דרור אביה תייאר
ב-2016 התאשפזתי לראשונה בבית חולים פסיכיאטרי.
מגיל 14 אני מתמודדת עם מגוון מעניין של קשיים. לעיתים הם משפיעים על היכולת שלי לתפקד ולפעמים אני חיה איתם בשלום, ומקבלת אותם בסליחה והבנה.
השירים בספר מסודרים לפי סדר כרונולוגי בהכרח, והם מהווים אסופת שירים ממחברות ישנות, מפוסטים שפרסמתי ברשתות החברתיות ומרשימות הטלפון שלי.
כיום אני סטודנטית, נמצאת בין תארים כי החלטתי שהלימודים שבחרתי לא בהכרח מתאימים לי. יש לי ארבעה אחים שאני אוהבת, יש לי מערך תמיכה נפשי שיקומי חזק ואיתן, ולכן אני מרגישה שאני יכולה לקחת את המילים, גם אם הן מבולגנות, ולהעביר אותן כמתנה למי שמלווה אותי בימים אלו, ולמי שליווה אותי בימים עברו.