האם יצליח המחשב להשתוות לאדם בתחום האמנות? ואיך יצליח האלגוריתם להעשיר את התרבות האנושית?
התשובה בספרו המרתק של ישראל הרצל, אמן, חוקר ומחבר ספרי אמנות שהציג בחסות משרד החוץ תערוכות בווינה, ג'נבה ובאזל וויתר על תערוכה נוספת באתונה, על מנת להציג בעירו כפר סבא.
סטיבן הוקינג כתב ב-1988 את "קיצור תולדות הזמן" והצליח מאד. נח הררי כתב ב-2011 את "קיצור תולדות האנושות" והצליח מאד. י. הרצל כתב ב-2019 את "קיצור תולדות הציור הדיגיטלי" האם הצליח? אתם הקוראים תשפטו.
כיוונים מבטיחים בפיתוח כיום הינם: פרויקט מג'נטה של גוגל – בינה מלאכותית המסוגלת כבר כיום ליצור אמנות מקורית, פרויקט “בינה מלאכותית אוטונומית” של חברת קורטיקה הישראלית, ופרויקט "רמברנט" של חברת מיקרוסופט. היצירה "דיוקן של אדמונד דה בלאמי", נוצרה על ידי אלגוריתם שתוכנן על ידי הקבוצה הצרפתית OBVIOUS. חברת "כריסטי'ס" מכרה במכירה פומבית את הדיוקן בסכום העתק של 432,500$, כאשר ההערכה המקדימה הייתה של 10,000 דולר בלבד. מדהים איך המחר בציור הדיגיטלי, כבר הגיע היום.
על ישראל הרצל
ישראל הרצל הינו אמן רב תחומי, צייר, צלם, מרצה, חוקר הציור בעזרת מחשב ומשורר. במקצועו מהנדס תקשורת ומנהל בכיר בחברות היי-טק. בעל תואר בהנדסה מהטכניון ותואר MBA בניהול מאוניברסיטת ת"א. גר בכפר סבא עם בת זוגו עליזה, אב לשלושה וסבא ... עוד >>
קטגוריות: מבצעי החודש, המלצת הצוות, מדע וטכנולוגיה, עיון, פנאי
22.00 ₪
מקט: 978-965-565-256-7
מסת"ב: 978-965-565-256-7
הקדמה למהדורה הראשונה – יולי 2012
פרופסור רות בן ישראל
במחצית השנייה של המאה העשרים התווסף שחקן חדש לעולם התרבות. האומנות הדיגיטלית, כמו גם הציור הדיגיטלי, החלו עושים את צעדיהם הראשונים בעולם תרבותי מתחדש. התפתחות המחשבים על תוכנותיהם המתקדמות, כמו גם התפתחותם של המצלמות הדיגיטליות והסורקים, העשירו את עולם האומנות. התפתחויות אלה הקנו לאמן איכויות חדשות שהוא יכול היה לעשות בהן שימוש. איכויות שהעצימו את כוחותיו של האמן ואפשרו לו לחרוג מגבולותיה ומיכולותיה של האומנות המסורתית.
ההתפתחויות הדיגיטליות נתנו אותותיהן גם בעולם המוזיאונים. אומנות דיגיטלית החלה תופסת מקום של כבוד במוזיאונים ובגלריות המובילים בעולם. אומנות דיגיטלית החלה להיות מוצגת בתערוכות קבע ובתערוכות מתחלפות. מוזיאונים שייחדו את פעילותם לשדה האומנות הדיגיטלית החלו לקבל הכרה. זאת ועוד, התפתחות האומנות והציור הדיגיטליים מחד, והתפתחות עולם האינטרנט מאידך, הובילו אף לפיתוחו של מוסד חדש, מוסד ה־Cybermuseum המהווה מוזיאון מזן חדש – מוזיאון דיגיטלי. מוזיאון שכל קיומו הוא רק בעולם הווירטואלי.
בעקבות התפתחות האומנות והציור הדיגיטליים החלה לצאת לאור, בכל העולם, ספרות מקצועית אומנותית המציגה ומסבירה אומנות זו. מדף הספרים האומנותיים התרחב כשספרי אומנות דיגיטלית צמחו לצד ובנוסף לספרות שעסקה באומנות המסורתית. הספרות החדשה נועדה להסביר לקורא את מהותה של האומנות הדיגיטלית, ולהציג בפניו את עבודותיהם של האמנים המובילים בתחום.
בישראל, האומנות הדיגיטלית טרם קיבלה את ההכרה ואת המעמד שמהם היא נהנית בין שוחרי התרבות והאומנות בחו"ל. נראה שהאומנות הדיגיטלית עדיין "זרה" במובן מסוים לקהל שוחר התרבות הישראלי. על כן חשוב למצוא דרכים לעדכן את הקהל הישראלי ולהכיר לו את הזרם האומנותי החדשני יחסית שהאומנות הדיגיטלית מהווה. מכאן, שהוצאה לאור בישראל של ספר העוסק בציור בעידן הדיגיטלי היא דבר בעתו. ספר זה יאפשר לשוחר התרבות הישראלי להתוודע לאומנות הדיגיטלית לעמוד על, ולהבין את, ההעשרה שאומנות זו תורמת לעולם התרבות. ספרו של ישראל הרצל יהפוך מהר מאוד לספר חובה בכל ספריית אומנות בישראל.
ישראל הרצל, מחבר הספר, פורש בפני הקורא הישראלי את מהות האומנות הדיגיטלית, מסביר את שלבי התפתחותה של אומנות זו ומציג בפני הקורא את האמנים המובילים בתחום בעולם הגדול ובישראל. מבחינה זו הספר מניח את אבני היסוד ומאפשר לקורא הישראלי להיכנס להיכלה של האומנות הדיגיטלית. מדובר בספר בסיסי הפותח לשוחר התרבות הישראלי צוהר לעולם האומנות הדיגיטלי. המחבר מקפיד להפנות את הקורא לספרות שהתפתחה בתחום בחו"ל. בדרך זו מקנה המחבר מפתח חשוב לקורא המעוניין להרחיב את ידיעותיו בתחום. המאחד את עשרת האמנים הנמנים על הקבוצה משתקף בעובדה שהמחשב על תוכנותיו השונות, העט והמשטח הדיגיטלי, המצלמה והסורק משמשים אותם כ"מכחול". למטרה זו נעזרים בני הקבוצה בתוכנות בעלות מאפיינים שונים הכוללות לעניין זה Vector Graphics, Bitmap Graphics כמו גם Fractal Graphics. המצלמה הדיגיטלית והסורק משמשים לכמה מהאומנים כנקודת מוצא לליקוט אבני היסוד שעליהם תיבנה היצירה, בעוד שאחרים נעזרים במחשב, בעט ובלוח הדיגיטלי בלבד. יוזמתו הברוכה של ישראל הרצל היא שהביאה להיכרות בינינו.
פרופסור אמריטוס רות בן ישראל, כלת פרס ישראל במשפטים, יו"ר איגוד המוזיאונים בשנים 2012-2009 וציירת דיגיטלית
היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “ציורים שמחשבים אוהבים – סודות הציור הדיגיטלי”
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אין עדיין תגובות