במהלך התחקיר שערכתי בעת כתיבת ספרי השני "לאבריס", נחשפתי לחומר רב בנושא מלחמת העולם השנייה, השואה, האס.אס והגסטאפו. מחקרים על […]
פרולוג – לפני כשלוש שנים בעת שהייתי בחופשה באי היווני כרתים, התחלתי לכתוב את ספרי השני “לאבריס”.
הלאבריס הוא ספר מתח על יחידת עילית של ה CIA הנקלעת למזימה שטנית תוך ניסיונה לחשוף רשת של משתפי פעולה עם הנאצים מתקופת מלחמת העולם השנייה.
במהלך התחקיר שערכתי, נחשפתי לחומר רב בנושא השואה, מחקרים, מאמרים, תמלילי משפטים של פושעי מלחמה נאצים, עדויות של ניצולים וכן עדויות של הקלגסים עצמם.
מאחר והלאבריס עצמו, לא עסק בשואה, כל החומר שאספתי בנושא, שמרתי בתיקיה נפרדת.
אודה על האמת, לא חשבתי שאשתמש אי פעם בחומר ההוא.
ה”לאבריס” יצא לאור בהוצאת גוונים לאחר עבודה ממושכת עם עורך מחונן בשם שי גלעד ותודתי הכנה שלוחה לו, כי בזכות פועלו, הלאבריס הפך מכתב יד לספר.
לאחר צאת הלאבריס, חשתי צורך להמשיך ולהתפתח בתחום הכתיבה ונרשמתי לסדנת כתיבה יוצרת עם הסופר אילן שיינפלד. באותה סדנה התוודעתי אל אחת המשתתפות, יונה זילברשמידט או בשמה הספרותי פלומה הוכשטדט. יונה כותבת את זיכרונותיה כילדה בתקופת השואה, בה איבדה את רוב משפחתה.
ההאזנה לחוויותיה החזירו אותי לתיקיה ההיא ונשאבתי לעיון מעמיק בחומרים שאספתי. לא היה זה קל. רוב הכתוב קשה לעיכול ולעיתים קרובות נאלצתי להפסיק לקרוא ולהרגע, להטמיע ולהמשיך וחוזר חלילה.
גם לאחר שקראתי, ספגתי והפנמתי את החומר עדיין לא ידעתי איך להתמודד איתו. הוא היה קשה מכאיב ומזעזע עד כדי סיוטים בלילות.
גם לאחר שהסתיימה הסדנה, מספר משתתפים המשיכו להיפגש ובאחד המפגשים, בעת שיחה על כתיבה ואיך להתחיל סיפור או להריץ עלילה, קפץ לפני המשפט שגם מתחיל את הספר הזה:
“ויום אחד הוא נעלם”.
מרגע זה הכתיבה קלחה ותוך שבועיים השלמתי את הספר.
הסיפור מתבסס על אירועים שהתרחשו בפועל, בזמן מלחמת העולם השנייה, על דמויות מפתח מוכרות על מקומות ומעשים שבחלקם מגובים בתמונות ובעדויות. גם הרחוב החיפאי המתואר בסיפור הוא רחוב אמיתי, רחוב ילדותי וזיכרונותיי. למרות האמור לעיל, העלילה הינה דמיונית לחלוטין וכך גם הדמויות הראשיות בה. כל קשר בינה לבין אנשים אמיתיים או מקרים אמיתיים שאולי התרחשו הינו מקרי לחלוטין.
יניב עברון
אין עדיין תגובות