, כעיר נמל מרכזית בארץ ישראל, נמצאת על אם הדרך בין אפריקה, אסיה ואירופה. אם נקבל את ההנחה שקיים קשר הדוק בין היסטוריה וגיאוגרפיה, יש לראות את ארץ ישראל כולה כשער וגשר בין תרבויות ועמים. זהו המקום בו נפגשו, סחרו ונלחמו תרבויות המזרח הקדום – האימפריות המצריות והאימפריות המסופוטמיות (אזור עירק, אירן וסוריה של ימינו). החל מהתקופה ההלניסטית (המאה הרביעית לפנה"ס) נוצרו כאן מפגשים ומאבקים בין תרבויות מערב הים התיכון – היוונים והרומאים, לבין האימפריות שצמחו על גדות הפרת והחידקל ומעבר להן – אפילו המונגולים הבליחו בשערי הארץ לתקופה קצרה. ארץ ישראל היא המקום בו נלחמו המאמינים באל אחד במאמינים באלים רבים, ולאחר מכן, בזעם גדול אף יותר, נלחמו המונותאיסטיים אלה באלה – נוצרים, מוסלמים ויהודים. המרחב הצר בין הירדן לים התיכון הוא המסדרון של ההיסטוריה האנושית, ויפו היא צוהר בין ים ויבשה באותו מסדרון.