החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

חלום וזיכרון

מאת:
הוצאה: | 2016-12 | 387 עמ'
קטגוריות: עיון
זמינות:

42.00

רכשו ספר זה:

הספר נכתב מנקודת מבט פילוסופית בסיסית, לפיה האדם הוא היוצר עולמות בהכרתו. הספר מציג תיאוריה מקיפה בארבע מסות: על התפיסה, על הזיכרון, על השינה ועל החלום. משה מנשהוף יוצר בספר שפה ייחודית משלו כדי להסביר סוגיות שונות בתחום ההכרה האנושית. שפה זו פשוטה ומובנת, אם כי הושקעו מאמצים לא מבוטלים בתהליך יצירתה היסודי, ובכל אות ומילה שלה. שפה זו נועדה להסביר את תופעות התפיסה השונות ואת הסוגיות הפילוסופיות הקשורות אליהם. אחד העקרונות המנחים השזורים כחוט השני במסות השונות הוא התפקוד – אנו חווים, זוכרים, ישנים וחולמים באופן שמתאים לתפקוד שלנו ומשרת אותו. למרות גישתו הפשוטה והנגישה של הספר לכל אדם, הוא מיטיב לרדת לעומקים של נבכי ההכרה האנושית.
מנשהוף למד פילוסופיה כללית ויהודית באוניברסיטה העברית בירושלים, והיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב. ללימודי התואר השלישי חזר לפילוסופיה, והתכוון להגיש כעבודת דוקטורט את התיאוריה שלו על אודות התפיסה והזיכרון. אולם, זו לא הוגשה לבסוף. עם זאת, במשך השנים שלאחר מכן הרחיב מנשהוף את החיבור ושכלל אותו, והתוצאות מובאות בספר זה. בשנות כתיבת תיאוריה פילוסופית זו, כתב מנשהוף גם ספרים אחדים, בעיקר בסוגת המדע הבדיוני, שבהם הביא לביטוי לא מעט מהרעיונות שבספר זה.
הספרים בסוגת המדע הבדיוני הם: "אופוריה" (1994), "הכפיל הווירטואלי" (2010), "האחרים" (2014). ספרים נוספים שחיבר מנשהוף הם: "עמוס – גואל הגורל" (2012), רומן פילוסופי-פסיכולוגי, ו"סיפור המטמון באי ודאות" (2012), סיפור פילוסופי בחרוזים. כמו כן תרגם וערך את "שירת רוּמי, תרגום שירים מהמַתְ'נַווי ופרקים בהגותו של ג'לאל אל-דין רוּמי" (2013).

מקט: 4-128-66
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


מבוא

ביסודם, החלומות בנויים מהרכבים שונים ומשונים של חומרי הגלם שבזיכרון. לכן, כדי להבין את החלומות, עלינו להקדים וללמוד מהו הזיכרון וכדי להסביר את הזיכרון אנחנו צריכים להבין את החוויה. חלימה, זכירה, חוויה – כל אלה הם סוגי תפיסה. למשל, אדם רואה את השולחן שלפניו, זוכר את השולחן שראה אתמול בחנות, חש כאב ברגלו או מחשב מה סכום השקלי למאתיים דולר, הוא תופס.

אלה הן תפיסות וחקירתן שייכת לתחום רחב שמקיף כמעט את כל שדה האפיסטמולוגיה (תורת ההכרה). תופעות התפיסה והזיכרון חולשות על כל המנעד שבין חוויה פשוטה של ראייה, ובין הבנה של מושג מורכב כמו "המפץ הגדול". בספר זה, בכוונתי להציג תיאוריה מקיפה שתסביר את התופעות הללו, ובהמשך את תופעת החלומות.

העיסוק שלי בנושאים הנידונים בספר החל מתוך עניין בחלומות. בניסיון להעמיד תיאוריה שתסביר את התופעות התפיסתיות הקשורות בחלומות, הבנתי שחסרים לי מושגי יסוד מתאימים שעליהם אוכל להתבסס, ובתחילת הספר אנסה להגדיר את המושגים האלה. אף על פי שקיימות תיאוריות רבות, וכל אחת מהן מסבירה בדרכה את התופעות הללו, אני מאמין שכל תיאוריה דורשת אבני יסוד שמתאימות לאופי ההסבר הכולל המיוחד לה. לכן, בניסיוני להסביר את החלומות, ומתוך הבנה שמקור תכניהם אינו אלא זיכרונות, ראיתי צורך להגדיר מחדש את התפיסה והזיכרון, ובתוך כך, לגבש הגדרות להנחות יסוד שישמשו להבאת הסבר מקיף למגוון רחב של תופעות הכלולות בתפיסה: חוויה, זיכרון, חלום ודמיון.

לשם כך, אציג תחילה את הכלים התיאורטיים, ועיקרם הגדרת "יחידת התפיסה", שישמשו להסבר תופעות החוויה, הזיכרון והחלום והסוגיות הכרוכות בהם. בהמשך אדון בסוגיות הקשורות במשמעות, בזיכרון, בשינה ובחלום, ואיעזר בכלים התיאורטיים הללו כדי להסביר אותם.

כך למשל, בחלקי הספר הדנים בשינה ובחלום, אדון בין השאר בשאלות כגון, מה מאפיין את תודעת היָשֶן? איך אנו יודעים שאנחנו חולמים? איך אנחנו מבחינים בין חלומות, זיכרונות, חוויות ודמיונות? מהן הסיבות למוזרויות שבחלומות? מדוע לעתים אנחנו קמים מבולבלים, ואיננו יודעים אם חלמנו חלום, או שחווינו מציאות (בערות)? ואיך אנחנו חוזרים לעצמנו תוך רגעים? כל זאת, כאמור, תוך כדי התבססות על אותם מושגי יסוד שהגדרתי.

לפני שאציג את מושגי היסוד של התיאוריה שתסביר את תופעות החוויה, הזיכרון והחלום, אדון בקושי המהותי שעולה מהעיסוק בנושאים שנזכרו. תחום התפיסה הוא בעייתי, בעיקר מפני שאין בנמצא יסוד מדעי או אובייקטיבי שיסייע בהבנתו, וניתן להתבסס עליו בביטחון. זאת, מאחר שנוסף על מורכבות הנושא, והמספר הרב של הסוגיות והתופעות הכרוכות בו, כל ניסיון לבחון אותו ולדון בו, מבוסס על עדות אישית שמועדת להיות מוטעית ומוטה. משום אי-האמינות של  ה"דיווח בגוף ראשון", לא ניתן להסתמך עליו סתם כך, אלא יש להטיל בו ספק ולבחון אותו. עם זאת, בסופו של דבר, כל הידיעות שלנו מבוססות על עדויות אישיות, והן הכלי היחיד העומד לרשותנו בבואנו לבחון את העולם.

על אף שאלת אמינותן, העדויות האישיות הן בחזקת ממצאים שנחשפים בפני החוקר, ומהן עליו להסיק מסקנות בדרך של הצלבת מידע וראיית התמונה הכוללת.

בימינו מדובר רבות על הזיכרון במונחים של hard disk משוכלל מאוד, שמנסים לפענח איך הוא עובד, או שמוכרז על גילויים כביכול, כגון "חלבון הזיכרון" או גילויים אחרים של בסיס פיזיקו-כימי לתהליכים תודעתיים. אולם, גישה זו במהותה אינה שונה מזו שהייתה נפוצה פעם, כאשר חשבו שהמוח הוא כמו מנגנון בשעון משוכלל. לכל דור שפה וידע משלו. יש דור שמשתמש במונחים כמו חלבוני זיכרון, והאחר – בקפיצים ובגלגלי שיניים. הדרך לפענוח המוח עודנה ארוכה, ולהערכתי, הכלים המדעיים רחוקים מאוד מלהיות מספיקים לצורך זה או שכלל אינם מתאימים להסבר התופעות האפיסטמולוגיות. לכן, גישתי היא שיש להחזיר את העדנה לפילוסופיה, זו שנתנה דרור לחשיבה יצירתית.

רבים מהחוקרים בתחום זה מצהירים בתחילת הטקסטים המחקריים שלהם, שאיננו יודעים דבר על התודעה, על התפיסה או הזיכרון, ואחר כך מביאים טיעונים והסברים מבוססים כביכול. בבואם, למשל, לתאר את המנגנונים הפיזיולוגיים של הזיכרון הם מסייגים את דבריהם בצירופים כגון: "אפשר לומר" "סביר להניח" ועוד. אולם, יוצא כי אחרים מצטטים את טיעוניהם, וכך נוצרת מעין הבנה שכבר גילו את המנגנונים הללו.

לסיום, אני רואה בספר הזה יצירה – כמו ציור, שגם אם אציירו על פי ידיעותיי על אודות אסכולות אמנותיות שונות, עדיין לא אצטרך להראות שנקודה מסוימת מקורה באסכולה אחת, וכתם אחד בא מאסכולה אחרת. את העיסוק בהשוואות אני משאיר לאחרים, ובמקום זאת, בחרתי בחרות מחשבתית ויצירתית. לכן, הספר אינו כתוב לפי המתכונת המקובלת באקדמיה, הכוללת השוואות מהספרות הרלוונטית והבאת מקורות ומראי מקום. כמו כן, ספר זה אינו כולל הבאת מקורות ומראי מקום, מפני שאני מאמין שבעידן האינטרנט אין צורך ממשי בכך. כיום, לכל נושא ספציפי ניתן למצוא ברשת ביבליוגרפיה שמתעדכנת כל העת.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “חלום וזיכרון”