האוויר הראשון שאנו נושמים בחיים אלה, פקיחת העין הראשונה, המבט הכה מרגש של אימא אלינו, מלווה בדמעה מלוחה שכולה מתיקות […]
הקדמה
כמו בכל שלב בחיינו, אין רגע שלא מלוּוה במנגינה, בזמזום או בשם של שיר שלא יוצא מהראש.
כל שיר מסמן תקופה אצלנו בחיים. כמובן, כמו שיש שירים טובים ושירים טובים פחות, כך יש גם תקופות.
אנו צריכים לעבור כל רגע של משבר בחיים במנגינה, בְּאִמרה שתיכנס לתוך ליבנו ותבנה אותנו להתמודד עם האתגרים בחיינו הכה מודרניים והכה מורכבים.
מרוץ החיים היומיומי שאנו עוברים מורכב מאהבות, מאכזבות מאנשים קרובים, מיכולת זיהוי – לראות עד כמה אנו נאהבים ואוהבים, וכמובן החשוב ביותר: מהעיצוב האישי שלנו כבני אדם.
אנחנו המעצבים הראשיים בחיינו. אנחנו אלה שכותבים את סיפור חיינו וגם מאיירים אותו.
הכול תלוי אך ורק בנו. כשקשה, צריך לחדד את העיפרון כדי שיהיה חד ודעתן לכל רגע בחיים; כשקו המחשבה נקטע צריך לעצור לרגע ולחשב מסלול מחדש; כשהציור של הדברים שאתה חווה לא מתחבר, חבֵּר קווים וצור לעצמך את נראוּת חייך, כי הכול תלוי רק בך.
תגשים, תחווה, תחלום, תיפָּגע, תיכשל, תהיה אדם טוב תמיד, עם דרך ארץ, שמור תמיד על ערכיך ועל הדרך שבה התכוונת ללכת ותגשים את עצמך, למרות כל משבר שתעבור. אתה בונה את עצמך בשביל להיבנות.
בשביל להיות אדם, בונים את האדם.
אין עדיין תגובות