אֵיךְ מָקוֹם הוֹפֵךְ פִּתְאֹם תְמוּנָה
וְאֲנָשִׁים אֵיכָה הוֹפְכִים דְמוּיּוֹת
וְהַכֹּל הוֹפֵךְ פִּתְאֹם לְזִיכָּרוֹן
אוֹתוֹ הִנַּחְתָּ אַךְ הַיּוֹם
וּכְבָר נוֹסְעִים בְּמִנְהָרָה
דְמוּיַת חֲלוֹם
כִּי כָּךְ עוֹלָם פֶּתַע נָסוֹג אָחוֹר
וְזֹאת עִירְךָ נֶעֱזֶבֶת כָּךְ פִּתְאֹם
יוֹצֵא בְּיוֹם בָּהִיר מִבַּיִת
אֵלָיו שׁוּב לֹא תַּחֲזֹר
בְּכִיסְךָ דַּרְכּוֹן שֶׁבּוֹ כָּתוּב
"לְלֹא חֲזֹר"
ברגישות ובאהבה מביא הסופר והמשורר יוסף כהן אלרן שירים וקטעי פרוזה – הבהובי חיים משנות הילדות והנעורים, והכול חובר לכדי תיעוד מרתק של תקופה שהייתה ואיננה עוד.
אין עדיין תגובות