הספר טיפול נפשי בגובה העיניים מתאר ביסודיות את הטיפול הנפשי (פסיכולוגי) תוך גילוי המסתורין והסרת הסטיגמה סביב תהליך הטיפול, ומיועד […]
הקדמה
בנימה אישית
הספר שלפניכם עוסק בשאלות מה בדיוק מתרחש שם בחדר הטיפולים מאחורי הפרגוד, וכיצד בדיוק מרפאות שיחות את הנפש, אם בכלל? צמתים רבים בחיי הכינו אותי לכתיבת ספר שמתאר את המסתורין שבתהליך הטיפולי. מאז שאני זוכר את עצמי התעניינתי בחקר נפש האדם שלי ושל אחרים. הניסיון הראשון שלי היה בגיל שש, כאשר ניסיתי להבין מי האיש שמדבר ברדיו. סובבתי את הרדיו, פתחתי את המכסה מאחור וגיששתי למצוא את "הגמד הקטן" שמדבר וכמובן שהתחשמלתי קלות. בהמשך בחרתי במקצוע הפסיכולוגיה כייעוד בחיים. זכיתי בעזרת ה' לחבר בין שלושה תחומים מרתקים בפסיכולוגיה: טיפול, מחקר והוראה באוניברסיטאות ובמכללות, כולל הכשרה של פסיכולוגים ויועצים לטיפול נפשי. החיבור בין שלושת אלה נתן לי אומץ להיכנס לעומקו על תהליך הטיפול וסכנותיו.
אי אפשר לכתוב ספר על תהליך טיפול אם לא ישבת על שני הכיסאות, זה של המטופל וזה של המטפל. כמטופל חוויתי שני טיפולים פסיכולוגיים לא ארוכים בשני משברים בחיי שלא כאן המקום לפרטם. כמטפל וכמאבחן צברתי ניסיון רב במשך שנים רבות במכון של חתן פרס ישראל פרופסור פויירשטיין ז"ל. בהמשך עסקתי באבחון וטיפול בליקויי למידה בכל הגילים, בטראומות ומשברים ברמה האישית וברמה מערכתית ובתחומים נוספים, וכן כתבתי על אמפתיה, ועל טראומה כהזדמנות. בשירותי הצבאי נלחמתי בכמה מלחמות ומבצעים ובתפקידיי האחרונים בצה"ל שימשתי כסגן מפקד חטיבת טנקים וכיועץ אסטרטגי וחוקר בכיר במחלקה למדעי ההתנהגות (ממד"ה). בתקופת האינתיפאדה הראשונה הייתי ראש צוות חירום בנווה צוף, ובמלחמת המפרץ עסקתי בייעוץ ארגוני באגף המבצעים במטכ"ל.
ספר זה משקף את המסע הארוך שעשיתי עם מטופלים רבים, שבמהלכו ניתחתי טיפולים רבים שלי ושל אחרים וניהלתי שיחות פנימיות בין הקולות השונים בתוכי. במשך הזמן הפכו הקולות הפנימיים האלה לדיון פנימי עם עצמי על הראוי והלא ראוי בתהליך הטיפולי. באופן טבעי משקף הספר את הזהות הדתית הממלכתית שלי, כלומר שילוב מושכל בין יהדות לממלכתיות כיחידה אחת שלמה. לאורך השנים למדתי על המגבלות שלי ועל העקרונות המנחים אותי בטיפול נפשי. עשיתי טעויות ולמדתי מהן, אבל זכיתי בהפתעות רבות וביכולת לגבש דרך משלי. הספר מתאר את הניסיונות השונים שלי ליישב סתירות, להציע דרך ראויה לתהליך הטיפולי ולהצביע על הסכנות. כשבפעמים רבות יש יותר מדרך אחת לפתור בעיות בחרתי בדרך שנראית לי הגיונית ומוסרית מהאחרות.
לאורך כתיבת הספר עמדו לנגד עיניי המטופלים שלי, שבמקרים רבים הצטערתי שלא יכולתי לתת להם משנה מסודרת כמו הספר הזה. הייתי ממליץ להם בכל שלב של התהליך הטיפולי לקרוא את הפרק הרלוונטי כדי שיהיו שותפים עימי לתהליך הטיפולי המורכב והייחודי לכל אחד. ההסברים שהייתי נותן למטופל על מקור הקושי שלו ומהות הטיפול בו היו בוודאי מחזקים את אמונתו שהוא מסוגל לעשות משהו כדי להתגבר על הקושי, ומכוונים אותו לעשייה שמאפשרת לו להשתנות.
כדי להבין לעומק את התהליך הטיפולי יש צורך בתאוריות ובמחקרים המסבירים את נפש האדם. מדענים מתחומים שונים (פילוסופיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועוד) ניסו להבין את נפש האדם המורכבת והציגו גישות שונות, שבכל אחת מהן יש גרעיני אמת. יש קסם רב ברעיון שבאמצעות מספר קטן של חוקים אפשר להבין תופעות רבות, אולם אין בנמצא כיום תאוריית־על (מטה־תאוריה), שבעזרתה אפשר לעשות סדר בגישות הפסיכולוגיות. קחו למשל את אלברט איינשטיין, שבעקבות פיתוח תורות היחסות שלו (הפרטית והכללית) והתבססותה של מכניקת הקוונטים חתר למצוא "תאוריה של הכול", אך נכשל בכך. השאיפה לפשטות נכונה, אולם בתחומים מסובכים הופכת הפשטות לפשטנות מזיקה.
כמו פסיכולוגים רבים, ככל שהתנסיתי יותר בטיפול כך נעשיתי פחות שמרני לגבי הגישות והפכתי למטפל המתאים את הטיפול למטופל. גיליתי כי ברמה המעשית אפשר לאחד גישות ולמצוא את המשותף ביניהן ולא את המפריד. הניסון לימד אותי כי חשוב לאזן בין מורכבות שאינה משתקת ובין פשטות שאינה פשטנות, בין נחרצות יהירה לבין ספקנות ותהייה. למדתי כי הקשבה לזולת חשובה יותר מאשר הגישה עצמה. אנשים זקוקים לאמפתיה כמו לחמצן, ובפועל, האמפתיה ולא הזמן היא המרפאה העיקרית של הפצעים.
רבים חושבים שאם הם פונים לאיש מקצוע בתחום הנפש, זה מעיד על כך שהם "משוגעים" או משהו כזה. הדעה הרווחת הזו שגויה בעליל וכל אחד יכול לקבל טיפול נפשי בלי שיקטלגו אותו בתור "משוגע", כשהמטפל בוודאי לא חושב שמטופלים הם משוגעים או חולים בנפשם. ההפך הוא הנכון, המטפל אמור לקבל את המטופלים כפי שהם ללא סטיגמות. נראה כי בשנים האחרונות נחלשו הסטיגמה והבושה מטיפול ויש יותר היענות לקבלת סיוע נפשי. מגפת הקורונה ולאחריה מתקפת ה־7 באוקטובר (שמחת תורה) האיצו את תהליך הלגיטימציה לטיפול נפשי וגרמו לאנשים רבים יותר להיכנס למעגל הולך ומתרחב של טיפול נפשי.
טיפול נפשי הוא מרחב מוגן לסכנות המאיימות על האדם במציאות חייו. במרחב המוגן המטופל חושף את צפונות ליבו, כאביו וסבלו למטפל זר לו בתחילה. בהמשך התהליך, "הזר" יהפוך לאיש סוד האמור לסייע למטופל להכיר את עצמו ולצמוח. המרחב המוגן של חדר הטיפולים ומחויבות המטפל לסודיות מאפשרים למטופל לפתח אמון "ולהתפשט בעירום מלא נפשי". יש הטוענים בהומור שאי־עשיית דבר היא לפעמים הטובה שבתרופות. למרות המוגנות במרחב הטיפולי יש בו עדיין סכנות רבות בדיוק כמו בטיפול רפואי. לאורך הספר פזורים גם ההיבטים של המוגנות וגם סכנות אפשריות כאשר התהליך הטיפולי משתבש.
מטרת הספר
הספר פונה בעיקר למטופלים במטרה לאפשר להם להבין את התהליך הטיפולי, לשלוט עליו ולהימנע מסכנות וטעויות. מטרת הטיפול הכללית והמשותפת לכל המטופלים היא הקלה על המצוקה והכאב ומתן כלים להתמודד עם המצוקות שלהם בכוחות עצמם. כמובן שמעבר לכך יש לכל טיפול את המטרות הספציפיות שלו. הספר ממוקד בטיפול יחידני ולא קבוצתי. בטיפול כזה יש משולש שבו מצד אחד נמצא המטפל, מצד השני המטופל וביניהם התהליך הטיפולי המבטא את יחסי הגומלין ביניהם (אינטראקציה). מטרת הספר היא להוביל את הקוראים מאחורי הפרגוד של הטיפול הנפשי כדי להבין את יתרונותיו וסכנותיו ולהפיג את המסתורין מאחורי הטיפול. הפרגוד מתייחס למחיצה שהייתה בין המלאכים והאֵל (על יסוד חגיגה טו). בהשאלה הכוונה היא מאחורי המחיצה, בסוד, ממקור לא רשמי, מקום שרק למעַטים מוּתר לגשת אליו (מילון אבניאון).
הידע על התהליך הפסיכולוגי מהווה הדרכה על הטיפול הנפשי (פסיכו־אדוקציה) בגובה העיניים לאנשים שמחפשים טיפול נפשי או למי שכבר נמצאים בטיפול. הדרכה על טיפול נפשי היא חלק חיוני מכל תהליך טיפולי ללא קשר לגישה הטיפולית. היסוד הרעיוני לחינוך פסיכולוגי הוא סוג של שותפות של המטפל והמטופל בתהליך הטיפולי. המטפל מציג את המידע הפסיכולוגי בפני המטופל ושניהם ביחד בודקים את יישום הידע במצבו הייחודי של המטופל עצמו. למשל, המטפל מסביר למטופל את הידע המעודכן בנושא חרדה והמטופל יכול להחליט אם ההסברים לחרדה מתאימים לו. מאוד הגיוני שאם המטופל סובל מחרדה יש לתת לו מידע מותאם על חרדה, גורמיה ודרכי ההתערבות. ההנחה היא שברגע שהמטופל יבין את התהליכים תעלה הסבירות שהוא גם ישלוט עליהם. בגישה רפואית או גישות טיפוליות מסוימות המומחיות נשארת אצל המטפל ולא עוברת למטופל. לעומת זאת בגישה שלי ושל הרבה מעמיתיי, למרות שההדרכה הפסיכו־חינוכית נעשית על ידי המומחה לטיפול נפשי, הרי שהידע שקוף גם למטופל. על המטפל להסביר אותו ולהנגיש אותו, כי ידע הוא כוח ושליטה בידי שניהם להצלחה בתהליך הטיפולי המורכב.
הספר נועד אפוא לתת חינוך פסיכולוגי בעיקר לשלושה מעגלים של אנשים. המעגל הראשון הוא המטופל עצמו, המעגל השני הם אלה המעוניינים בטיפול והמעגל השלישי מיועד לקרובים התומכים בהם אשר מלווים אותם לאורך התהליך הטיפולי. הספר לא מיועד למטפלים עצמם אף על פי שסטודנטים ומטפלים בתחילת דרכם יוכלו להפיק תובנות רבות מהקריאה בו. הבנת התהליך הטיפולי תסייע לקוראים לבחור בטיפול המתאים, לבחון אותו לאורך כל התהליך ולקבל החלטות חשובות אם להמשיך בטיפול או אף לסיים אותו. כמו ברפואה, רווחים וסכנות הם חלק ממהות הטיפול ויש להכיר אותם כדי לקבל החלטות נבונות.
הטיפול הנפשי הוא מצרך מבוקש ופופולרי ויש לו נוכחות חזקה בתרבות ובתקשורת ההמונים. יש ביקוש רב לספרים על טיפול נפשי ושיעורי צפייה גבוהים בסרטים וסדרות שתוכנם המרכזי הוא התהליך הטיפולי. יש עלייה מתמדת בכמות האנשים הפונים לטיפולים נפשיים שונים, ועל פי ארגון הבריאות העולמי, אחד מתוך ארבעה אנשים בעולם יושפע מהפרעה נפשית בשלב כלשהו בחייו. יחד עם זה מגזרים רבים עדיין מחזיקים בעמדות שליליות כלפי טיפולים נפשיים, בטענה כי אינם יעילים. למרות שפע הסדרות והסרטים העוסקים בטיפול הנפשי, נראה כי קיים עדיין מעטה מסתורין ודרמה מאחורי הפרגוד של הטיפול. וכך למרות שקיימים כיום טיפולים רבים שיכולים לסייע בהפחתת הסבל הנגרם ממצוקה נפשית, אנשים רבים אינם פונים לטיפול הנפשי שלו הם זקוקים.
הטיפול הנפשי עוסק בנפש האדם המורכבת ומלאת המסתורין, אך רבים מתייחסים לטיפול נפשי כאדם היושב מול המטופל, בעיקר מקשיב, מהנהן קצת ומדי פעם אולי גם אומר משהו. באחריותם של המטפלים הנפשיים להתמודד עם האתגר ולהסביר טוב יותר מה באמת קורה בחדר הטיפולים. המטופלים צריכים להבין את התהליך שהם עוברים כדי לאפשר את הצלחת הטיפול ולהגביר את יעילותו.
עקב מורכבות היחסים בין הגוף לנפש (צריך להגיד במילה אחת גוףנפש), הרי בכל תהליך טיפולי עולה הנסתר בעשרות מונים על הגלוי. כדי לאפשר את הצלחת הטיפול ולהגביר את יעילותו, לא תמיד יחשפו המטפלים את כל המידע שעומד מאחורי התהליך, וזה בדיוק מה שהופך את העולם המורכב הזה למרתק ומסקרן כל כך. הספר מתווך את שפת המטפלים המורכבת לאלה שאינם מטפלים ומתאר את תהליך הטיפול בהיבטים של המטפל והמטופל תוך הצגת הסכנות והרווחים. הכניסה מאחורי פרגוד הטיפול תעמיק את ההבנה של הקוראים ותאפשר שימוש יותר מושכל בטיפולים.
עקרונות שהנחו אותי בכתיבת הספר
אינטגרציה שיצרתי מהניסיון שלי
כאשר סיימתי את לימודיי והוכשרתי כפסיכולוג חינוכי היו לי ארבע תאוריות בהתפתחות הילד. כאשר נולד לי הילד הראשון מחקתי תאוריה אחת. כך כל ילד גרם לי למחוק תאוריה אחרת עד שנאלצתי לבנות לעצמי תאוריה אינטגרטיבית שמתאימה למציאות שלי כהורה. כך קרה לי גם כמטפל. למדתי על שלוש גישות שונות לטיפול וכל אחת עוררה בי ספקות עצומים. אף אחת לא התאימה לגמרי למציאות ונאלצתי לבנות לעצמי תאוריה אינטגרטיבית משלי, משולבת ברעיונות רבים, שחלקם של אחרים וחלקם הם "מתכון" שלי.
הספר מתמקד בטיפולים נפשיים מכל הסוגים (לא רק טיפולים של פסיכולוגים) ליחיד ולא בטיפול זוגי או קבוצתי. כמו כן הספר עוסק מעט באבחון כחלק מטיפול, אולם לא מתמקד בעולם המורכב של אבחונים, ש"מגיע לו" ספר נפרד. הגבלתי את עצמי למצבים ולאנשים בתחום הנורמלי ולא למצבים פתולוגיים. פרטי המקרים המתוארים הוסוו לשם שמירה על פרטיות המטופלים ובני משפחותיהם.
שפה פשוטה ולא שפת מומחים
השתדלתי לכתוב בדרך שתתאים לקוראים שאינם בקיאים בתחום הטיפול הנפשי (פסיכו־תרפיה). בשפת המומחים של המטפלים הנפשיים יש אינפלציה של מושגים "מקצועיים", בדיוק כמו בתחומים אחרים (רפואה, משפטים, ראיית חשבון ועוד). יש משהו בשפה הטיפולית שמרחיק את המטופלים ויוצר ניכור. מילים כמו הזדהות השלכתית, יחסי אובייקט, סימביוזה, העברה והעברה נגדית יוצרות קושי רב ובלבול.
השתדלתי לפשט את המושגים ולכתוב בשפה פשוטה ובהירה. למרות חשיבות השפה חסר אוצר מילים בסיסי מוסכם. המפטי־דמפטי, מעליזה בארץ הפלאות, מעמיד אותנו בפני בעיה. הוא אומר לעליזה: "כשאני משתמש במילה, הרי משמעה בדיוק כמשמע שאני בוחר לתת בה, לא פחות ולא יותר… השאלה היא מי יהיה האדון, זה הכול". הכותבים השונים הם אדונים על המילים ואינם צריכים לקבל אישור על המושגים החדשים שהם משלבים בכתיבתם. אין אקדמיה ללשון בתחום מדעי החברה שעליה מוטלת החובה להגדיר כל מושג. בהיעדר אוצר מילים ברור ומוסכם נוצר בלבול בין אנשי המקצוע וכל אחד מגיע עם אוצר מילים שנראה מוכר, אולם מסתיר מובנים רבים אחרים. הבלבול הזה מזכיר גם את מגדל בבל וגם את סוּטרת הנירוונה שבה מופיע המשל הידוע על העיוורים שמיששו פיל. כל אחד תיאר את הפיל באופן שונה: זה שנגע באוזנו של הפיל אמר שזו מטרייה, זה שנגע בראשו אמר שזו אבן, זה שנגע ברגלו אמר שזה עץ (הופמן, 2007).
רוב המילים והמושגים הנדונים בספר אינם חדשים. הצורך לאפיינם נובע מהערפול והמורכבות שלהם בספרות הפסיכולוגית היוצרים "ערפל מושגי" שמקשה על שאינם מטפלים להבין את השפה. שמתי דגש על אפיון המושגים ולא על הגדרתם מכיוון שהגדרה היא פעולה מורכבת מאוד שנמצאת בסוף תהליך עיצובה של תאוריה. לרבים מהמושגים יש פירושים רבים ושונים ועיון באנציקלופדיות ובמילון מראה את מורכבותם הרבה. כדי לאפשר שימוש במושגים הצגתי רק את המאפיינים העיקריים הנמצאים בליבת המושג. ארחיב על כך בפרק 18 על אחריות המטפלים להתאים את השפה למטופלים.
שימוש במטפורות שונות
בתהליך ההדרכה על הטיפול הנפשי (פסיכו־אדוקציה) מטפלים אמורים להשתמש במטפורות שונות כדי לסייע למטופל להבין את מהות הטיפול. אין מטפורה אחת טובה לכל התהליך הטיפולי ויש להתאים את המטפורה למצב הטיפולי. להלן כותרות של מטפורות מקובלות: התהליך הטיפולי מיילד את הצמיחה והשינוי מהיולדת; אדם שנופל וצריך לעזור לו לקום ולהמשיך ללכת לאן שהוא רוצה; פיזיותרפיה לנפש; התפשטות עד לעירום והתלבשות מחדש; המטופל מגיע עם ארגז כלים והמטפל עוזר לו להתאים את ארגז הכלים לבעיה שלו; גנן שמטפח גינה; יערן שגוזם ענפים שרופים כדי שחדשים יצמחו במקומם; המטופל הוא העובר והמטפל הוא הרחם אשר מאפשר אמפתיה, חום הכלה, הגנה, אספקה ויציבות; מסע משותף שבו המטופל הוא היושב ליד ההגה; מסע משותף רגלי שבו המטופל מגיע על תרמיל עמוס לעייפה והמטפל עוזר לו להוריד משא מיותר ולהכניס לתרמיל דברים יותר חשובים; משלחת ארכאולוגית הבאה לחפור במקומות מסוימים ולחשוף את העבר המכוסה; הפצע המוגלתי שחייבים לטפל בו ולפתוח אותו כדי לחטא אותו; הסימפטומים הם כמו השריקה שנפלטת מסיר לחץ. כמובן שהמטפורות מוגבלות ביכולתן וצריך להיזהר שלא יהפכו למעין "כלא מחשבתי".
השתדלתי לא להלאות את הקורא ברשימת מקורות אין־סופית ולכן צמצמתי את המקורות בעיקר לספרים בעברית שנגישים לקורא המצוי לצורך הרחבת ידיעותיו, עם שילוב של כמה מקורות באנגלית שמיועדים בעיקר לסטודנטים ולמטפלים בתחילת דרכם. למרות הרצון וההקפדה שלי לכתוב כל מקור שעליו הסתמכתי ידוע לי שאיני מסוגל לעקוב ולציין את כל מי שהשפיע עליי. מחשבותיהם של אחרים דומות מאוד לעיתים למחשבותיי ולא תמיד אני מודע למקור. לא פעם התגאיתי ברעיונות חדשניים שלי כביכול ולאחר זמן מצאתי אותם גם אצל אחרים. אולם יש יתרון עצום ברעיונות שעולים מתוך התהליך הטיפולי עצמו, לכן אני מתנצל בפני כותבים רבים שיהיו סבורים שהייתי צריך להזכיר אותם ברשימת המקורות. אני מודע שחלק מהמידע "יבש" ולא מעניין במיוחד, לכן שילבתי כהרגלי בדיחות ואנקדוטות באופן נפרד בפסקאות מוטות כדי לאפשר לקורא להבחין בהן.
מבנה הספר
הספר בנוי מארבעה שערים המכילים ביחד 30 פרקים. השער הראשון מתמקד בשלבי התהליך הטיפולי, השער השני מתמקד במטופל, השער השלישי מתמקד במטפל והשער הרביעי מתמקד באותם מרכיבים המשותפים למטופל ולמטפל.
בשער הראשון מתוארים שלבי התהליך הטיפולי ובו ארבעה פרקים. בפרק 1 מתואר השלב הראשון בטיפול הנקרא הברית הטיפולית. בפרק 2 מתואר השלב השני המתייחס להבנת מטופל ללא שיפוטיות. פרק 3 עוסק בשלב ההתערבות לשיפור וצמיחה. פרק 4 עוסק בפרידה ומתן ציוד לדרך עצמאית.
השער השני מתמקד במטופל ובו חמישה פרקים. פרק 5 מתמקד בבחירת ועזיבת המטפל. פרק 6 עוסק באחריות המטופל להיות פעיל, סבלני ומתמיד בתהליך הטיפולי. פרק 7 עוסק במטופל הנוטה לריצוי יתר. פרקים 8 ו־9 עוסקים במטופל הנסוג והמתנגד.
השער השלישי מתמקד במטפל ובו שלושה־עשר פרקים. פרק 10 מתמקד באחריות המטפל להקשבה פעילה. פרק 11 מציג את המטפל כמומחה. פרק 12 עוסק באחריות המטפל לתיעוד התהליך הטיפולי. פרק 13 עוסק באחריות המטפל להתמודד עם אי־ודאות וספק. פרק 14 עוסק באחריות המטפל להוציא את המטופל מייאוש לתקווה. פרק 15 עוסק בחשיפת המטפל. פרק 16 מתמקד באחריות המטפל להציב גבולות ליחסים ארוטיים. פרק 17 עוסק באחריות המטפל לשלב בין טיפול תרופתי לטיפול נפשי. פרק 18 מתאר את הדרך שבה המטפל צריך להתאים את שפתו לשפת המטופל. פרק 19 עוסק בפנטזיית ההצלה ואפקט המושיע של המטפל. פרק 20 מתאר את המטפל הפצוע וכיצד לטפל בכך. פרק 21 עוסק במטפל השחוק. פרק 22 מתמקד במטפל האחראי על הומור במרחב הטיפולי.
השער הרביעי עוסק במרכיבים משותפים למטפל ולמטופל ובו שמונה פרקים. פרק 23 עוסק בשותפות בקביעת מטרות והשגתן. פרק 24 מתמקד בשתיקה ודיבור יתר. פרק 25 עוסק ברגישויות השונות של המטפל והמטופל. פרק 26 עוסק במשוב ובביקורת הדדית. פרק 27 עוסק בטיפול מקוון. פרק 28 מתמקד באווירת הכנות והאמינות במרחב הטיפולי. פרק 29 מתמקד בצורך של ידיד שותף שומר סוד. פרק 30 ואחרון עוסק בניסיון להבין מהו טיפול מוצלח. כדי להקל על הקורא ריכזתי בסוף כל שער כמה מסקנות חשובות.
הערה: המונחים מאבחן, מאובחן, מטפל ומטופל וכן כינויי גוף שונים מתייחסים כמובן לשני המינים ולשם הקיצור והנוחות הובאו בלשון זכר ועם הקוראות הסליחה.
תודות למטופלים ולסטודנטים
ספר זה הוא פרי התנסות רבת שנים עם מטופלים עם מגוון בעיות. להם כמובן אני חב את מיטב התודות על הזכות ללמוד מהם. חלקים נכבדים מהספר לימדתי בקורסים שונים ובאופן טבעי למדתי רבות מהסטודנטים. בנוסף אני חב כרגיל תודות חמות למשפחתי האוהבת והמגובשת ובעיקר לאשתי האהובה אסתר, שהיא מנוע הצמיחה האישי שלי ושבזכותה למדתי להודות על הטוב היום־יומי, שאינו מובן מאליו.
אין עדיין תגובות