שמעון רוזנברג

רוזנברג אינו חוסך בשיריו בביקורת חברתית, פוליטית, אתית, או בביקורת עצמית. גם בספר זה הוא מסתמן כמשתייך במובהק לזרם משוררים חברתיים – ככזה שאינו מעמיד את עולמו הרגשי במרכז שירתו. בשירי הספר ניכר שימוש מושכל במגוון מבנים שיריים ואמצעים אמנותיים.... להמשך