עירית דנקנר־קאופמן

בשעות הערב של אחד הימים בשבוע, שמתגלגלות ללילה ומתמשכות עד שמנץ הבוקר, מתכנסים במחסן קירור לבשר, שהפך לאולם אירועים לעת מצוא, גברים ונשים, וגם ילד, ואחד, אליהו, שלא ברור מהו. כמו בדקמרון של בוקצ'יו באיטליה של המאה הארבע־עשרה, גם בקברט... להמשך