ניצן אלמוג־שריג

״אבא שלי שומט את עצמו על האדמה לידי. בואי, שימי עליי ראש. ראשי בחיקו, ראשה של ענבל בחיקי. שלושתנו מתרשלים... סוף כל סוף אתה מצליח לישון ולא ללכת הלוך ושוב, אני לוחשת. אבא שלי ממלמל מתוך שינה. כשאני נוגע ברגבים... להמשך