לאור העלייה הגוברת באלימות במגזר הערבי בכלל ובקרב ילדים ובני נוער בבתי ספר במערכת החינוך הערבית בפרט, נראה שקיים צורך אמיתי בשינוי הגישה הקיימת לטיפול בתופעה. הספר שלפניכם מציע תוכנית התערבות, אשר תיגש לבעיה מכיוון אחר ותקדם התמקדות ב"עצמי הטוב", בבנייה ובפעולה בהתאם לחזון אישי של הילדים. את החזון הזה יעצבו הילדים עצמם בתמיכת ההורים, המורים ובית הספר.
על חביב נאסר
ד"ר חביב נאסר נולד ב-1955 בכפר סמיע בצפון. למד בבית ספר יסודי ובתיכון טרה סנטה בעכו, וכן כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. ד"ר נאסר הוא בעל פטנט עולמי לזיהוי רעידות אדמה, וייסד את חברת Seismic Ai. מזה שלושים שנה הוא ... עוד >>
קטגוריות: מבצעי החודש, הורות חינוך ומשפחה, עיון
27.00 ₪
מקט: 978-965-541-198-0
מבוא
לאור העלייה הגוברת באלימות במגזר הערבי בכלל ובקרב ילדים ובני נוער ובבתי ספר במערכת החינוך הערבית בפרט, נראה שקיים צורך אמיתי בשינוי הגישה הקיימת לטיפול בתופעה. הספר שלפניכם מציע תוכנית התערבות, אשר תיגש לבעיה מכיוון אחר ותקדם התמקדות ב'עצמי הטוב' ובבנייה ופעולה בהתאם לחזון אישי של הילדים. חזון זה יעצבו הילדים עצמם בתמיכת ההורים, המורים ובית הספר.
לפני פירוט התוכנית עצמה תוצג סקירת ספרות מקיפה, אשר תתייחס לשינויים שעוברת החברה הערבית ברמות שונות — כולל במעמד האישה והילדים במשפחה, בקשר בין ההורים לבין הילדים, באימוץ של חלק מהערכים של החברה הישראלית האינדיבידואליסטית — ולמאפיינים של מערכת החינוך הערבית והפערים הקיימים בינה לבין זו היהודית. על בסיס חלק זה יוצג בהרחבה הנושא של אלימות בחברה הערבית — היקף התופעה בכלל ובקרב ילדים ובני נוער בפרט, הגורמים לאלימות — במיוחד בקרב ילדים ובני נוער. תהיה הצגה מקיפה של תרומת הגורמים הדמוגרפיים, השפעה של חשיפה לאלימות קהילתית, השפעה של סגנון הורות ותקשורת משפחתית, של בני גיל, של ערכים ושל מאפיינים של אקלים בית הספר על רמת אלימות של ילדים ובני נוער. סוג גורמים נוסף שמוזכר בסקירה זו כתורמים לרמה נמוכה יותר של אלימות הם גורמים אישיים — חוללות עצמית ושליטה עצמית — ובהם מתמקדת תוכנית ההתערבות הנוכחית.
התוכנית המוצעת ייחודית בכמה מישורים. ראשית, מטרת ההתערבויות שהוצעו עד היום במערכת החינוך בכלל (לא רק הערבית) להתמודדות עם אלימות בבתי ספר הייתה לתרום לזיהוי של מקרי אלימות ספציפיים (שדמי ושות', תשס'ג), ולטיפול בהם. כלומר, המיקוד היה על ההתנהגות השלילית ולא על מציאת הגורמים להתנהגות תוך ניסיון לבנות מיומנויות או אסטרטגיות חברתיות ורגשיות, אשר יאפשרו לילדים לא להרגיש צורך לבטא אלימות. לכן תוכנית ההתערבות המוצעת מתמקדת ראשית בחיזוק החוללות העצמית של הילדים/נערים ובמתן מקום ודגש לחוזקות שלהם. שנית, ילדים/מתבגרים בחברה הערבית מאמצים פחות את הנורמות והערכים של החברה הקולקטיביסטית, ולפיכך תוכניות שנועדו לשפר את האווירה בבית הספר ולעודד את התלמידים לעזור יותר לחבריהם או לדאוג יותר זה לזה, יהיו פחות יעילות ועלולות להיתפס כלא רלוונטיות עבורם. משום כך מתמקדת התוכנית המוצעת בתהליך ההתפתחות האישי של הילדים/נערים ובמתן סיוע ביצירת חזון, שאליו הם יכולים לכוון את פעולותיהם תוך התאמה שלו במידת הצורך לאורך שנותיהם בבית הספר. שילוב זה בין חיזוק החוללות העצמית שלהם ומתן מקום ודגש לחוזקות — לצדדים החיוביים והמצליחים בהם — לבין הגדרת מטרות ובניית תוכנית פעולה (מותאמת גיל), ישמש עבור ילדים/בני נוער את הגשר שהם זקוקים לו בין החברה הקולקטיביסטית לבין החברה האינדיבידואליסטית. תוכניות מהסוג המוצע כאן נחלו הצלחה במקומות אחרים בעולם בשיפור מגוון רחב של בעיות התנהגות ומשמעת, ואף הביאו לרווחה ולהצלחה אקדמית. הייחוד והתרומה המשמעותית של העבודה הנוכחית הם ההתאמה וההעברה של תוכנית מסוג זה לילדים/מתבגרים, אשר גדלו והתחנכו בחברה קולקטיביסטית. לתוכנית יש פוטנציאל להביא לשיפור אמיתי במידת ובחומרת האלימות של ילדים ובני נוער במגזר הערבי ובמערכת החינוך הערבית.
היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “איגרת אל מורים והורים”
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אין עדיין תגובות