פִּינְגְּוִין הֵבִין שֶׁבְּעֵינֵי כְּפִיר זֶה מוּזָר.
הוּא הִבִּיט בּוֹ וּבְחִיּוּךְ אָמַר:
"לֹא כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת הֵן אוֹתוֹ דָּבָר.
לִי יֵשׁ שְׁנֵי אָבוֹת וְזֶה נֶהֱדָר".
לכפיר, גור אריות קטן, יש שני בתים – של אימא ושל אבא. כשהוא נמצא אצל אחד מהם ומתגעגע לשני, אימא ואבא מזכירים לו שהם תמיד איתו בלב. החברים של כפיר, שהוא פוגש בטיוליו, עוזרים לו להבין שלכל אחד יש משפחה מיוחדת.
זהו סיפור המדגיש שכל מערכת משפחתית היא לגיטימית, מתאימה לחבריה ונהדרת בדרכה. בין אם ההורים גרים בנפרד, בין אם שני הורים בעלי זהות מינית דומה, בין אם יש בה הורה אחד בלבד, בין אם ישנם שלושה שותפים הוריים וכך הלאה – בכל המקרים אלה משפחות אוהבות שנעים לגדול בהן.
אין עדיין תגובות