ייחוד האל הדרוזי

ספרו של ד"ר רדואן מנצור, "ייחוד האל הדרוזי – בין ליבה למודרנה", פותח צוהר ל"מעגל הסגור" של העדה הדרוזית, מאיר את הווייתה מזווית ייחודית, ותורם רבות למחקר ההיסטורי עליה.
בספר העמקה בנבכי היסוד החבוי, המיסטי, באמונה הדרוזית.
הספר חושף בפני קוראיו את המערך של הערכים, הזהויות, תפיסות העולם והפילוסופיה של האמונה הדרוזית, ומציג גיבורי תרבות בהווייה הדרוזית בדורות האחרונים.
הספר בוחן את הקהילה הדרוזית במגוון רחב של היבטים: דתי, חברתי, תרבותי, דמוגרפי, גאוגרפי, היסטורי, מורשתי ואנתרופולוגי.
הספר מנתח את מכלול האמונות והערכים שגיבשה לעצמה החברה הדרוזית כמערך חי ונושם המתכתב עם מציאויות השעה, מתאים עצמו באופן אבולוציוני למציאות מורכבת ומשתנה, מפגיש את מערכי הקהילה הדרוזית המסורתית-פטריארכלית עם המציאות המודרנית ודן במעבר המרתק שנכפה על חברות מסורתיות בעידן המודרני ובוחן אותו מבחינה סוציולוגית ותרבותית.
הספר שלפניכם הוא מורה נבוכים להבנת "הצופן הדרוזי", ומציע ראייה שונה ויצירתית.
ספרו זה של מנצור משקף נאמנה את המתח שקיים בין הנאמר לקיים, תוך השוואה בין עמים ותרבויות, ותוך תהייה אם המטען הערכי-תרבותי של הדרוזים בעולם המתפתח מושפע מאקלים סביבתי דומיננטי, או שמא בדלנותם נשמרת.
בספר ניתן למצוא עומק ורוחב תודעתיים ומחקריים על אודות הדרוזים במספר רב של תחומים, וכן התייחסות לדמויות מפתח בעלות השפעה ומנתבות דרך בקהילה הדרוזית, אשר היוו דוגמה בתחומיהם עד כדי יצירת מיתוס.
ד"ר רדואן מנצור נושא באמתחתו חמישה תארים אקדמיים, רובם ככולם בהצטיינות.
הוא חוקר את העדה הדרוזית בהקשרים מולטי דיסציפלינאריים, ובכלל זה ערכים, אמונות, מורשת, היסטוריה, חברה, תורשה וגנטיקה, ובחינתם בהקשרים של סגנונות ניהול ומנהיגות בקרב הדרוזים, תוך תהייה אם הערכים שמתחנכים וגדלים עליהם הדרוזים, ממשיכים ללוות אותם בהגיעם לעמדות הובלה וניהול, או שמא משתנה דבר מה בדרך. כמו כן הוא חוקר את הדומה והשונה ואת הפערים בין פלחי אוכלוסיית המחקר הדרוזית.
האם קיימים הבדלים בין הנאמר לבין הקיים בפועל במכניזם החינוכי ערכי התנהגותי בקרב הדרוזים.
המחבר פרסם מאמרים מדעיים ומאמרי דעה רבים, וכן ספר אשר ראה אור בשנת 2021, שמו: Management Behaviours, Values and Community. הספר שופך אור על העדה הדרוזית בהיבטים רב תחומיים בפריזמה מחקרית וקהילתית כאחד.

מקט: 4-128-43

ספרו של ד"ר רדואן מנצור, "ייחוד האל הדרוזי – בין ליבה למודרנה", פותח צוהר ל"מעגל הסגור" של העדה הדרוזית, מאיר […]

---

הקדמה

מפרי עטו של פרופ' עוזי רבי

פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב ומרצה ברחבי הארץ ובעולם בנושאים הקשורים לגאופוליטיקה אזורית, ישראל והמזרח התיכון.

ספרו של ד"ר רדואן מנצור, "ייחוד האל הדרוזי: בין הליבה למודרנה", פותח צוהר ל"מעגל הסגור" של העדה הדרוזית. הוא מאיר את הווייתה מזווית ייחודית, ובכך תרומתו הרבה למחקר ההיסטורי. העדה הדרוזית היא קבוצה ייחודית בהיבט האתני, הדתי, הגאוגרפי והתרבותי. המחקר ההיסטורי נתן דעתו על היבטים אלה וזיהה קהילות דרוזיות במדינות לאום שונות במזרח התיכון וברחבי עולם בניסיון לאפיין את מעמדן בכל אחד מהמקרים דרך היבטים של מיעוט ומדינת לאום.

אחד מעיקריו של ספר זה הוא בחינה תאולוגית של הקהילה, ליתר דיוק העמקה בנבכי היסוד החבוי, המיסטי, באמונה הדרוזית. אומנם יש בנמצא מאמרים ספורים הנדרשים לסוגיה זו, אך מרביתם דנים בתופעה באופן שטחי ואינם מבקיעים את מעטה העלטה האופף את קהילת מייחדי האל הדרוזים במתכונתה הייחודית.

הנקודה הארכימדית בהוויה הרוחנית של הקהילה הדרוזית היא האמונה הבלתי מסויגת בבורא עולם נעלה ונשגב וביטול כל אמונה מלבדו. לכך מתלוות שורת מצוות שבלעדיהן אין קיום לדת הייחוד. הספר חושף בפני קוראיו את המערך של הערכים, הזהויות, תפיסות העולם והפילוסופיה, ומציג גיבורי תרבות בהוויה הדרוזית במהלך הדורות ובעת המודרנית, כדי לחדד את עיקרי האמונה של הדרוזים לעומת תרבויות אחרות, הנשענות על עקרון זה. מהדיון עולה כי שני יסודות קוסמיים – השכל האוניברסלי והנפש האוניברסלית – פועלים אהדדי במעין מערכת של איזונים ובלמים. הדת הדרוזית אינה טקסית או פולחנית ואין בה מצוות פומביות, ובכך היא שונה בעליל מהדתות השמימיות. מושגים כמו 'יום הדין' ו'תחיית המתים', שהם כה אינסטרומנטליים בדתות שמימיות אחרות, אינם בנמצא בדת הדרוזית.

הספר, כאמור, בוחן את הקהילה הדרוזית במגוון רחב של היבטים כקבוצה אתנית בעלת מאפיינים ייחודיים במובנים רבים, בהיבט הדתי, החברתי-תרבותי, ובהיבטים דמוגרפיים וגאוגרפיים, היסטוריים ומורשתיים, אנתרופולוגיים ותורשתיים. עם זאת, בניתוח המרכיב הזהותי מתמקד הדיון במוטיבים אזוטריים, וגולש לקשר רגשי מיסטי המובנה בליבו ובנשמתו של מייחד האל הדרוזי, קשר החוצה גבולות ואזורי זמן שבו משמשים עבר עתיק יומין, הווה ועתיד בערבוביה. מרחב זמן אמורפי זה נעדר זהות טריטוריאלית ייחודית ומנטרל את עדת המאמינים הדרוזית מתופעות של פוליטיזציה דתית. היסוד האזוטרי באמונה הדרוזית מציע כי באמצעות אמונה בייחוד האל ניתן להגיע לטוהרה מיוחלת ולצעוד לעבר שלמות מעשה הבריאה. כך למשל הספר מבקש לבאר את עיקר היסוד של גלגול נשמות באמונה הדרוזית, ומציג אותו כתהליך של מתן הזדמנויות חוזרות ונשנות לבן האנוש. בגלגולי הנשמה השונים עוברת הנשמה תהליך התפתחותי, שעיקרו סינון וחתירה לשלמות והתקרבות לבורא עולם.

ייחודו של הניתוח המוצע הוא, שאין הוא מתייחס למכלול האמונות והערכים שגיבשה לעצמה החברה הדרוזית כאל מערך סטטי ונוקשה, אלא כאל מערך חי ונושם המתכתב עם מציאויות השעה ומתאים עצמו לפיהן. לשם כך מצמיד הספר למלאכת הניתוח סקירה כרונולוגית ומתאר באופן אבולוציוני את ההתאמות שנעשו ואת התכונות שסיגלו ראשי העדה בדיאלוג עם מציאות מורכבת ומשתנה, שלא אחת הערימה אתגרים קיומיים לפתחן של קהילות דרוזיות. מכל מקום, מדובר במיעוט דתי מגובש המתאפיין בערבות הדדית בין חבריו, מה שמעצים את תחושת השייכות ומחדד את הזהות הייחודית.

החלק המעניין ביותר בספר זה מפגיש את מערכי הקהילה הדרוזית המסורתית-פטריארכלית עם המציאות המודרנית. למעשה, הוא דן במעבר המרתק שנכפה על חברות מסורתיות בעידן המודרני, ובוחן אותו ברמה הסוציולוגית והתרבותית. מקרה המבחן הוא בני העדה הדרוזית בישראל, שבעת המודרנית השתלבו במשרות ניהול, והערכים, האמונות וסגנונות הניהול שפיתחו. הספר בוחן את התמודדות בני ובנות העדה עם אתגרי העולם המודרני, עם התרבות המערבית ועם ההתפתחות הטכנולוגית. דיון מיוחד מקדיש הספר למעמד הנשים בחברה הדרוזית לעת המפגש עם מערכי המודרניזציה. מהדיון עולה כי מעמדן החברתי משכבר והפונקציות שמילאו נשים בהוויה הדרוזית זכו ל"עדכון" בעת המודרנית.

כך נסוב הדיון סביב הקשרים בין ערכים לבין סגנונות ניהול, מאבחן את הערכים המובילים בקרב מנהלים ומנהלות דרוזים, מדרג את סדר חשיבותם ומציב אותם במערך השוואתי מול הערכים המסורתיים שהתחנכו לאורם במסגרת האמונה והלכות הדת. הוא בוחן את ההבדלים בין פלחי האוכלוסייה על פי מגדריות, רמת דתיות, קבוצות גיל ועוד. לבסוף מציב הדיון שאלה בקשר להשפעות שיש לערכי יסוד מסורתיים של החברה הדרוזית על סגנון הניהול והמנהיגות של מנהלות ומנהלים מבני ובנות העדה. מסקנות המחקר בשאלות אלה מעניינות במיוחד הן בהיבט העיוני הן בהיבט היישומי. מהמחקר עולה כי מנהלים מבני העדה הדרוזית משמרים את ערכי היסוד שעליהם התחנכו, ויוצקים באמצעותם תוכן ייחודי לסגנון הניהול שהם מפתחים. עם זאת, הדיון מעמיק ומפלח את שכבת המנהלים הדרוזים בהתאם למגדר, לגיל ולמידת הדבקות בעקרונות הדת. עוד מצביע המחקר על מרכזיותם של ערכים של מסורתיות, קונפורמיות, נדיבות, אוניברסליות וביטחון בקרב רוב המנהלים בני העדה. התנהלות זו, המאופיינת ברגש אחריות ונאמנות כלפי הקולקטיב ופחות להאדרה עצמית, שליטה, נהנתנות וכוח, בולטת בשכבת המנהלים הדרוזים. ערכים חברתיים אלה תואמים את הערכים הדתיים שמכוונים את ההלכה הדתית ואת כללי החיים של מייחדי האל הדרוזים.

הספר שלפנינו הוא מורה נבוכים להבנת "הצופן הדרוזי". הוא מציע ראייה שונה ויצירתית, הן של העדה ביחס לדתות מוכרות באזורנו הן של השתלבותה של העדה במרקם הישראלי לנוכח השינויים המהירים שמכתיבה מציאות המאה ה-21.