בית מלקיאס

חדשנית‭ ‬ומעמיקה, ‬אמיתית‭ ‬וחושנית, ‬כנה‭ ‬ומסעירה‭ ‬‮-‬‭ ‬הסופרת‭ ‬הברזילאית‭ ‬אנדראה‭ ‬דל‭ ‬פואגו‭ ‬ממשיכה‭ ‬במסורת‭ ‬פורצת‭ ‬הדרך‭ ‬של‭ ‬יוצרים‭ ‬דרום‭ ‬אמריקאים‭ ‬דוגמת‭ ‬בן‭ ‬ארצה‭ ‬ז‭'‬ורז‭'‬י‭ ‬אמאדו‭ ‬וחתן‭ ‬פרס‭ ‬נובל‭ ‬גבריאל‭ ‬גרסיה‭ ‬מרקס‭.‬‮ ‬
רכס‭ ‬סֵרָה‭ ‬מוֹרֵנָה‭ ‬בברזיל. ‬ברק‭ ‬מכה‭ ‬בזוג‭ ‬צעיר. ‬שלושת‭ ‬הילדים‭ ‬שבבית‭ ‬מתייתמים‭ ‬מהוריהם, ‬וכל‭ ‬אחד‭ ‬מהם‭ ‬ילך‭ ‬בדרך‭ ‬משלו‭ .‬אנטוניו‭ ‬‮-‬‭ ‬הילד‭ ‬שלא‭ ‬יצמח; ‬ניקו‭ ‬‮-‬‭ ‬הבכור‭ ‬שיטבע‭ ‬בקפה; ‬ז‭'‬וליה‭ – ‬ילדה‭ ‬במנוסה‭ ‬מתמדת. ‬עולם‭ ‬שהמוות‭ ‬והחיים‭ ‬דרים‭ ‬בו‭ ‬בכפיפה‭ ‬אחת‭.‬
בית‭ ‬מלקיאס‭ ‬פונה‭ ‬אל‭ ‬לב‭ ‬האדם‭ ‬הפועם‭ ‬בחזהו‭ ‬של‭ ‬כל‭ ‬אחד‭ ‬מאיתנו. ‬הכתיבה‭ ‬המחוספסת‭ ‬והפיוטית‭ ‬גם‭ ‬יחד‭ ‬מנותבת‭ ‬בסחרחרת‭ ‬זיכרונותיה‭ ‬של‭ ‬משפחת‭ ‬מלקיאס, ‬ועם‭ ‬זאת‭ ‬היא‭ ‬גם‭ ‬מחווה‭ ‬אישית‭ ‬של‭ ‬הסופרת‭ ‬לאבות‭ ‬אבותיה. ‬רומן‭ ‬צלול‭ ‬ומכשף‭ ‬הפונה‭ ‬אל‭ ‬הלב‭ ‬אך‭ ‬גם‭ ‬אל‭ ‬השכל. ‬ספר‭ ‬חזק‭ ‬וייחודי‭ ‬שזיכה‭ ‬את‭ ‬הכותבת‭ ‬בפרס‭ ‬ז‭'‬וזה‭ ‬סאראמאגו‭ ‬לשנת‭ ‬2011‭.‬
אנדראה‭ ‬דל‭ ‬פואגו, ‬ילידת‭ ‬1975, היא‭ ‬הסופרת‭ ‬הבולטת‭ ‬בברזיל‭ ‬בקרב‭ ‬בני‭ ‬דורה‭.‬ בית‭ ‬מלקיאס‭ ‬זכה‭ ‬הן‭ ‬לשבחי‭ ‬הקוראים‭ ‬והמבקרים‭ ‬והן‭ ‬להצלחה‭ ‬מסחרית‭ ‬אדירה‭ ‬ותורגם‭ ‬לשלל‭ ‬שפות‭.‬

מקט: 14000014

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ביקורת על הספר

מאמר שפורסם על הספר

חדשנית‭ ‬ומעמיקה, ‬אמיתית‭ ‬וחושנית, ‬כנה‭ ‬ומסעירה‭ ‬‮-‬‭ ‬הסופרת‭ ‬הברזילאית‭ ‬אנדראה‭ ‬דל‭ ‬פואגו‭ ‬ממשיכה‭ ‬במסורת‭ ‬פורצת‭ ‬הדרך‭ ‬של‭ ‬יוצרים‭ ‬דרום‭ ‬אמריקאים‭ […]

---

1

רכס סֵרָה מוֹרֵנָה תלול, לח ופורה.

למרגלותיו חיים בני מָלָקִיאָס, חלון ביתם בגודל דלת, דלתם הסמכותית כולה מעץ כהה.

"קדימה, אָדוֹלְפוּ!"

דוּנָנָה קראה לבעלה. הגבר תקע את להב גרזנו בעץ וחש לעזרהּ. הכלי נצץ בתחתית הגֵב, אָדוֹלְפוּ שילשל את הכד הקשור אל קצה החבל, אחז באמצעותו את הכלי ושָׁלָה אותו, לאחר שגרר אותו בחזרה במעלה דופן הבאר. אשתו חדלה לעסוק בעבודות קשות, שברירית עצמות החלה להביא מזור לנשים עקרות. תמורת הברכות שהרעיפה על ראשיהן, קיבלה תירס, קפה וחלב. צח ואדום היה עורהּ, עדינת שפתיים היתה. פרט לבני מָלָקִיאָס היו תושבי הרכס שחומים כחיות הפרא.

הילדים יצרו מעגל מסביב לפי הגֵב, שכבת מי התהום שיקפה שלושה זוגות ידיים, כל זוג וזוג מיסגר שני חריצים מנצנצים ואף אחד: נִיקוּ היה כחול עין, בן תשע. אַנְטוֹנְיוּ, קטן, בן שש. ז'וּלְיָה, שמנמונת, בת ארבע.