המלך הסקרן

"ברצוני לדעת כמה דברים שאין לי תשובה עליהם."

"כן, אדוני המלך, ומה הם?"

"ראשית, ברצוני לדעת אם בני עמי מכירים אותי ויודעים מי המלך שלהם. שנית, ברצוני לדעת מי השף הכי טוב בעולם. ושלישית, אבקש ממך לחרוט על טבעתי זו פתגם בן שש מילים, שכשמלכים ושועי עולם יקראו אותו, הם ייעצבו לליבם וייכנסו לדיכאון, ואילו פשוטי העם שיקראו אותו יהיו מאושרים."

המלך הסקרן לא ידע שבעקבות שלוש השאלות ששאל הוא יצא למסע מלא הרפתקאות שהוא לעולם לא ישכח.

כשילדיו היו קטנים נהג זמיר בסון לספר לילדיו סיפורים אשר בדה ממוחו הסקרן וההרפתקן, הם אף פעם לא ידעו לאן הסיפור יוביל אבל ידעו שזה יהיה מסע מעניין ומהנה. וזה חלק מהרפתקאותיו של המלך הסקרן שלא ישכח לעולם.

זמיר בסון נולד בעירק ועלה לארץ מבצרה כשהיה בן ארבע, מתגורר בנתניה, נשוי, אב לארבעה ילדים וסבא לשמונה נכדים.

מקט: 4-1272-1063

לפני הרבה שנים חי מלך מאוד-מאוד עשיר, שהיו לו ארמונות מפוארים וגדולים. בכל מדינה שבה שלט היו לו כסף וזהב למכביר. את הונו לא היה אפשר לאמוד: סוסי מרוץ יקרים, משרתים, משרתות, יועצים לכל דבר וצבא חזק שסר למרותו. הארמונות שלו היו מבריקים ונקיים כל כך, שמספרים שאם נפל סבון על הרצפה, הסבון היה מתנקה. מובן שהיו לו שפים שבכל יום הכינו לו אוכל אחר על פי רצונו, ואנשי בידור שערכו בעבורו הופעות פרטיות בכל ערב.

ועם זאת המלך לא היה מרוצה מחייו, משהו היה חסר לו. הוא הרגיש משועמם, הכול בא לו בקלות, ולכן קרא ליועץ הבכיר שלו ואמר לו, “תראה, אני לא מרוצה מחיי.”

“מה חסר לך, אדוני המלך?”

“ברצוני לדעת כמה דברים שאין לי עליהם תשובה.”

“כן, אדוני המלך, ומה הם?”

“ראשית, ברצוני לדעת אם בני עמי מכירים אותי ויודעים מי המלך שלהם. שנית, ברצוני לדעת מי השף הכי טוב בעולם. ושלישית, אבקש ממך לחרוט על טבעתי זו פתגם בן שש מילים, שכשמלכים ושועי עולם יקראו אותו, הם ייעצבו אל ליבם וייכנסו לדיכאון, ואילו פשוטי העם שיקראו אותו יהיו מאושרים.”