רונית בכר שחר

עלה זוֹ לֹא הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת בֵּין הַדְּקָלִים גַּם לֹא הַזַּרְזִירִים שֶׁיּוֹשְׁבִים עַל צַמַּרְתָּם זֶה לֹא הֶעָנָן הַמַּמְטִיר, זֶה אֵינוֹ שִׁיר זוֹ אֲנִי, אֲנִי וְדַי. כָּךְ, כָּל עוֹד פּוֹעֵם בִּי לֵב זוֹ אֲנִי הַסְּבִיבוֹן הַמִּסְתּוֹבֵב, אֲנִי עֵירֹם וְעֶרְיָה אָדָם וְחַוָּה, מְלֵאָה... להמשך