צביקה אלון
ותק: 73 פלוס
משפחה קרובה: האמצעי מבין שלושה אחים, אבא לבת ולבן וסבא לשני נכדים. נשוי בשנית לאסנת (אוסיק).
היסטוריה התיישבותית: בן קיבוץ המעפיל ו’בוגר’ שני קיבוצים נוספים (כפר עזה ועברון), בהמשך שש שנים בפרדס חנה ומאז שנת 2015 תושב גבעתיים.
לימודי תעודה: בוגר “שנקר” (כימיה טקסטילית), בוגר “כותרת” זצ”ל (תקשורת ועיתונאות).
היסטוריה תעסוקתית: רפתן, לולן, מפעיל מכונות סריגה לגרביים, מקים ומנהל מצבעת תג”ה (המעפיל), מפעיל אקסטרודרים ב”כפרית” (כפר עזה), מרכיב מגופים ב”ברמד” (עברון), עובד ייצור ואיש תפ”י ב”אם.סי.פי.” (המעפיל), מובטל (עד היציאה לגמלאות), עובד “שופרסל בן-יהודה שלי” (מחלקת חלב), מלצר במסעדת “עמינדב” (יד אליהו), כיום פנסיונר במשרה מלאה.
היסטוריה תרבותית-חברתית: עורך (מיל.) עלון הקיבוץ (המעפיל, כפר עזה) והמפעל (כפר עזה), די-ג’יי (מיל.) בכפר עזה ובעברון, ‘זמר עבר’ בשלוש חבורות זמר, מפיק-כותב-משתתף (מיל.) באירועי תרבות בשלושת קיבוצי חיי.
עיסוקי פנאי: עורך הפרק “נוסטלגיה קיבוצית” באתר האינטרנט “נוסטלגיה אונליין”, קריאה-כתיבה-עריכה של סיפורים קצרים (המתכון הפרטי שלי לאושר!).
סופרים/ות אהובים במיוחד: דיימון ראניון, או הנרי, ג’ראלד דארל, א.א. מילן, ג’יימס הריוט, ריימונד קרבר, אייזיק אסימוב, רואלד דאל, אליס מונרו, אפרים קישון, מאיר שלו, דויד גרוסמן, עמוס עוז, אלכס אפשטיין, מאיה ארד, אתגר קרת, אשכול נבו, אגור שיף ועוד.
פרויקטים ספרותיים: הפקה ועריכה של ספר חג ה-40 לכפר עזה (“כפר עזה – בלב אוהב, בעין שוחקת”), הפקה ועריכה של שני קובצי סיפורים לרגל שנת ה-100 לתנועה הקיבוצית (“כותבים קיבוץ” א’ וב’ – מבחר מתוך אתר “סיפורי קיבוצים” זצ”ל…), הוצאה לאור של ספר סיפורים למבוגרים (“בושם מהול”) ושני ספרי ילדים (“לאקי”, “קרוקסי, החייזר השכחן”), עריכת החוברת “סיפורה של פלוגת סיור” (יחידת המילואים שלי), הוצאה לאור של ספר סיפורי קיבוץ (“בבקשה, ספר לי קיבוץ…”) ויש עוד תכניות לעתיד.
אהבות שאינן ניתנות לריפוי: הילדים והנכדים שלי, אוסיק, מוזיקה, ריקודים, כתיבת סיפורים קצרים, עריכת טקסטים, הומור, סרטי קולנוע, אוכל, מיניאטורות, נפלאות הטבע ועוד.
פרינציפים: לחיות חיים מלאים ומאושרים ואף פעם לא להפסיק לנשום…