הגדת הפרת

עכשיו, בבגרותי, באות השנים ועוטפות, ודומה כי אין שליטה על הנץ הזיכרונות. בימי ילדותי לא היו לנו מצלמות, אך התמונות מרצדות במוחי כאותן גלויות נוף ששולח אליי עברי מן המקום ההוא, שפעם הייתי בו ילד ונותר כמו תמונות שמישהו מעמיד מולי ללא סדר ולעי תים די במפתיע, כדי שאוכל לראות את הילד ההוא
שהייתי אני.
וְאֵיךְ לֹא יָדַעְתָּ כִּי
כָּל אֲשֶׁר רָאִיתָ
וְכָל אֲשֶׁר אָמַרְתָּ
וְכָל אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אִישׁ
לֹא דִּבֵּר וְלֹא
לָחַשׁ עַל אָזְנְךָ לֵאמֹר
כִּי אֵלֶּה הֵם חַיֶּיךָ

מקט: 4-794-265

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

עכשיו, בבגרותי, באות השנים ועוטפות, ודומה כי אין שליטה על הנץ הזיכרונות. בימי ילדותי לא היו לנו מצלמות, אך התמונות […]

---

כָּךְ הָלְכוּ

הֵם הָלְכוּ וְהָלְכוּ וְהָלְכוּ

בְּגַב כָּפוּף וּבְרַגְלַיִם שֶׁעַיְפוּ

אַךְ הָלְכוּ וְהוֹסִיפוּ לָלֶכֶת

אִישׁ זֶה אוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת

עַל גַּבָּם הַמְּעַט שָׁיכְלוּ לָשֵׂאת

וְעֵינֵיהֶם כְּבוּיוֹת כִּי יָדְעוּ

הַחֻרְבָּן הֵעָשֵׁן שֶׁהוֹתִירוּ מֵאָחוֹר

וְאֶת הַסֵּבֶל עֲלֵיהֶם הַכּוֹבֵשׁ יִגְזֹר

וְאַחֲרֵי יָמִים רָבִים

שֶׁל שָׁרָב וְשֶׁל שְׁמָמָה

נָפְלָה בְּנַפְשָׁם הַדְּמָמָה

עַל הַפְּרָת יָשְׁבוּ וּבָכוּ

מְצַפִּים לַגְּאֻלָּה שֶׁתָּבוֹא

וְזָכְרוּ אֶת צִיּוֹן הַחֲרֵבָה

עַד אֲשֶׁר דּוֹרוֹת חָלְפוּ

וְהַפְּרָת לָחַשׁ אֶת הַזְּרִימָה