טוביה טוויג

מִפְלְצוֹן הַפַּחַד הַנִּמְצָא אֵצֶל טֹהַר הַיַּלְדָּה, מִתְעוֹרֵר וּמַתְחִיל לְפַחֵד. הַמִפְלָצוֹן עוֹבֵר מַסַּע – הוּא לוֹמֵד שֶׁמֻּתָּר לְפַחֵד וּמֵבִין אֶת תַּפְקִיד הַפַּחַד וְכֵיצַד הוּא עוֹזֵר לוֹ. טֹהַר מַעֲנִיקָה לַמִּפְלָצוֹן כֵּלִים לְחִבּוּק הַפַּחַד וּלְהִתְמוֹדְדוּת אִתּוֹ, בְּעֶזְרַת מִפְלָצוֹת טוֹבוֹת, כְּמוֹ מִפְלֶצֶת הָאוֹר, מִפְלֶצֶת... להמשך

הַגִּ'ירָף שֶׁאָהַב לְנַצֵּחַ. סִפּוּר קָסוּם עַל חֲבֵרוּת, קַבָּלַת הַשּׁוֹנֶה וַחֲשִׁיבוּת הַהִשְׁתַּתְּפוּת בְּמִשְׂחָק. "כָּל אֶחָד מֵחֲבֵרַי שׁוֹנֶה וּמְיֻחָד! זֶה כֵּיף לְנַצֵּחַ, אֲבָל פָּחוֹת כֵּיף לְשַׂחֵק לְבַד... אֲנִי רוֹצֶה מֵהַמִּשְׂחָק וְהַחֲבֵרִים לֵהָנוֹת. הַהִשְׁתַּתְּפוּת חֲשׁוּבָה לִי יוֹתֵר מֵהַנִּצָּחוֹן! אִם אֲנַצֵּחַ — נֶהֱדָר! וְאִם... להמשך