מיכל אילן

“בבוקר חמים ישבה עם סשה על החול הלבן של הים השחור. נותר בה עדיין מקום לקמטים שלא נחרצו. נעימת המים גלשה אליהם. הם בנו ארמון, ידיהם, המכוסות בכתמי הזמן נפגשו כשחפרו מחילה. צדף גדול וורוד נגלה מתוך גל שנטש אותו... להמשך