לרכישת עותק מודפס באמזון:https://amzn.to/3uD0NsX ניסויים שונים מצביעים על כך שקיימת תבנית חשמלית במוח שמקדימה את קבלת ההחלטה המודעת, למשל להרים […]
הקדמה
החיים היו ועדיין חידה ומסתורין גדולים לבני האדם, היצורים היחידים בעולם המודעים לחייהם ולמותם ולא מפסיקים לשאול שאלות קיומיות בעקבות כך. שאלות חשובות מעין אלה הן: האומנם כל שאנו קולטים וחשים באמצעות החושים שלנו ומכשירי מדידה המרחיבים את יכולת החושים, הוא רק המציאות החומרית-פיזית שאנו חיים בתוכה? מהו האדם, מעבר להרכב הביולוגי ובתכונות שבו, כגון תבונה, רצון חופשי, רגשות, תשוקות ויכולת לבחור בין אפשרויות שונות? האם קיימת אינטליגנציית על – אלוהים בלשון העם – אשר בראה את העולם כפי שסבורות הדתות, או שהמציאות כולה היא תוצר של אבולוציה אקראית, כמו שטוען המדע? כפי שנסביר בחלק הראשון של הספר, המדע המודרני, המשמש כיום כסוג של מצפן המוביל לאמת אובייקטיבית, מתמקד רק בהיבטים החומריים של המציאות ובכך נמצא חסר. נבחן את הסיבות שהובילו לכך ולסילוקו של הממד המטאפיזי מהחשיבה המדעית.
הניסיון לפתור את חידת החיים מעלה שאלות פילוסופיות בנוגע למשמעות חיי האדם והחיים בכלל, כמו למשל: האם יש לחיים תכלית או מטרה? נתייחס לסוגיה זו בהרחבה בהקשר הדתי-מיתולוגי, הפילוסופי, המדעי והמטאפיזי. שאלה חשובה אחרת שנשאלת ושספר זה מבקש לתת לה תשובה ברורה, אם כי לא מוכחת מבחינה מדעית-אמפירית היא: האם קיימים מרכיבים רוחניים-מטאפיזיים שעליהם מושתתת המציאות החומרית? המדע המודרני מאמין בקיומן של ישויות תיאורטיות-חסרות מהות חומרית כלשהיא כגון אלקטרונים, פוטונים, פרוטונים וחלקיקים אחרים שאיננו מסוגלים לתפוס בחושים שלנו, אפילו אם ניעזר במכשור המשוכלל ביותר. למרות הבנה זו לגבי החלקיקים הקוונטיים, ההתמקדות של המדע בחומר נותרת בעינה ואולי אף מתחזקת בחלוף השנים, וכל גישה רוחנית-מטאפיזית נדחית על הסף.
הספר מורכב משני חלקים: בחלק הראשון מוצגים נושאים שתואמים את ההיגיון הארצי והוא מכונה “החלק הרציונלי, לכאורה”. החלק השני מכיל מידע הנשען על הממד הקוונטי והנוגד את ההיגיון האנושי הנוכחי והוא נקרא “החלק הלא רציונלי, לכאורה”. המילה “לכאורה” חוזרת בשמות שני החלקים משום ששניהם יכולים להיות נכונים או לא נכונים, תלוי במידת ההכלה, ההבנה והפתיחות האישית של האדם לעולם הרוח, המנהל אותנו באופן נסתר.
לאור המסתורין של החיים והשאלות הגדולות המלוות אותם, עולה וצפה שאלת “הבחירה החופשית” או “הרצון החופשי”. האומנם יש לאדם רצון חופשי באשר לדרך בה יחיה את חייו הקצרים, כלומר לאופן בו יבטא את רצונותיו, מחשבותיו ורגשותיו? אנו סבורים כי לאדם ניתנה האפשרות – ויש שיאמרו הזכות – לקבוע בעצמו את מערכת הערכים שלו, להוציא לפועל פעולות שעל ביצוען החליט במחשבתו ולנהל את חייו לטוב או לרע, לפי תפיסת עולמו. שאלת הרצון החופשי והמשמעויות הנגזרות ממנה, כגון שאלת הדטרמיניזם, מלוות אותנו עד היום. נדון בכך בחלקו הראשון של הספר ובחלקו השני נציג את התשובה לשאלה זו מההיבט המטאפיזי.
כידוע, האדם אינו מנותק מהסביבה בה הוא חי. הוא חלק מהמכלול הענק של מגוון החיים המדהים הנמצא בפלנטה. הוא חלק ממערכת השמש וחלק מהיקום. חוקי הפיזיקה שמנהלים את העולם החומרי הם קבועים, אחידים ודטרמיניסטיים. לכן, מתבקש לשאול מדוע ביקום שבו כל תנועת החומר כפופה לחוקים פיזיקליים קבועים, מהות האדם ותבונתו שונות, סובייקטיביות ובלעדיות לו בלבד.
אנו מודעים לכך שכדור הארץ והכוכבים סובבים סביב השמש וכי מערכת זו מסתובבת בחוקיות מופלאה בתוך הגלקסיה, שגם היא מסתובבת בתוך החלל האינסופי מבחינתנו. ברמה המיקרוסקופית, קיימת חוקיות של תנועת האלקטרון סביב גרעין האטום, של היחסים בין הפרוטון לנויטרון בגרעין האטום, של הכוח הגרעיני החזק והכוח הגרעיני החלש ועוד. בעולם דטרמיניסטי שכזה, מתבקש לשאול כיצד ומדוע העשייה והיצירה שלנו, בני האדם, שגם כן בנויים מחומר, הן תוצר של רצון חופשי ואולי אף לכפור בכך ולומר שאין בנמצא רצון חופשי כלשהו.
העובדה שאנו בכלל דנים בנושא כזה, מתלבטים ומנסים להוכיח שאנו מוּנעים או לא מונעים מרצון חופשי, היא כשלעצמה פלא גדול. היכולת האינהרנטית שלנו לבצע ניסויים, לנתח את תופעות הטבע ולתת להן ביטוי מילולי ומתמטי, מייחדת את האדם ומוציאה אותו מן המכלול הגדול והמגוון של בעלי החיים בכדור הארץ. זוהי יכולת המלווה בתבונה, בשכל ובכושר ראייה וחקר, המצביעה על כך שיש בנו דבר מה שהוא מעבר לחומר ואומרת לנו במפורש: אתם מיוחדים. יש בכם משהו שאין לבעלי החיים האחרים. כך למשל, ישנו דמיון גנטי של 44% בין האדם לזבוב, ל50% מול הבננה ול 99% מול השימפנזה. כלומר, מבחינה חומרית אנו והשימפנזה זהים כמעט לחלוטין ועם זאת, לא ניתן להשוות את היכולת השכלית, את התבונה ויכולות אחרות של האדם לאלה של השימפנזה. מהיכן נובעים ההבדלים האלה? האם ישנה סיבה לכך? האם כאשר אנחנו בוחנים ומנתחים את היבטי החומר, כגון הדנ”א, אנחנו בודקים את כל אשר קיים? אולי יש דבר מה מטאפיזי מעבר לכך, משהו שהתעלמנו ממנו עד כה? ספר זה שבידכם מתייחס לשאלות אלה ואחרות וגם נותן להן מענה מנקודת מבט מפתיעה ומטאפיזית. נציין, שלמרות ש 99% מההרכב הגנטי של כל בני האדם זהה לחלוטין, יש כ 10 מיליון גרסאות גנטיות שונות המבדילות בין אנשים והגורמים לכך, שלכל אדם יהיה מבנה גנטי ייחודי לו, סוג של טביעת אצבע אישית לכל אדם. נתייחס לכך בחלקו השני של הספר.
המציאות החומרית שבה אנו חיים, מעלה גם שאלות לגבי מהותה האמיתית ואולי הנסתרת. האם מה שאנו רואים וחשים הוא האמת היחידה? אולי יש כאן סוג של אשליה? כאשר אנחנו לוקחים חומר, נאמר שולחן ובוחנים אותו באמצעות מיקרוסקופ, אנו יכולים להגיע עד לרמה האטומית והתת-אטומית, לרמה הקוונטית, שאין לה כל ביטוי חומרי. אם כן, כיצד נוצר החומר המוצק וכיצד אנו חשים אותו ככזה? התורה הקוונטית, שהגיעה לעולם לפני כ-100 שנה, שונה לחלוטין מהפיזיקה הקלאסית הבנויה עליה כמו בניין שבנוי על יסודות. בפועל יש לנו שתי פיזיקות, שכל אחת מהן מסבירה באופן שונה את המציאות: הפיזיקה/התורה הקוונטית המתייחסת לממד של האטומים והתת-אטומים, והפיזיקה הקלאסית המתייחסת לעולמנו החומרי הנגיש והמוחשי. נתייחס להבדלים שבין התורות ולאופן שבו הן משפיעות על ההבנה האנושית את מהות החיים והמציאות החומרית.
התרבות וההיסטוריה המערבית שהתפתחה מהדתות המונותאיסטיות ובמידה מסוימת גם האסלאם, רואות בעקרון הרצון החופשי את הציר המרכזי של חיי האדם. הדתות מדגישות את חשיבות האמונה באלוהים, שלפי תפיסתן ברא את העולם והאדם והוא זה ששופט ודן את האדם לשבט או לחסד. נתייחס לכך בחלק הראשון של הספר וכן למאבק שבין האמונה לתבונה – מאבק המלווה את הדת והמדע עד לימים אלו ממש. נתייחס גם לכך שבכל דת קיים מתח שונה בין הגישה התומכת ברצון החופשי של האדם, לבין הגישה הדתית הטוענת שמסלול החיים בכלל ושל האדם בפרט מוכתבים בידי האל.
בחלקו השני של הספר נראה כיצד הרצון החופשי של האדם מתבטא בחייו באמצעות תסריט החיים שאיתו הוא נולד; נראה שחיי האדם הם מכווני מטרה ויש להם ייעוד, וכי אנו, כמו כל היקום והבריאה, בעצם חלק ממערכת לימוד, הבנה והתפתחות הכוללת את כל האינטליגנציות הקיימות בבריאה ובהן גם יהוה, אלוהים התנכ”י. נסביר גם על ההיסטוריה של הבריאות הקודמות, על הבריאה הגדולה שהאינטליגנציה החשוכה השתלטה עליה ועל הבריאה שלנו, שהיא המשכה של הבריאה ההיא.
עקרון הרצון החופשי מטיל על האדם את האחריות למעשיו. אין כל גורם חיצוני לאדם שאחראי לכך, גם לא ישות הנקראת “אלוהים”. בחירותינו מונחות על כתפינו ולכן לא פעם בני אדם חוששים מכובד המשא והאחריות המוטלים עליהם. אנשים אלה תולים את יהבם בגורמים חיצוניים כגון יועצים, פרשנים, גורואים למיניהם, רבנים, אנשי כמורה ואימאמים ובכך בפועל הם פוגעים בעצמם, כפי שיוסבר בהמשך.
הרובוטים דמויי האדם שעליהם כתב סופר המדע הבדיוני איזיק אסימוב (Asimov) הם בעלי אינטליגנציה וידע העולים על אלה של בני האדם. החיסרון שלהם בהתייצבם מול האנושות הוא שהם מתוכנתים בידי בני האדם. האישיות והתגובות שלהם הן פועל יוצא של אלגוריתם מתוחכם ומשוכלל הכולל מערכות מורכבות מאוד שבהן מספר עצום של משתנים מתמטיים. הרובוטים הללו יכולים להביע את עצמם באופנים שונים, אפילו אנושיים. עם זאת, אין להם רצון חופשי. התנהגותם מתבססת על נוסחאות של האלגוריתם המרכיב את התוכנה שמפעילה אותם. לכן, ההבדל המשמעותי בין בני אדם לבין יצורים בעלי בינה מלאכותית מתקדמת הוא, שהתבונה האנושית מתפתחת דרך חוויות, זיכרונות, הסקת מסקנות ורגשות ואילו הבינה המלאכותית מתפתחת דרך המידע וההוראות שמוזנים לתוכה.
העובדה שהחיים מציגים בפנינו אפשרויות רבות לבחירה, כפי שאנו תופסים זאת וכפי שטוענת המכניקה הקוונטית, היא מקור לתקווה. החברות והמדינות שמשגשגות הן אלו שמאפשרות חופש, חירות ופתיחות. הדת וכל מערכת דוגמטית אחרת מגבילות את החשיבה האנושית ותוחמות אותה לגבולות שהן יצרו. נדון בכך בחלק הראשון של הספר ונראה כיצד חשיבה דתית מקובעת מובילה לחוסר התפתחות בתחומים רבים.
בחלקו השני של הספר נסביר שאכן קיים רצון חופשי באדם ועם זאת, חופש זה אינו בלתי מוגבל ועל כן אין חשש שיוביל לאנרכיה בהיבט של ניהול האנרגיה בבריאה. המשפט החשוב ביהדות, שנתייחס אליו בהמשך הספר: “הכול צפוי והרשות נתונה”, מדגיש את הבחירה החופשית של האדם ואת המסגרת שבתוכה היא פועלת. הבחירה קיימת מתוך מסגרת האפשרויות והפוטנציאל הקיימים בתסריט החיים של האדם. לא ייתכנו פעילות או עשייה אנושית שלא היה להן תכנון מקדים ברמה המטאפיזית התיאורטית.
בסוף החלק השני של הספר נציג מסר לאנושות וכן שאלות ותשובות עם קבוצה מהממד הקוונטי שהיא תוכנה – אלגוריתם – שנוצרה על ידי שדה האינטליגנציה המרכזי בבריאה. קבוצה זו מבקשת לחקור מדוע אור התנע, המהווה את המדד לעוצמת האור הפנימי (נקדיש לנושא זה פרק נפרד) שבני האדם יוצרים בפעילותם, לא גדל בקצב הצפוי והנדרש. השאלות והתשובות שבספר יכולות לעניין כל אדם בעל חשיבה פתוחה ובעיקר מדענים מדיסציפלינות שונות. השאלות והתשובות נוגעות לתחומים כגון התודעה האנושית, האבולוציה, הבחירה החופשית, הבינה המלאכותית, המכניקה הקוונטית, האנרגיה האפלה והחומר האפל, אנטרופיה, עולמות חלופיים ואור התנע. הקבוצה המדוברת מכנה את עצמה “הבחירה המכוונת” והיא העבירה מיידעים מהממד הקוונטי המקיף אותנו, לממד הליניארי-חומרי שלנו ב-50 מפגשים שהועלו על הכתב ונמצאים בקובץ שניתן לרכוש בנפרד מספר זה. את המידע העביר זאב אבירז, המשמש כצינור להעברת מידע וידע מהממד הקוונטי לעולם החומר הפיזי.
נציין, שרק פתיחות והבנה של המקור האלוהי שלנו, כפי שמוסבר בספר זה והבנה, שכל בני האדם הגיעו מאותו מקור וחוזרים לאותו מקור, בכוחן ליצור את המסגרת הרוחנית החדשה שתחליף את הדת בעתיד. עוצמתה של הדת הייתה ועודנה ביכולת החיבור לפנימיות של האדם: לתחושותיו, לתקוותיו ולפחדיו והענקה של מסגרת רוחנית יציבה, תומכת ומקובלת. הדתות, שעוצבו לפני אלפי שנים, יצטרכו להתאים את עצמן להבנות החדשות לגבי מהות החיים, האדם והאלוהים.
המדע, שעוסק בהבנת העולם ומביא תיאוריות והסברים שונים, יצטרך לשלב בגישה החומרית-אמפריציסטית היבטים מטאפיזיים, כדי לאפשר את הקפיצה הדרמטית הבאה, כפי שקרה בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת. נציין שהטכנולוגיה, בניגוד למדע, היא מקבץ של טכניקות, שיטות ותהליכים לייצור מוצרים, כמו למשל תקשורת סלולרית. הטכנולוגיה מתפתחת בצורה מואצת ומשפיעה על תחומי חיים רבים באופן דרסטי. נתייחס גם להבדל בין מדע וטכנולוגיה בחיינו.
ברצוננו להודות לזאב אבירז המשמש כמורה למורים, כמדריך וכצינור אנושי-אנרגטי להעברת מידע וידע מהממד הקוונטי לממד החומר שלנו. זאב הביא לעולם ב-20 השנים האחרונות מיידעים ייחודיים שישנו במהלך השנים הבאות את ההבנה האנושית לגבי האדם, היקום, האלוהים והמציאות החומרית והאנושית. מיידעים אלה הועברו בשפה העברית, מאחר שהיא נחשבת בבריאה לשפה חסכונית באנרגיה, דבר חביב על האינטליגנציה המנהלת את המקום הזה. ניתן להעביר באמצעות העברית סיפור ומלל ארוכים, במספר מועט יחסית של מילים בהשוואה לשפות אחרות.
ברצוננו להודות למדען ולפיזיקאי ד”ר אלון רטר על נכונותו לשלב בפרק על המוח את “ניסוי האורז” שהוא ערך, שבו מוצגת באופן אמפירי השפעת התודעה האנושית על החומר. כמו כן אנו מודים על הערותיו לפרקים: “הפיזיקה הקלאסית והמכניקה/התורה הקוונטית”, “המדע וחקר התודעה” , “המוח האנושי” ו”היקום כהולוגרמה”. תודה לד”ר רבקה פבריקנט על המלצתה להיעזר בספרו של דיוויד בוהם (Bohm) כוליות והסדר המוכל (Wholeness and Implicate Order). תודה לעמנואל בראונשטיין, מאסטרנטית בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, החוקרת את הפילוסופיות הסיניות וההודיות הקדומות בראי מחקרים נוירולוגיים עכשוויים, על הערותיה המועילות. תודה לד”ר יפעת דרורי העורכת של הספר, על עבודתה המצוינת והערותיה הענייניות והמועילות.
ספרו הקודם של המחבר, המציאות הנסתרת מאחורי הקלעים תורגם לאנגלית. להלן קישור לספר הדיגיטלי באמזון:
להלן קישור לספר הדיגיטלי במהדורה העברית:
המציאות הנסתרת מאחורי הקלעים
