נטע ענבר-סבן

נולדתי בישראל, וגדלתי בצד מלחמותיה במשך השנים. שירתי בצבא בסיני, נישאתי וילדתי שלושה ילדים, היום אני סבתא. מבחינה מקצועית תמיד רציתי להיות פסיכולוגית, להבין כיצד ניתן לעזור לאנשים ולסייע בידם לשנות את חייהם לעבר התפתחות והערכה וסיפוק עצמיים. למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים את התואר הראשון והשני, והשלמות בתחום ילדים ונוער באוניברסיטת תל-אביב. עברתי הסמכה ועבדתי כפסיכולוגית קלינית בבית חולים גהה כעשר שנים ובנוסף הוסמכתי להדרכת פסיכולוגים קליניים בתהליך ההתמחות. התנדבתי כעשר שנים בטיפול בילדי שדרות בגיל בית ספר יסודי ומאז פרוץ המלחמה אני מטפלת בהתנדבות במבוגרים, בני נוער וילדים שסבלו מהאירועים הקשים. אני מאמינה בטבע הטוב של האדם, ביכולת להתפתח ולהגיע למימוש עצמי, תוך כדי שיח עם הצדדים הקשים, המושכים למטה ומאתגרים. אני אוהבת מאוד את עבודתי כפסיכולוגית וממשיכה ללמוד ולהשתלם בתיאוריות וטכניקות טיפוליות למען המטופלים. אני רואה באדם בכלל ובילדים ובני נוער בפרט את היסוד הטוב, הגרעין המסוגל להתפתח, את הפוטנציאל ותופסת את תפקידי כמגישת עזרה בהוצאת הפוטנציאל אל הפועל ומימוש העצמי במעגלי החיים של המשפחה, הזוגיות, ההורות, עולם החברים ושל החברה בה אנחנו חיים. זאת תוך מציאת שביל הזהב בין הצורך למימוש עצמי לבין צרכי החברה לשים הגבלות ולקבוע דרכי התנהלות כדי לשמור גם על אחרים בה. כתבתי שלושה ספרים: פסיפס אנושי – מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עוצמתו של עם ישראל (הוצאת צמרת) מחול התודעה והנפש – מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית (הוצאת גלילי הוצאה לאור) נשבר לי הלב, תעזרו לי – טיפול פסיכולוגי בילדים ובנוער (הוצאת גלילי הוצאה לאור) בנוסף פרסמתי מאמרים בעיתונים מקצועיים כמו "בטיפולנט" ו"פסיכולוגיה עברית" וטורים רבים העוסקים בתחום בריאות הנפש והבנת תהליכים אנושיים וחברתיים לקהל הרחב בעיתונים שונים.