ציורים מספרים

ילדים אוהבים לצייר. ילדים אוהבים גם אגדות. מה יכול להיות מושך ומעניין יותר משילוב של ציורים עם אגדות? בדרך כלל הציורים מלווים את הסיפורים, אבל בספר הזה הסיפורים מלווים את הציורים. ציירו את הציורים האלה ציירים מוכשרים ומפורסמים מאוד שחיו לפני כמה מאות שנים באירופה, והציורים שלהם נחשבים לאומנות גדולה עד היום.
ילדים שיקראו את האגדות ויתבוננו היטב בתמונות היפות יזכרו אותן תמיד, ואולי יתעורר בהם הרצון להכיר עוד תמונות של כל אחד מן הציירים או ללמוד על ציירים אחרים, ואולי הם אפילו ירצו להיות ציירים בעצמם כשיגדלו, כי אומנות הציור היא אומנות מרתקת. ובאמת זאת הכוונה בספר הזה.

מקט: 4-575-832

ילדים אוהבים לצייר. ילדים אוהבים גם אגדות. מה יכול להיות מושך ומעניין יותר משילוב של ציורים עם אגדות? בדרך כלל […]

---

על הסיפור שבציור

על הספר הזה אפשר לומר שהוא כתוב הפוך. האגדות שבו מספרות על הנסיבות שבהן צוירו התמונות, כאילו התמונות הן המאיירות את הסיפורים, אבל בעצם הסיפורים נכתבו שנים רבות אחרי התמונות. הלנה סוקולוב, הסופרת של הספר המקורי, ראתה חשיבות רבה בקירוב ילדים אל אומנות הציור. היא בחרה תמונות של ציירים מצוינים ומפורסמים מכמה ארצות ומכמה תקופות — תמונות שיכולות לדבר אל ליבם — והמציאה עליהן סיפורים. במקור נבחרה לכל סיפור תמונה אחת, והיא התמונה העיקרית גם בספר הזה. המקור נכתב בגרמנית אולם הספר יצא לאור רק בתרגום העברי.

כל ילד מצייר בבית, בגן ובבית הספר, ויש ילדים שאוהבים מאוד לצייר, אך רק בעלי כישרון גדול יכולים לצייר תמונות כמו אלה שבספר הזה ונעשים ציירים מפורסמים. לכן, כאשר מתבוננים בהן, כדאי לשים לב לפרטים: באיזה סוג של צבעים השתמש הצייר; אם הוא צִייר בצבעים קרים, בצבעים חמים או בשני הסוגים; מה הוא ניסה להדגיש; אם הוא הדגיש כל פרט, כגון תחרה בבגד או שערה של אדם או של כלב או צייר כתמים לא מדויקים; אם אפשר לראות מהבעות הפנים והעיניים מה הדמות חושבת או מרגישה ועוד ועוד.

לא אחת כתוב באגדה שהצייר ראה משהו מעניין ומייד הכין את כן הציור שלו כדי להנציח את מה שראה. גם היום עושים כך, ואולם היום הדבר פשוט מאוד: היום מצלמים, ולא רק צלמים מקצועיים יכולים לצלם כמו בעבר.

אבל לפני שהמציאו את המצלמה לא היה הדבר אפשרי. אנשים עשירים נהגו להזמין תמונות אצל ציירים, ולמלכים היו ציירים פרטיים — ציירי החצר. ובאמת, בתמונות שבספר הציירים כאילו צילמו את מה שראו. גם צילום הוא אומנות. אבל בסופו של דבר את העבודה הקשה עושה המצלמה בשנייה אחת. הציירים ‘הצלמים’ השקיעו עבודה רבה וזמן רב בכל ציור.

בעבר מי שרצה להתבונן בתמונות של ציירים חשובים היה יכול למצוא אותן במוזאונים ובגלריות לאומנות, כמו היום, וכמובן, עדיף לראות את המקור שבמוזאונים ברחבי העולם. ספרים רבים נכתבו על ציירים ובהם הובאו הציורים המפורסמים שלהם. היום מי שמעוניין למצוא תמונות וללמוד על דרך העבודה של הצייר יכול להיעזר במרשתת (אינטרנט).

הערה: בספר הזה אפשר להיעזר גם בשיעורי אומנות או בשיעורי ספרות בבתי ספר. כך אני עשיתי כשהייתי מורה בבית ספר יסודי, והילדים נהנו מאוד. אפשר פשוט לקרוא לתלמידים את הסיפורים ולהראות להם את התמונות; אפשר להראות תמונה ולקרוא רק את ההתחלה של הסיפור או רק את סופו ולבקש שישלימו בעצמם את החסר; אפשר להראות תמונה או לאפשר לתלמידים לבחור בעצמם תמונה של צייר ידוע שמוצאת חן בעיניהם ולבקש מהם שיכתבו על פיה סיפור שלם, ואחר כך להשוות את מה שכתבו עם הסיפור שבספר, או לבקש מהם שיציירו ושיכתבו סיפור לפי ציור שלהם או של חבריהם או לחפש עוד תמונות של אותו הצייר שיכולות להתאים לסיפור ועוד כהנה וכהנה.

האגדות שבספר מתאימות גם לימינו: אפשר ללמוד מהן ולשוחח על יחס לבעלי חיים, על הדרת נשים, על התנשאות ועל גזענות, על גאוותנות ועל צניעות, על נהנתנות, על אכזריות ועל טוב לב ועל חשיבותה של האמת.

נורית אלרואי