סעדי

אבו-מוחמד מוסלי א-דין בן עבדאללה שירזי הידוע יותר בשם העט שלו סעדי משיראז, היה משורר פרסי גדול בימי הביניים. סעדי מוכר בזכות איכות כתביו ובעומק מחשבותיו החברתיות והמוסריות. סעדי זכה להכרה רחבה כאחד המשוררים הגדולים של המסורת הספרותית הפרסית הקלאסית, שזיכתה אותו בכינוי "אשף מילים". סעדי נולד בשיראז, איראן, בשנת 1210. הוא היה בן למשפחת מלומדים דתיים שגדל באפוטרופסות אצל סבתו מצד אימו. לאחר שעזב את שיראז נרשם לאוניברסיטה בבגדד, שם למד את מדעי האסלאם, משפטים, ממשל, היסטוריה, ספרות פרסית ותיאולוגיה אסלאמית. בעקבות הפלישה המונגולית לפרס שערערה את תנאי החיים, הוא נדד שלושים שנה מחוץ לארצו, דרך אנטוליה, סוריה, מצרים, עיראק והודו. בחלב הצטרף סעדי למוסלמים שלחמו בקרבות נגד הצלבנים, ששבו אותו בעכו, שבה עבד שבע שנים בעבודת פרך וחפר תעלות מחוץ למבצר. מאוחר יותר הוא שוחרר לאחר שהממלוכים שילמו כופר בעבור אסירים מוסלמים המוחזקים בצינוק הצלבני. סעדי ביקר בירושלים ועלה לרגל למכה ולמדינה. בשל הפלישות המונגוליות נאלץ לחיות באזורים שוממים והצטרף לשיירות רבות בנתיבי הסחר מלאי החיים. סעדי התגורר במחנות פליטים מבודדים, שם פגש שודדים, אימאמים, עשירים מופלגים, מפקדי צבאות, אינטלקטואלים ואנשים מן השורה. הוא נהג לשבת בשעות לילה המאוחרות בבתי תה נידחים ולהחליף דעות עם אנשים רבים – סוחרים, חקלאים, מטיפים, עוברי דרך, גנבים, קבצנים, סופים ובני דתות אחרות. מעל לעשרים שנה המשיך באורח החיים של הטפה, ייעוץ ולמידה, כשהוא נושא את דרשותיו המשקפות את חוכמתם של בני עמו ואת מחשבותיהם. יצירותיו של סעדי משקפות את חייהם של אנשים מן השורה שסבלו עקירה, ייסורים ועימותים בתקופות הסוערות של הפלישה המונגולית. סעדי חזר לשיראז לפני שנת 1257 לספירה, שם כתב את שתי יצירותיו המפורסמות: הבוסתן (גן הפרי) וגוליסטן (גן השושנים), הוא נפטר בשנת 1291 או 1292.