המסע שלי אל האחד שבי

צעיר אחד מתלבט אם כדאי לו לרדת לכדור הארץ, מאחר וחייו בגן עדן הם עשירים, מלאים ונפלאים. הוא זוכה לקבל הצעות רבות. אך מעניין אותו יותר מכל להגיע אל כוכב סיריוס. אלא שהדברים לא מסתדרים כפי שהוא רוצה. המלאך האחראי על גורלו החליט אחרת.
בעולם שלנו, כאן בכדור הארץ, שני כפרים השוכנים בקרבה, חיים בקונפליקטים כבר שנים רבות. וחייבים למצוא להם פתרון. יום אחד מגיע אל אחד הכפרים איש מסתורי ומוזר מאוד. הוא חש זר ומוזר כאשר הוא זוכה למבטים דוחים מרוב התושבים. לאט-לאט הוא יתחיל להתבונן בשני הכפרים ובמנהגיהם. אך לא ייקח על עצמו כל תפקיד, עד שלא יגיע למיצוי הידע וההבנה של המתרחש לנגד עיניו. אבל כאשר תתקבל ההחלטה, איש כבר לא יוכל לעצור את האיש המוזר. הוא יעשה ניסים ונפלאות כדי לשפר את מצבם של האנשים – המתנגדים בכוחות רבים – לנוכחותו בחייהם.

מקט: 001-3000-255

מעשה שהיה כך היה. מאחר והתגלגלתי על פני כדור הארץ מאות פעמים, נמאס לי לרדת שוב. ולכן התעקשתי לא לרדת שוב. אמנם כולם אמרו לי שאני עושה את טעות חיי, כי רק על כדור הארץ אפשר לקבל גוף פיזי כדי להתפתח ולהתקדם. כלומר, לדעתם אני עושה את טעות חיי, את טעות חיי ההתקדמות של הנשמה שלי. 'זה נכון', כולם אמרו, 'החיים בגן עדן הם משגעים. יש לך הכול, ובעיקר אין מריבות, אבל עדיף לרדת ולהתגלגל בתוך גוף אנושי, כמו כולם.'

אין לי תשובות לאמירות של החברות והחברים שלי, שחיים עימי כאן למעלה, בשמיים. הם בוודאי צודקים, אבל לי כבר אין חשק לרדת שוב לתוך החומר. אני מרגיש בו תמיד כבד, כבול ואפילו גס רוח. אני מרגיש איך הוא מוריד אותי לתהומות המחשבות והרגשות. כאשר אני חומר, אני כבד, נאטמות לי האוזניים, נסגרות העיניים שיש לי עכשיו. והרי בניגוד להצהרתי זו, כאשר אני חומר כל מה שבא לי זה לגעת באנשים במקום לחיות את החיים שלי. לגעת, לא במובן שאתם חושבים, לגעת בנשמה שלהם. אני מן אדם כזה שחי את החיים של האחרים, במקום לחיות את החיים של עצמי. הרגלתי את עצמי במשך אלפי שנות הגלגולים שלי, לא להיות באמצע כדי לתת לאחרים לנהל אותי. אני תמיד מקשיב ועושה מה שאומרים לי. חה חה חה… נדמה לכם. אני זה אני, אתם זה אתם, בואו נמצא את המרחב של כל אחד במובן של 'חיה ותן לחיות.'

אז זה בדיוק מה שהולך לקרות עם המדריך הרוחני שלי RAM. הוא הולך להטיל עלי משימה כזו, אני בטוח בזה. כזו שאומרת אתה יורד למטה, לחומר. הוא הולך לתת לי זבנג כזה שאני אתהפך מיליון פעם בקבר שלי, שם למטה על כדור הארץ.

איזו אמירה מטומטמת לדבר על גופי שזז לו בתוך הקבר. שמתהפך בקבר?! איך מתהפך? הרי הגוף לא זז. מי שזז זה אני, כאן. בשמיים. ולא רק זז. אני עף. אני עף לאן שבא לי. אני יכול לעוף לכדור הארץ. כמובן. אבל ממש לא בא לי. יש בי איזו יהירות כזו ואני בטוח לחלוטין שכבר ראיתי הכול שם, על האדמה. ואני לא צריך לשוב לשם.

אתם יודעים מה בא לי עכשיו בטוב? בא לי לעוף לפלנטות אחרות, כמו סיריוס. אומרים שהחיים שם שונים מאוד מאלה שהכרתי על האדמה. אבל RAM המדריך שלי לא מוכן לאשר לי להתגלגל לשם, כלומר להיוולד שם, ואפילו לא לגלגול אחד קטן בלבד. אבל למה אני מקשיב לו בכלל? אני אבקש רשות מ-24 החכמים שמחליטים לגבי גלגולי הנשמות העתידיים שלנו. ואם אצליח לשכנע אותם, הם בטח יסכימו. נו באמת? אתם נוטים להאמין שהמדריך שלי RAM לא יודע מהו קוו המחשבה של 24 החכמים הזקנים? ועוד יותר מזה, הוא מכיר היטב את קוו ההחלטות של 24 החכמים. אז אתם פשוט טועים. אתם לא יודעים מי זה RAM.

אז תגידו אתם מה עוד נותר לי לעשות? יש כאן בשמיים פעילות עשירה ומבחר עצום, יותר מאשר בכדור הארץ ובמיוחד לעצלנים כמוני. אבל זהו זה, עליכם להבין שהמדריכים הגדולים