בגיל עשר וחצי עוזב דורון את ביתו רווי האלימות בקריית שמונה ובעידודה של אחות גדולה הוא עובר לקיבוץ כילד חוץ כדי להיחלץ מעתיד חסר תוחלת.
בקיבוץ הוא חווה חוויות קשות. האלימות של אביו מתחלפת באלימות מילולית ופיזית קשה של ילדי הקיבוץ, שאינם מקבלים אותו כאחד משלהם.
במשך חמש שנים ארוכות מנשוא הוא חש דחוי, מושפל ומנודה. מילד בעל כושר ביטוי שמפליא לשיר הוא הופך לנער שתקן ומגמגם. את זעמו הוא פורק בוונדליזם חשאי כלפי רכוש הקיבוץ וכלפי הפוגעים בו. השנאה העצמית מכניסה אותו למעגל של הרס בלתי נשלט.
נקודת האור הגדולה בחייו היא יאיר רובין (קויה), מדריך דרמה שפותח חוג בקיבוץ. שם פותח דורון לראשונה בחייו את צוהר ליבו ומבין שעליו לנוס על נפשו.
בעזרת אחותו הגדולה, שמבלה איתו חודש ושבוע בזמן החופש הגדול בלימוד יום־יומי שקדני, הוא מצליח לעבור את מבחני הכניסה לכפר הנוער הדסים, שם הוא פורח מבחינה לימודית וחברתית וחוזר לשיר לאחר חמש שנות אלם.
במאמצים כבירים דורון מצליח להתקבל לשירות בשייטת 13 ובקיבוץ לא מאמינים עד שהם רואים אותו משתתף בטקס סיום של קיבוצניק אחר. מבחינתו זהו טקס הניצחון על הקיבוץ.
לאחר השחרור מהצבא דורון עובד כמדריך בפנימייה ומחליט לעזוב את הארץ כדי לעשות סדר במחשבותיו. חמש שנים הוא מסתובב בתאילנד, נפאל, אוסטרליה ויפן אך דומה כי בכל מקום שאליו הוא הולך אינו מוצא מנוחה לנפשו.
באירוע מלא הוד בבית קברות, שבו נהג להתבודד ולחמוק מילדים מכים בקיבוץ, חווה דורון הארה והבנה שיצליח בחייו. הוא נודר להקדיש את חייו לילדים סובלים כמו זה שהיה בעצמו, ואת הנדר הזה הוא מגשים עד עצם היום הזה.
עם חזרתו ארצה הוא עובר מסע פסיכולוגי, מצליח בלימודיו, עושה חיל בעבודתו כמחנך וזוכה בפרס מכובד.
כיום דורון נשוי עם שלושה ילדים ועובד כמורה לעברית בחברה הערבית, שם הוא מרגיש שוב "ילד חוץ" אבל הפעם הוא אהוב ומקובל, כמי שמצא את "קיבוץ גן העדן" בתוככי החברה הערבית בארץ ישראל
פרסומים:
| עולמות 2022 | פייסבוק של המחבר | הדסטארט |
ירון – :
מאת גילה ישראל. דרך ההקשבה.
gilais@gmail.com
דורון, קראתי את הספר שלך בנשימה עצורה.
הוא נגע לי בלב בכל כך הרבה רגעים.
אני חושבת שזה סיפור ממש חשוב, כי מעבר לסיפור האישי שלך, הוא מספר גם סיפור של אנשים רבים שקולם לא נשמע.
סיפורים שאני לא הכרתי מעבר לכותרת ושנוגעים היטב במרקם העדין והמורכב של החברה שלנו.
הבאת את קולם של אנשים רבים, וזהו שירות חשוב!
אני מאמינה שהספר שלך יעשה טוב בעולם ויתן כוח לריפוי ואיחוי.
בהצלחה!
ירון – :
מאת שרה קוגל sindy.erami@gmail.com
קיבלתי את הספר המעולה של דורון שריפי: "ילד חוץ".
לא מפסיקה לקרוא בו.
ספר מעולה, מומלץ.
מודפס במנדלי מוכר ספרים ברשת.
ירון – :
מאת ארז מעיין erezmaa@gmail.com
הי דורון. סיימתי את הספר, נהדר!!!
מרתק לאורך כל הדרך, כתוב מצוין, מרגש!
כל הכבוד!! אמליץ עליו בשמחה.
הספר כתוב נהדר לכל אורכו. ממליץ במיוחד לחברי מי שגדל בקיבוצים.
ירון – :
מאת מירה אורן miraoren@zahav.net.il
שבת שלום דורון יקר, הייתי איתך במסע החיים שלך כל השבוע.
קראתי את הספר בנשימה אחת, בכל קשת הרגשות, בעניין רב, הבנה והמון אמפתיה.
כתבת את סיפור חייך בכישרון גדול ויצירתיות מעוררת השראה.
נראה שמצאת הדרך להשתחרר. להירפא ולשקם את נפשך להמשך חיים טובים, בבריאות. שמחה, נחת והגשמה.
תודה על ששיתפת וריגשת. מאחלת את כל הטוב לך ולמשפחתך.
ירון – :
מאת רפי גרוס raphael.gross@sesblaw.com
שבוע טוב דורון.
סיימתי בהתרגשות ובהנאה לקרוא את ספרך.
נחלצת, התגברת והפכת אדם בוגר, מחושל ובעל עקרונות.
שום דבר לא עומד בפני נחושתך, סקרנותך, ותאוותך לטוב ולנכון.
אתה ומשפחתך היפה גאווה למדינה.
ירון – :
מאת אפרת עשירי playbackgalil@walla.co.il
כשקיבלתי את הספר שלך, עזבתי הכל והתיישבתי לקרוא את ההתחלה הקולחת בשטף ונכנסת לי ישר ללב.
הספר מעניין, בעל ערך, כתוב היטב, נוגע, מלמד ומעלה שאלות ותהיות. אשריך שזכית לכתוב אותו, זוהי יצירה אישית משמעותית, חתיכה חשובה בפאזל הזה שנקרא מדינת ישראל.
ירון – :
מאת ערן נאורי notzer@zahav.net.il
דורון, אין לתאר כמה החזרת אותי, ובלא מעט לסיפור חיי שלי, וכמה הטבת לתאר את סיפורך בצורה חכמה, מדויקת וקולחת "על הכתב".
חווית כ"כ הרבה כאב בחיים שנבע רבות מגזענות ומיחס מתנשא. מגיל עשר וחצי קיבלו חייך השגרתיים (שגם קודם לא היו קלים בכלל) תפנית
חדה, ממנה החל סחרור מטורף של אירועים, אשר גזרו עליך התמודדויות יוצאות דופן – הן בעוצמתן ואין בהשפעתן עליך. חווית כאב בלתי אנושי,
אך ידעת לשאת אותו ולצאת מחוזק מהכול.
תמיד שאלתי את עצמי, בהכירי אותך ואת רונן אחיך, חברי הטוב מזה שנים רבות, איך אנשים כ"כ מוכשרים, מוזיקאים אהובים ומובילים בכל מקום
שנמצאים, יכולים להיות עם ארשת פנים עצובה, סיפרך בהחלט השיב לי על השאלה הזאת.
מדהים כמה רוע של אנשים ושל הגורל העיוור דרוש כדי להצמיח את הטוב, את ה"שלם", ובעיקר את עוצמת החיים.
הוכחת דורון, כי למרות הכול, בתוך כל חושך ניתן למצוא את האור, התקווה וראיית הטוב שבחיים.
ירון – :
מאת תמי משולם גלבוע tami.meshulam@gmail.com
דורון יקר – סיימתי את קריאת הספר הכה מרגש …קראתי ובכיתי מעוצמת הרגשות וסיפור חייך שנגע בי לעומק – תודה ששיתפת, שפתחת, שחשפת ותיארת בכתיבה, ביכולת מופלאה ובכישרון גדול את החוליים הקשים של החברה ואלה שעברו עליך – אתה בן-אדם מקסים -דורון ואני מאושרת שזכיתי להכירך ואפילו לזמן קצר…. ממש ממש ריגשת אותי – תודה רבה רבה דורון יקר – נשיקות לך ולנטליה ❤️
תמי
ירון – :
מאת יניב גולן golanyaniv@gmail.com
"ילד חוץ", שכתב דורון שריפי, הוא מסמך חשוב ומזעזע.
חמש השנים הקשות שעברו עליו בקיבוץ הולדתי, גן שמואל, מתוארות באופן אמיץ וכואב.
כבן הקיבוץ פגעתי בעצמי בילדי חוץ; בעיקר באופן רגשי, ובמיוחד באלה שמוצאם מזרחי. העדות של דורון מציירת בפרטי פרטים תקופה שחלפה לפני שנות דור, ועדיין אינה רחוקה כל כך.
זוהי קריאה צלולה לבירור, להכרה וללקיחת אחריות; כיצד קרה שהכוונות הטובות השתבשו באופן כה חמור.
זו גם תחילתו של מסע לריפוי.
ירון – :
מאת: עו"ד דוד בלודז david@pentagon.co.il
סיימתי זה עתה לקרוא את ספרו של חברי היקר דורון שריפי, "ילד חוץ", ואני ממליץ עליו מכל לבי.
דורון משרטט, בכתיבה קולחת, כאובה אך רהוטה ועקבית להפליא, מסכת חיים מרתקת ורבת תהפוכות, עתירה בקשיים ואתגרים, רגעי יאוש ושבר, אך בעיקר – רגעי גיוס תעצומות נפש.
משוכנעני כי רבים ימצאו בספר עניינים שנקל להתחבר אליהם – לא רק בגלל הארועים האישיים והלאומיים עליהם מסופר, אלא גם בגלל נקודת המבט האנושית של המספר – זווית הסתכלות חמה, חפה מפוזה ומעוררת אמפטיה.
Hagai Golan (בעלים מאומתים) – :
What an amazing story Doron – good for you.
Highly commanded
Well written, and while I would like to hope that things now are much different, thank you for sharing your story with the rest of us. May we learn.
.
ירון – :
מאת: רונן שיר ronenshir0209@gmail.com
דורון אחי וחברי היקר. סיימתי לקרוא את ספרך ואני מודה שהיה לי קשה לקרוא אותו, כיוון שהייתי חלק מהסיפור שלך והייתי בעצמי ילד חוץ בגן שמואל. היה לי קשה לחזור במנהרת הזמן לתקופות אפלות וקשות שהייתי חלק מהן. למרות זאת קראתי בצימאון את הספר ומדף לדף, מפרק לפרק נסחפתי לקריאה בלתי פוסקת ורק חיכיתי לחזור הביתה כדי להמשיך ולקרוא. פרטים רבים שלא ידעתי עליך ועל המשפחה שלנו התגלו אליי והייתי בהלם מכמה סצנות מטלטלות. הספר שלך חזק מאוד ובעל משמעות חברתית וציבורית. בעיניי אתה גיבור חברתי ולוחם צדק, כפי שאמר עליך מתן ווילנאי (שר החינוך בזמנו), שנכח בהצגה שהפיק יאיר רובין (קויה) במעלות "להיות או לא להיות סיפורים אישיים מהחיים", שם היממת את הקהל בסיפור האישי שלך ומתן הצהיר בפני הקהל שאתה דורון, "גיבור תרבות". הספר מונח על שולחני ואני חש צער על שסיימתי לקרוא. נוצר חלל ריק ונותר אצלי טעם של עוד. התחנכתי בקבוצת דקל במוסד החינוכי של גן שמואל ולאחרונה ישנם מפגשים של חברי הקבוצה. בני הקיבוץ מרבים לבקש סליחה ולהתנצל על האופן בו הם קיבלו אותנו ילדי החוץ.
זו בהחלט סגירת מעגל והסליחה מפעמת בי. תודה דורון אחי על הספר שלך, מי ייתן שעוד ילמדו אותו למבחני הבגרות בתיכונים. שלך תמיד אחיך רונן שיר 💙