השעה שבה התחלתי להאמין אינו רק סיפור על ההשפעות ההרסניות של אלימות ושל טרור, אלא גם על המאמץ למצוא משמעות ואמונה, גם כשנראה שאין להן מקום בחיים.
באפריל 1999, בעיצומו של הטבח שחוללו שני תלמידים בעיר קולמביין שבקולורדו, מתחבאת מורין קוורק, אחות בבית־הספר, בארון קטן בספרייה.
היא שומעת כיצד בזה אחר זה נהרגים ונפצעים התלמידים מסביבה מיריותיהם של שני הנערים־הרוצחים ומחכה למותה.
על אף שהיא ניצלת, היא אינה מסוגלת להתאושש מהטראומה.
כדי לשקם את הריסות חייהם, מורין ובעלה קיילם מחליטים לשוב לעיירת הולדתו של קיילם בקונטיקט. קיילם מוצא בבית החווה
הישן של משפחתו ערימה של מכתבים, גזרי עיתונים ויומנים ישנים.
בעזרתם הוא מצרף את שבבי המידע על משפחתו לסיפור מרתק שמחזיר אותו חמישה דורות לאחור, אל ימי מלחמת האזרחים בארצות־הברית. הוא מגלה כי נסיבות הולדתו שונות מאוד מאלה שהכיר. סודות ישנים נחשפים ומעלים אל פני השטח כעסים, אשמה, פחד ותחושת החמצה. ההתמודדות עם התגליות הלא צפויות מן העבר משתלבת בניסיון הנואש של קיילם ומורין להשתקם, אך כאשר מורין מעורבת בטרגדיה נוספת, חייהם משתנים לבלי הכר.
וולי למב פירסם מספר רבי־מכר, וזכה בפרסים ספרותיים.
אין עדיין תגובות