זאב ז'בוטינסקי הגדיר את בנימין זאב הרצל כ"גלגל המנוף של ההיסטוריה" היהודית. בספר זה נחשפת העובדה שז'בוטינסקי עצמו היה "גלגל המנוף של ההיסטוריה" הביטחונית – של היישוב היהודי ושל מדינת ישראל.
אף שחזונו הביטחוני של ז'בוטינסקי לא מומש במלואו, הרי שהוא היה ללא ספק גלגל המנוף של ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ובראש וראשונה דרך השפעתו המכרעת על יריבו הפוליטי העיקרי, דוד בן-גוריון. כך התממשה אצלנו האירוניה של ההיסטוריה: זאב ז'בוטינסקי היה הגלגל, ודוד בן גוריון היה המנוף של ההיסטוריה האסטרטגית של הציונות ושל מדינת ישראל.
מילדותו המוקדמת שאף ז'בוטינסקי להחזיר ליהודים ריבונות טריטוריאלית, ובכך היה לציוני אותנטי שאין שני לו, מכוח תובנותיו המוקדמות בלבד – הרבה לפני שהרצל כונן את ההסתדרות הציונית, וללא השפעת איש מסביבתו, לרבות בני משפחתו. כבר בבחרותו הבין, שלשם השגת ריבונות טריטוריאלית, יש צורך, לא רק בעוצמה צבאית איכותית, אלא, כתנאי הכרחי, בתרבות צבאית גבוהה. מכאן הגיע למסקנה שיש לחולל מהפכה עברית.
"סוד המהפכה העברית", שאותו העביר יוסף מרקו ברוך לז'בוטינסקי בן השבע-עשרה, בשיטוטיהם ברחובות רומא, נעוץ בחזרה לתרבות הביטחונית, שאפיינה את העם העברי, באלפיים השנים שבין אברהם אבינו ליוחנן בן זכאי. בן זכאי המיר את הטריטוריה בבתי הכנסת, שלכאורה אינם נתונים תחת איום, ומזה נובע שאין ליהודים צורך בצבא. האנטישמיות הלאומית באירופה במאה ה-19 איימה מאוד על יהדות בתי הכנסת. מכאן נבעה המסקנה שיש להתכנס שוב בטריטוריה אחת, שהיא ארץ ישראל, שבה התגבשה העבריות, וכדי להשיגה ולהגן עליה, יש לבנות "קיר ברזל" – תרבות ביטחון גבוהה, וצבא איכותי ביותר.
ד"ר אורי מילשטיין הוא פילוסוף ביטחוני והיסטוריון צבאי. פיתח מזה עשרות בשנים פילוסופיה צבאית, שאת עיקריה פרסם בספרו "תורת הביטחון הכללית – עקרון השרידות", ובמקביל חקר את ההיסטוריה הצבאית של היישוב והמדינה. את פרי מחקריו ההיסטוריים פרסם בעשרות ספרים בעברית, באנגלית וברוסית, ובמאות מאמרים.
אין עדיין תגובות