החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

יהודים

מאת:
הוצאה: | 2008 | 98 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

28.00

רכשו ספר זה:

עשרות השירים הכלולים בקובץ זה, שנכתבו בין השנים 2007-2003, יוצרים מסמך פואטי-תרבותי-פוליטי רגיש, כן, אמיץ ומעורר למחשבה.

המשורר מתבונן לתוך עצמו בכוח ובכאב ועורך חשבון נפש אמיתי, סוער ומסעיר דעת ורגש, עם זהותו התרבותית, הלאומית ובעיקר הערכית והמוסרית.

יהודים הוא ספר שיריו הרביעי של סמי ש' שטרית. בספר משולבים צילומים פרי עדשתו של הצלם-אמן היהודי הנודע פרדריק ברנר, המתעדים מראות אנושיים מחיי היומיום של מה שהמשורר מכנה "יהודים אחרונים" – אירופים ומזרחים – במקומות שונים בעולם, למעט ישראל.

סמי שלום שטרית הוא מורה, משורר וסופר. כותב ומפרסם מאמרים, שירים, דברי מחקר ופרוזה. בין ספריו: עין הבובה, רומן בהוצאת חרגול-עם עובד, 'שירים באשדודית' (אנדלוס 2003), ו'המאבק המזרחי בישראל' (עם עובד 2004).

מקט: 4-644-026
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
עשרות השירים הכלולים בקובץ זה, שנכתבו בין השנים 2007-2003, יוצרים מסמך פואטי-תרבותי-פוליטי רגיש, כן, אמיץ ומעורר למחשבה. המשורר מתבונן לתוך […]

ציור ללא קיר

קַסידה למחמוד דרוויש

זֶה זְמַן שֶׁרָצִיתִי לִכְתֹּב אֵלֶיךָ לֹא עָלֶיךָ

וְגַם עַכְשָׁו אֵינִי יוֹדֵעַ מֵאֵיפֹה לְהַתְחִיל, מֵאַיִן

אֶקַּח מִלִּים מוּל מִלּוֹת הַנֶּצַח שֶׁלְּךָ וַאֲנִי עוֹבֵר חוֹלֵף

בְּבָתֵּי שִׁיר שֶׁלְּךָ, מוֹלֶדֶת הַמִּלִּים מְקֻפֶּלֶת בִּכְרָכִים דַּקִּים

שֶׁל שִׁירָה שֶׁלָּאַחֲרוֹנָה אֶהֱיֶה גָּלוּי אִתְּךָ אֲנִי מִתְמַלֵּא בָּהּ קִנְאָה,

לֹא קִנְאַת סוֹפְרִים, אֶלָּא קִנְאַת גּוֹלִים,

כַּמָּה הִיא שֶׁלְּךָ לְגַמְרֵי שֶׁלְּךָ, אֵין לִי מוֹלֶדֶת כָּזֹאת לֹא שֶׁבִּכְתָב וְלֹא שֶׁבָּאָרֶץ,

אֲבָל אַל תְּרַחֵם עָלַי, לֹא זֶה הָעִנְיָן, הֵן בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֲנִי הוּא הָרוֹצֵחַ

וְלֹא יַעַזְרוּ לִי אֶלֶף עֲצוּמוֹת נֶגֶד הַכִּבּוּשׁ אֲנִי הַחַיָּל

הַהוֹרֵג שׁוּב וְשׁוּב שָׁלוֹשׁ יוֹנִים בִּירִיָּה אַחַת,

וְזֶה כְּבָר עִנְיָן שֶׁל הֶרְגֵּל —

אֲנִי יָרִיתִי בַּסּוּס הֶעָזוּב לְבַדּוֹ לְיַד הַבַּיִת שֶׁהָפַךְ בֵּיתִי הֶחָדָשׁ

וְהֵגַפְתִּי אֶת חַלּוֹנוֹתָיו הֵיטֵב שֶׁלֹּא תָּבוֹא בַּעֲדָם הֶמְיַת הַנּוֹהִים

וְאָטַמְתִּי אֶת שְׂפַת הַבְּאֵר בְּבֵּטוֹן מְזֻיָּן הֵיטֵב

שֶׁלֹּא אֶרְאֶה וְלֹא אֶשְׁמַע חַיִּים מִתּוֹךְ הַמַּיִם

וּמָה אֲנִי צָרִיךְ סוּס עֲרָבִי אוֹ סַבְּרֶס נִצְחִי,

לֹא תִּמְצָא סַבְּרֶס אֶחָד לִרְפוּאָה בְּחוֹלוֹת אִיסְדוֹד

שָׁם בָּנִינוּ עִיר לְאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ

שִׁמְךָ נִמְחָה בְּמָרוֹקָאִית וּבְרוּסִית וְגַם בְּאַשְׁדּוֹדִית,

צָרִיךְ לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, עִם כָּל הָאַנְדָּלוּסְיָה

כָּךְ עוֹשִׂים אַנְדָּלוּס בְּאַשְׁדּוֹד, בֵּינָתַיִם בֵּין יְהוּדִים,

וְעַכְשָׁו חוֹגְגִים לָהּ יוֹבֵל בְּמוּזֵאוֹן חָדִישׁ מוּל הַיָּם אֵיפֹה

הָיָה פַּעַם נֶבִּי יוּנֶס, כְּפַר דַּיָּגִים, וְאֵין בַּתַּעֲרוּכָה

אֲפִלּוּ לֹא שָׂרִיד לְסוּס עֲרָבִי בּוֹדֵד וְאֵין צַבָּר

וּמְלַמְּדִים שָׁם יְלָדִים אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה הַקְּדוּמָה שֶׁל הָעִיר

הַפְּלִשְׁתִּית לֹא הַפָלַסְטִינִית, כִּי מוּזֵאוֹן זֶה לֹא פּוֹלִיטִיקָה!

אֲנִי קוֹרֵא אֶת שִׁירֶיךָ כְּמוֹ כִּתְבֵי אִשּׁוּם וַאֲנִי מוֹדֶה בְּכָל סְעִיף וּסְעִיף

כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְלֹא יַעַזְרוּ כָּאן אֶלֶף מְחָאוֹתַי עַל הַצִּיּוֹנִים הַזְּקֵנִים

וְהַצְּעִירִים אַשְׁכְּנַזִּים וּמִזְרָחִים לְבָנִים וּשְׁחֹרִים — אֲנִי אֶחָד מֵהֶם

כִּי אֵינֶנִּי אֶחָד מִכֶּם, זֶה הַחֶשְׁבּוֹן הֶעָגוּם זֶה

אֲנִי הַנִּכְנָס וְיוֹצֵא בְּמִפְתָּנֶיךָ כִּבְשֶׁלִּי

פַּעַם לוֹגֵם מִן הַקָּפֶה הָעַרְבִי

וּפַעַם בּוֹעֵט בַּקַּנְקַן וְקוֹרֵא עֲרָבִי מְלֻכְלָךְ

וּמְנַפֵּץ אֶת הַמַּרְאוֹת כֻּלָּן שֶׁלֹּא אֶרְאֶה שָׁם

אֶת פְּנֵי סָבִי תּוֹהֶה עָלַי בַּעֲרָבִית,

מָה פִּתְאוֹם עֲרָבִית? אֲנִי מְשׁוֹרֵר עִבְרִי!

אֲנִי מְשׁוֹרֵר סוֹהֵר אַל תַּאֲמִין לְאַף מִלָּה שֶׁלִּי

אֲנִי הַסּוֹהֵר גַּם שֶׁלִּי עַצְמִי וְשֶׁל מִלּוֹתַי

קְצוּצוֹת הַכְּנָפַיִם וְשֶׁל שְׁנָתִי הַנּוֹדֶדֶת

לְלֹא כְּתֹבֶת מְדֻיֶּקֶת לִמְנוּחָה,

וְכָל כָּךְ צִדְקַת הַמּוֹלֶדֶת אֵינֶנָּה מִזְוָדָה

וְכָל כָּךְ צִדְקַת הַמּוֹלֶדֶת הִיא מִזְוָדָה,

כְּפִי שֶׁיּוֹדְעִים לְהַסְבִּיר הַיְּהוּדִים בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה,

מָה אַתָּה טָס עִם מוֹלֶדֶת שְׁלֵמָה בְּתוֹךְ מִזְוָדָה חֲשׁוּדָה?

זֶה חֹסֶר אַחְרָיוּת בְּסִיסִי בְּיוֹתֵר, בּוֹא הַצִּדָּה בְּבַקָּשָׁה, אֲנִי

הַבּוֹדֵק הַבִּטְחוֹנִי הַמְּחֻפָּשׂ לְאִינְטֶלֶקְטוּאָל מִזְרָחִי,

הַמְּחַפֵּשׂ לַשָּׁוְא מוֹלֶדֶת נְפִיצָה בְּתוֹךְ מִזְוָדָה עֲרָבִית,

וְאָמְרוּ לִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ לְהַסְווֹת פְּצָצָה עָמֹק בְּתוֹךְ הַמִּלִּים,

וַאֲנִי כָּל מִלּוֹת הָאַהֲבָה וְהַיִּסּוּרִים שֶׁכָּתַבְתִּי וְשֶׁאֶכְתֹּב וְגַם אֵלֶּה

שֶׁמַּכּוֹת בְּרַקּוֹתַי, שֶׁלֹּא אֶכְתֹּב,

גַּם הֵן לְעוֹלָם לֹא יִגְאֲלוּ אוֹתִי וְאוֹתְךָ

כִּי אֲנִי בְּחַיַּי מְגַלֵּם אֶת מוֹתְךָ,

אַתָּה נֶחְנָק כִּי אֲנִי נוֹשֵׁם,

אַתָּה רָעֵב כִּי אֲנִי אוֹכֵל,

אַתָּה אָסוּר כִּי אֲנִי מֻתָּר,

תִּרְשֹׁם,

הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁלְּךָ הֵן לִי כְּנָפַיִם

וְאֵיךְ אֶכְתֹּב לְךָ מִלִּים שֶׁל שָׁלוֹם, דּוּ־קִיּוּם, תַאעַיוּשׁ יַעְנִי,

גַּם אִם אֶקְנֶה לִי מִזְוָדָה בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁלְּךָ וְאֶסַּע מִכָּאן רָחוֹק,

וַהֲרֵי נָסַעְתִּי הַרְחֵק הַרְחֵק מִכָּאן, וְזֶה לֹא עוֹבֵר הָעִנְיָן הַזֶּה,

כְּפִי שֶׁהֵטִיחַ בִּי פַּעַם אִינְטֶלֶקְטוּאָל עַרְבִי בְּכֵנוּת שֶׁל מְשֻׁגָּעִים:

“אֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְעַקֵּשׁ לְהִשְׁתַּיֵּךְ לַיְּהוּדִים?”

צָחַקְתִּי לוֹ, מָה זֹאת אוֹמֶרֶת אֵיךְ? אֲנִי יְהוּדִי, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ אַחֵר,

אֵיזוֹ חֻצְפָּה, אֲנִי יְהוּדִי, לֹא צִיּוֹנִי, אֲבָל יְהוּדִי, עוֹד מִשַּׁחַר הָאָדָם הַמּוּגְרַבִּי אֲנִי יְהוּדִי,

וְאוּלַי לֹא הֵבַנְתִּי מַמָּשׁ, עַד שֶׁבְּנִי גָּדַל וְהָיָה לְעֶלֶם צָעִיר שֶׁקּוֹרֵא לְבַדּוֹ וְשׁוֹמֵעַ דְּבָרִים זָרִים…

וְיוֹם אֶחָד כְּשֶׁאָמַרְתִּי לוֹ בְּצַעַר כַּמָּה רָחוֹק הוּא הוֹלֵךְ מֵאִתָּנוּ הַיְּהוּדִים, הוּא נִעֵר אוֹתִי בְּנִימוּס:

מָה אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי, אָמַרְתָּ קוּמוּ נֵלֵךְ לְאָמֶרִיקָה לִבְרֹחַ מֵהַיְּהוּדִי שֶׁל חֶבְרוֹן,

אֲבָל אַתָּה לֹא מַצְלִיחַ כִּי אֵין יְהוּדִים אֲחֵרִים בָּעוֹלָם… אַתָּה בּוֹרֵחַ מֵעַצְמְךָ אַבָּא.

וְיָשַׁבְתִּי וּבָכִיתִי מָרָה כַּמָּה אֲנִי מְקַנֵּא בַּחֹפֶשׁ שֶׁלּוֹ,

כַּמָּה הָיִיתִי רוֹצֶה לָצֵאת מִדַּעְתִּי, יְדִיעָתִי, תּוֹדַעְתִּי…

לָכֵן מְשׁוֹרֵר עַרְבִי יָקָר, אֲנִי כּוֹתֵב לְךָ בְּעִבְרִית,

לָכֵן צַיַּר מִלּוֹת הַנֶּצַח, אֲנִי מְצַיֵּר לְךָ בִּיהוּדִית,

צִיּוּר שֶׁאֵין לִי עֲבוּרוֹ קִיר וְלֹא יִהְיֶה לִי לְעוֹלָם,

כִּי מָאַסְתִּי בְּאַדְמָתְךָ וְאַדְמָתִי תָּמִיד הֵקִיאָה אוֹתִי

וּבַגָּלוּת אֲנִי חַי עַל גַּרְגְּרֵי אֲוִיר בֵּין שָׁם לְפֹה,

וְכָאן אֲנִי עוֹצֵם עֵינַיִם, נוֹגֵעַ לֹא נוֹגֵעַ…

תִּרְאֶה אֵיךְ אַתָּה נִרְדָּם וְהַיְּהוּדִי שֶׁבִּי מִתְגַּנֵּב בַּמִּלִּים

לְעוֹרֵר בְּךָ אַשְׁמָה, לִסְחֹט מִמְּךָ חֶמְלָה,

וְלֹא יַעֲזֹר לְךָ כָּאן קֹהֶלֶת עַל כָּל הָבֵל הֲבָלָיו,

גַּם לֹא שִׁיר הַשִּׁירִים וְשִׁירַת הַשִּׁירוֹת,

גַּם הַמָּשִׁיחַ לֹא יוֹשִׁיעַ אוֹתְךָ מִמֶּנִּי וְאוֹתִי מִמְּךָ,

כִּי הָרַגְתִּי אוֹתוֹ הַיּוֹם בַּבֹּקֶר,

כָּל יוֹם אֲנִי מַשְׁכִּים לְהוֹרְגוֹ מֵחָדָשׁ,

לִדְחוֹת אֶת קֵץ כָּל הַקִּצִּים,

כִּי בַּיּוֹם הַהוּא יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם…

כִּי בַּיּוֹם הַהוּא יִתְגַּבֵּר עַל פַּחַד הַגְּבָהִים וְהַמַּעֲמַקִּים

וְיָבוֹא אֵלַי בְּרִיצָה קַלָּה עַל גַּלֵּי הַמַּדְמֵנָה הַסּוֹעֶרֶת,

בַּיּוֹם הַהוּא יִתְהַפְּכוּ הָעוֹלָמוֹת וְאֶעֱמֹד אָז

מוּל סָבִי וּבְנִי וְאַבִּיט לָהֶם יָשָׁר בָּעֵינַיִם וְאֹמַר דַּי!

מַסֶּכֶת חַיַּי שְׁקָרִים יְהוּדִים בְּרִקְמָה עַרְבִית,

וְלֹא שֶׁנָּטַלְתִּי אֶת חַיֶּיךָ וְהָפַכְתִּי אוֹתָם לְחַיַּי,

הֲרֵי חַיַּי הָיוּ פַּעַם חַיֶּיךָ עַד שֶׁבָּא דָּוִד הַמֶּלֶךְ מִפְּלוֹנְסְק

וְהוֹרִיד אֶת שְׁנֵינוּ בְּאֶבֶן רוּגַטְקָה אַחַת,

כְּאִלּוּ הָיִינוּ עֵינָיו שֶׁל אוֹתוֹ גָּלְיָת, בְּעֵינָיו לְפָחוֹת,

יְרִיָּה פּוֹלָנִית אַחַת הִסְפִּיקָה לִשְׁנֵינוּ,

כִּי הָיִינוּ עֲסוּקִים בִּתְפִלָּה וּבְסִפּוּר מַעֲשִׂיּוֹת, בַּאֲפִיַּת לֶחֶם וּכְתִישַׁת זֵיתִים,

וּשְׁאַר עִסּוּקֵי לֵב אוֹרְיֶנְטָלִיִּים בּוֹלְעֵי זְמַן וּמַנְעִימֵי מֹחִין,

אֲבָל הַמֶּלֶךְ רָצָה אוֹתִי וְהֵקִים אוֹתִי

לִתְחִיָּה, כְּמוֹ אֱלִישָׁע, בִּנְשִׁיפַת ווֹדְקָה אַחַת וְשִׁלֵּחַ אוֹתִי עָלֶיךָ

לַחָפְשִׁי וְקָרָא: מֵת הָעַרְבִי, מֵת הָעַרְבִי, יְחִי הַיְּהוּדִי הֶחָדָשׁ!

תִּרְשֹׁם,

אֲנִי נוֹלַדְתִּי יְהוּדִי מִתּוֹךְ מוֹתְךָ, מוֹתְךָ הָעַרְבִי שֶׁבִּי,

וְאָז יָצָאנוּ בִּמְחוֹלוֹת הוֹרָה סוֹעֶרֶת הַפּוֹלָנִי וַאֲנִי

וְהַפּוֹלָנִי מְנַפְנֵף בִּזְקָנוֹ שֶׁל סָבִי

וּמַצְבִּיעַ עַל עוֹרִי הַשָּׁחוּם וְשָׁר: מִכָּאן אֲנִי, מִכָּאן בָּאתִי, כָּאן בֵּיתִי,

וַאֲנִי נִמְלֵאתִי גַּאֲוָה יְהוּדִית חֲדָשָׁה וְשִׁנֵּי זְאֵב חַדּוֹת וְאַתָּה רוּחְ מִן הוֹן!

סֵרַבְתָּ לְהִסְתַּלֵּק מֵעֵינַי הַמַּבִּיטוֹת אֶל אֹפֶק מַעֲרָב…

הָיִיתָ לִי לָאוֹיֵב הַמֵּצִיץ אֵלַי מִן הָרְאִי כָּל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ,

וַאֲנִי יוֹרֵק וּמְקַלֵּל וְהוֹרֵג בְּךָ שׁוּב וְשׁוּב

כְּדֵי לְהוֹלִיד אֶת עַצְמִי מֵחָדָשׁ יְהוּדִי מְחֻדָּשׁ,

וְאַל תִּטְעֶה בִּי אֲנִי לֹא כָּאן לְהַחְלִיף אוֹתְךָ,

וַאֲנִי לֹא מִזְרְחָן, אֲנִי מִזְרָחִי, יַעְנִי יְהוּדִי אוֹרְיֶנְטָלִי,

יַעְנִי אֵין לִי כַּפָּרָה וְאֵין לִי תַּקָּנָה, לֹא בַּגִּלְגּוּל הַזֶּה,

אוּלַי בַּיּוֹם בּוֹ יִתְגַּבְּרוּ עַל פַּחַד הַגְּבָהִים שְׁלֹשֶׁת מְלַוֶּיךָ דּוֹרְשֵׁי סוֹד הַחַיִּים

— גִּלְגָּמֵשׁ, שְׁלֹמֹה וְיֵשׁוּעַ (יֵשׁוּ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים, יֵשׁוּ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים) —

וְיֵרְדוּ מִצַּמֶּרֶת עֵץ הַחַיִּים אֶל אֶרֶץ קֵץ הַקִּצִּים,

בַּיּוֹם הַהוּא, שֶׁלֹּא יָבוֹא עוֹד לְעוֹלָם,

אֶקְרַע מֵעַל פָּנַי אֶת הַמַּסֵּכָה

חֲסוּדַת הַפָּנִים וְהַנֶּפֶשׁ

וְאֶהֱיֶה מָה שֶׁאֶהֱיֶה

מִי שֶׁאֶהֱיֶה אֶהֱיֶה,

יְהוּדִי בְּלִי יְהוּדִים,

עֲרָבִי בְּלִי עֲרָבִים,

מִזְוָדָה לְלֹא מוֹלֶדֶת,

מוֹלֶדֶת לְלֹא מִזְוָדָה,

צַיָּר לְלֹא מִלִּים,

מְשׁוֹרֵר לְלֹא צְבָעִים,

קִיר לְלֹא צִיּוּר,

צִיּוּר לְלֹא קִיר.

באר שבע, 28 בנובמבר, 2006

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “יהודים”