יישום ההנחיות התזונתיות המעשיות שבספר, יצייד את גופכם באמצעי ההגנה הדרושים לו למלחמתו במחלות. ספר זה יגלה לכם: • כיצד […]
פתח דבר
רופאים יודעים על מחלות. אנו לומדים עליהן ומחפשים אותן. הוכשרנו לטפל במחלות באמצעות תרופות. על מנת לעשות זאת, אנו צריכים להכיר את התרופות שבהן אנו משתמשים. בבית הספר לרפואה, אנו לומדים פרמקולוגיה (תורת התרופות): כיצד הגוף סופג כל תרופה וכיצד הוא מפריש אותה החוצה. אנו יודעים כיצד התרופה מתערבת בתהליך כימי מסוים בגוף, כדי ליצור את האפקט הטיפולי שרצוי לנו. אנו לומדים על תופעות הלוואי האופייניות ומנסים לאזן בזהירות בין התועלת לבין הנזק האפשרי מהתרופה.
הרופאים מכירים את התרופות שבשימוש ולא מהססים לרשום אותן לחולים. חשבו לרגע על מספרן העצום של התרופות אותן נוטלים החולים: תרופות ליתר לחץ דם, לרמות כולסטרול גבוהות בדם, לסוכרת, לדלקת פרקים, למחלות לב ולדיכאון… מניתי אך מעט מהן. כתוצאה מגילוי האנטיביוטיקה וגיוסה למלחמתנו כנגד מחלות זיהומיות, הפילוסופיה הרפואית המקובלת היא – תקוף את המחלה!
הקהילה הרפואית נוקטת בגישה אגרסיבית זו, בניסיון לטפל בכל המחלות הניווניות הכרוניות השונות. המחלות הללו מאופיינות בהרס ובהידרדרות מתמשכים, של הרקמות או האיברים שבהם הן פוגעות. כתוצאה מכך, היקף המכירה של תרופות מרשם בארה”ב גדל ביותר מפי שניים רק ב-8 השנים האחרונות!1
הרופאים וקופות החולים משליכים על התרופות את יהבם, בתקווה להאט בעזרתן את התפשטות המגפה של המחלות הניווניות הכרוניות, לשמחתה של תעשיית התרופות. כן, אנו אוהבים את התרופות שלנו.
טרם פגשתי אדם, שאינו מעוניין בבריאות מושלמת. רובנו מניחים, שתמיד נהנה מבריאות טובה. האמת היא, שבקרב רבים מאיתנו (כולל רופאים!) היא מידרדרת מדי יום. אני יודע זאת, כי הענקה של טיפול רפואי היא העבודה שלי. בכל יום במהלך הקריירה הרפואית שלי, אני נאלץ להודיע לחולים, שבריאותם נפגעה באופן כזה או אחר. ייתכן שחולה אחד פיתח סוכרת, או אולי דלקת פרקים ניוונית. ייתכן שחולה אחר לקה בהתקף לב או שבץ. לעיתים, עליי לומר לחולה כי הוא סובל מסרטן שפיתח גרורות ונותרו לו חודשים ספורים בלבד לחיות. כולם רוצים לשמור על בריאותם או לזכות בה מחדש, אך מעטים יודעים כיצד להשיג מטרה זו.
מאחר שרופאים עוסקים במחלות ובתרופות, אנו עסוקים במאמץ לזהות את המחלה, כדי שנוכל להחליט על התרופה או הטיפול המתאימים ולהמליץ עליהם לחולה שלנו. בכל זאת, ההיגיון הבריא אומר, שקל יותר לשמור על בריאותנו מאשר לזכות בה מחדש לאחר שזו אבדה לנו. כל רופא צריך לשאוף לכך, שמניעת תחלואה תעמוד בראש סדר העדיפויות שלו. עם זאת, למי אתם פונים כשברצונכם ללמוד מהי הדרך הטובה ביותר להגן על בריאותכם? האם הרופא שלכם מספק לכם את המידע הזה? הקהילה הרפואית משלמת לא מעט מס שפתיים ל”רפואה מונעת” וגורמת לנו לחשוב שהמניעה נמצאת בעדיפות עליונה.
בפועל, אחוז קטן מתקציב מערכת הבריאות מוקדש לרפואה המוגדרת כ”מונעת”. במציאות, רוב תוכניות המניעה מנסות לאתר את המחלות מוקדם ככל האפשר. הרופאים שלכם מעוניינים לדעת אם אתם סובלים מרמות כולסטרול גבוהות בדם, אם נעשיתם סוכרתיים או אם פיתחתם יתר לחץ דם. מנגד, רובם מקדישים מעט מאוד זמן כדי לעזור לכם להבין מהם השינויים הנדרשים באורח חייכם, כדי שתוכלו להגן על בריאותכם באמת. הרופאים עסוקים יותר מדי בלטפל במחלות שאיתן הם מתמודדים כל יום.
האם אתם מודעים לכך, שפחות מ-6% מהרופאים המסיימים את לימודיהם, מקבלים הכשרה פורמאלית כלשהי בתזונה?4 אעז ואומר, כי מעט מאוד רופאים מקבלים בבית הספר לרפואה הכשרה בנושא תוספי תזונה. זה היה נכון בהחלט במקרה שלי.
דבר לא גורם לרופא להתפתל מידית בכיסאו, יותר מאשר מטופל השואל אם כדאי לו ליטול תוספי תזונה. בעבר, גם אני הייתי שולף את התשובות המוכרות: “סתם תרופות אליל”, “ויטמינים רק עושים את השתן שלך ליקר יותר”, “אינך זקוק לוויטמינים אם אתה צורך את כל אבות המזון בכמויות המתאימות”. אם המטופל התעקש, הייתי עונה לו כי סביר להניח שוויטמינים לא יזיקו לו, אבל כדאי לו לקנות את הזולים ביותר. ממילא הם לא מועילים.
ייתכן ששמעתם תשובות כאלה או דומות להם מהרופאים שלכם. במהלך 20 השנה הראשונות של הקריירה שלי, פשוט לא האמנתי בתוספי תזונה. לעומת זאת, במהלך 7 השנים האחרונות, בעקבות המחקרים העדכניים שפורסמו בספרות הרפואית, שיניתי את עמדתי. המידע שגיליתי היה מדהים עד כדי כך, ששיניתי את אופי העיסוק שלי ברפואה. חזרתי בתשובה.
מדוע רופאים רבים יותר אינם מגיבים לתזונה כמוני? ראשית, הרופאים חייבים להיות ספקנים, על מנת להגן על מטופליהם משרלטנים העלולים לפגוע בבריאותם. האמינו לי, ראיתי לא מעט גימיקים ותרמיות שנמכרו למטופלים שלי. שנית, הרופאים חייבים להיסמך על מחקרים מדעיים שבוצעו על פי הכללים המקובלים במחקר רפואי.
מאחר שאני מודע לעובדה, שמחקרים רפואיים קליניים הם המשפיעים ביותר, אני מציג רק אותם בספר זה. רוב המחקרים המוצגים בספר אינם לקוחים מכתבי עת מפוקפקים או אלטרנטיביים. ערכתי חיפוש מדוקדק בכתבי עת מכובדים המקובלים על הקהילה הרפואית, כגון: New England Journal of Medicine, Journal of the American Medical Association, British Lancet ורבים אחרים.
סיבה נוספת לרתיעה של רופאים מהרעיון של תוספי תזונה כחלק מרפואה מונעת טובה היא העובדה, שרובם אינם מבינים במלואן את הסיבות למחלות ניווניות. הרופאים שכן מבינים זאת חשים לעתים קרובות, שהנושא מעניין עבור החוקר בביוכימיה אך יש לו מעט יישום ברפואה הקלינית. בין המחקרים של המדענים במעבדה לבין עבודתם של הרופאים בשטח, יש פער גדול. למרות שלמדענים יש הישגים אדירים בחקר הגורמים למחלות הניווניות, מעטים הם הרופאים שרותמים את הידע הזה לטובת מטופליהם. הרופאים פשוט מחכים להופעתה של אחת מהמחלות הללו ואז מתחילים לטפל בה.
מתקבל הרושם, שהרופאים שבעי רצון מכך שחברות התרופות מפתחות תרופות חדשות ובכך נקבעות דרכי טיפול חדשות. עם זאת, ככל שתתקדמו בקריאת ספר זה, תלמדו שגופנו הוא ההגנה הטובה ביותר שיש לנו כנגד מחלות ניווניות כרוניות – לא התרופות שהרופאים רושמים.
למרות שרוב הרופאים עדיין אינם מבינים ואינם מקבלים את הרעיון המוצג בספר זה, העובדות מדברות בעד עצמן. כשיישמתי את העקרונות הללו בעבודתי, התוצאות היו מדהימות, פשוטו כמשמעו.
פגשתי חולי טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis – MS, מחלה כרונית של מערכת העצבים הפוגעת במוח ובחוט השדרה), שקמו על רגליהם ושבו ללכת לאחר שהיו מרותקים לכיסא גלגלים. עזרתי לחולים עם פגיעה בשריר הלב לצאת מרשימת הממתינים להשתלת לב. חולי סרטן מסוימים זכו להפוגה בתהליך ההחמרה של מחלתם. חולים הסובלים מניוון מקולרי (תהליך כרוני מתמשך הפוגע בחדות הראייה, עקב התנוונות של אזור ייחודי בעין מכונה מקולה) החלו ליהנות משיפור משמעותי בראייתם. חולי פיברומיאלגיה (תסמונת המתאפיינת בכאבי שרירים ושלד, בתשישות ובתופעות נוספות) זכו לקבל את חייהם בחזרה. רפואה תזונתית אינה קיצונית, אלא היא רפואה מונעת שמבוססת על הגיון צרוף.
בעידן זה של מחקר ביוכימי מתקדם, אנו מסוגלים לקבוע מה מתרחש בכל חלק של כל תא בגוף ובכך לחשוף את המהות של המחלות הניווניות הכרוניות. לפיכך, אני ממליץ לכל רופא המוכן ללמוד, לבחון מחדש את העדויות הרפואיות באופן אובייקטיבי.
אם אתם המטופלים, אל תצפו מהרופא שלכם לקפוץ מיד על העגלה הזו. לצערי, הוויטמינים אינם מהווים נושא מספיק חשוב לדיון בשיח הרפואי. השקעתי יותר מ-7 שנים של מאמץ ומחקר אישי של הספרות הרפואית שקשורה לרפואה תזונתית, כדי לגלות את כל מה שהרופא שלך אינו יודע. גם אני לא השתכנעתי מיד.
האמת היא, שלרוב הרופאים ולציבור, הרפואה התזונתית אינה מוכרת דיה. פסק הדין הוא שאנו סובלים ממחסור קטלני – הן בידע (של רופאים וחולים כאחד) והן בחומרי מזון החיוניים לגופנו. אכן, מה שהרופא שלך אינו יודע על רפואה תזונתית עלול להרוג אותך. החדשות הטובות הן, שאינכם חייבים להיות רופאים, כדי ליישם את הרפואה התזונתית. אתם, המטופלים, יכולים לפעול בעצמכם לשימור בריאותכם.
רופא שחזר בתשובה
אני יודע, שבוודאי לא שמעתם עליי מעולם. אם כך, מדוע שתאמינו לאיזה דוקטור שעוסק ברפואה, מעיר קטנה במערב התיכון של ארה”ב? שאלה טובה! זאת הסיבה לכך שאני רוצה שתקראו כל עמוד בספר הזה. אני רוצה שתצאו למסע דומה לזה שאני עברתי. הניחו לי להראות לכם את העדויות הרפואיות, שגרמו לי להאמין בכך שתוספת ויטמינים אכן יכולה להגן על הבריאות ולשפר אותה.
אנא, קראו את כל הספר. אני מבין את הפיתוי לדפדף קדימה, לפרק הספציפי שעוסק בבעיה הרפואית שלכם. עם זאת, חשוב להבין קודם את המידע שנוגע לפעילות גופנו ולמה הוא זקוק כדי להבריא או להישאר בריא.
בקשה אחרונה: מאחר שבריאותכם וחייכם מונחים על הכף, הקשיבו לי עד הסוף מבלי לשפוט. כל שאני מבקש הוא, שתהיו ספקנים אך תשמרו על ראש פתוח – כפי שהייתי אני כשגיליתי את הצורה הנפלאה הזו של רפואה מונעת. נאלצתי להצניע לכת במעט על מנת להבין, שלמרות היותי רופא טוב, עדיין עליי ללמוד רבות על בריאות. האם אתם מוכנים לנהוג כמוני?
אין עדיין תגובות