יד ימינו הוא סיפורו המרתק של יחיאל קדישאי, איש סודו ויד ימינו של מנחם בגין במשך עשרות שנים, מהמדבר האופוזיציוני הארוך ועד לראשות הממשלה; מהמפגשים עם גדולי עולם והענקת פרס נובל לשלום ועד מלחמת שלום הגליל; מהפרישה וההסתגרות ועד פטירתו של בגין.
לקדישאי היה בגין מנהיג, בוס וידיד. מילה שלו הייתה פקודה. יחיאל לא ראה שום משימה שבגין הטיל עליו כפחותת ערך; ובגין, מידי בוקר, עם היכנסו למשרד רה"מ, שאל: איפה יחיאל?"
ויחיאל, הרל"ש, היה שם תמיד.
קדישאי היה ליד בגין בימים של התלבטות נוקבת אם להחזיר את סיני עד הגרגר האחרון תמורת שלו; עמד לצדו בלוס אנג'לס כשפרץ בבכי תמרורים עם הגיע הידיעה המרה על פטירתה של עליזה רעייתו; תמך בו בשעות הקשות של חייו כשקיבל דיווחים על חיילי צה"ל שנהרגו בלבנון.
אם מי יש שהכיר את בגין בחייו היה זה קדישאי, וכשבגין חשב בידי מי להפקיד את צוואתו הוא לא התלבט יותר מדי ונתן אותה לקדישאי למשמרת.
יחיאל גדל בתל-אביב הקטנה, במשפחה חסידית, למד ב"חדר" ובבתי ספר דתיים. נוף ילדותו היה בעיקר תנועת בית"ר שאליה הצטרף בנעוריו. משם המשיך לאצ"ל, הפגין ופעל נגד הבריטים, התגייס לצבא הבריטי והגיע עמו לאירופה, שם פגש לראשונה את שרידי השואה. קדישאי ערק מהצבא הבריטי ויצא אל אחריו הדוויים במחנות העקורים.
בשונה מאחרים, מעולם לא ראה את תפקידו בלשכת ראש הממשלה כקרש קפיצה לתפקידי ח"כ או שר אף שהוצעו לו.
באחת ההזדמנויות אמר בגין על קדישאי" "היית יד ימיני".
מנחם מיכלסון, יליד הארץ, היה חייל בחטיבת הצנחנים משחררת ירושלים, בוגר אוניברסיטת בר-אילן ועורך בכיר במערכת "ידיעות אחרונות" במשך יותר מ-40 שנה, שליח עלייה באנגליה ומחברם של ספרים רבים, בינהם" מאת שליחנו בלונדון, הלל ממוצב המזח, יום בחיי צה"ל, מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל, יום בחיי "עזרה למרפא", ספר הנח"ל ושורה של ביוגרפיות.
אין עדיין תגובות