במבט נוקב, לעיתים אכזרי ולעיתים משעשע בהומור עצמי שחור, מספר המשורר הנמצא בעשור התשיעי לחייו, על חייו. העיר המתרוקנת מחברים […]
גַּעְגּוּעִים
גַּם בְּגִיל מֻפְלָג כְּשֶׁלִּי יֵש גַּעְגּוּעִים.
הָרִקְמָה הַמִּתְנַוֶּנֶת עֲדַיִן פּוֹלֶטֶת מֵעֵת
לְעֵת נִיצוֹצוֹת שֶׁל רְתִיחָה לוֹהֶטֶת. נָכוֹן
יוֹתֵר כַּהֲזָיָה. עֻבְדָּה, הַמְּצִיאוּת אַכְזָרִית,
הַגּוּף לֹא נַעֲנָה. אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ לְקִרְבָה
חַמָּה, הַמְּמִיסָה הַנְּשָׁמָה וְהַלֵּב בְּיַחַד לְאֶחָד
רוֹטֵט וּמִתְעַלֶּה לַשְּׁחָקִים הַוְּרֻדִּים לְמַעְלָה
לְלֹא הָרֵעַ. בְּגִיל שְׁמֹנִים וְשֶׁבַע, הַגּוּף רוֹפֵס.
הַלֵּב בַּחֲלוֹמוֹת, לוֹהֵט וְרוֹצֶה, אַךְ אֵין
כֵּלִים, אֵין כּוֹחַ וְאֵין הַשְּׁרִירִים הַנְּחוּצִים.
בֶּהֶחְלֵט נִכְסָף לְחִבּוּק וְלִנְשִׁיקָה מַצִּיתָה
עֶרְגָּה, לַנְּסִיקָה הַשְּׁמֵימִית הַקַּלָּה הַמְּסִיעָה
לַשְּׁחַקִּים הַיּוֹקְדִים, לַהַמַּסָּה עֲסִיסִית
סוֹחֶטֶת עָצְמָה כַּבִּירָה בְּרֶגַע אֶחָד
שֶׁל אֹשֶׁר הַמֵּקֵל גּוּפֵנוּ כְּנוֹצָה פּוֹרַחַת
לְאֵין סוֹף, לְגַן הָעֵדֶן הָאַרְצִי שֶׁהַכֹּל
בּוֹ טוֹב וּמָתוֹק כִּדְבַש מְלָכוֹת, שִׁקּוּי
מְעוֹרֵר חֶזְיוֹנוֹת, הַמַּעֲלֶה לְאֶקְסְטָזָה
קִיצוֹנִית בָּהּ אַתָּה מִשְׁתּוֹקֵק לְהִשָּׁאֵף לָנֶצַח,
מְחַבֵּק אֲהוּבָה בִּדְהִירָה אֵין קֵץ, לִשְׂרֹד
הָרֶַגַע הַנִּשְׂגָּב לְאֹרֶךְ הַחַיִּים הָאַרְצִיִּים.
הָרֶגַע, הוּא הַתְחָלָה חֲדָשָׁה שֶׁל חַיִּים נְקִיִּים
לֶעָתִיד הַנִּרְאֶה נָקִי וְטָהוֹר מִרְבַב עָלוּם.
14.11.2018
אין עדיין תגובות