מבוא

התנ’ך הוא הספר המכונן של האומה הישראלית, של דתה ושל תרבותה. לתנ’ך נודעת השפעה רבה גם על ההתפתחות הרוחנית של האנושות בכללותה. ביסודו של דבר, התנ’ך הוא אסופה של ספרים שהתחברו במשך תקופה ממושכת של כאלף שנים (170-1200 לפנה’ס). הולדתו של התנ’ך, כמו גם הולדת עם ישראל המקראי, התרחשה על רקע תקופה של משבר עמוק במרחב הים התיכון. במאות השלוש־עשרה והשתים־עשרה לפני הספירה הסעירה מערכת זעזועים אדירה את המזרח התיכון ואת חופי הים האגאי. זעזועים אלה הביאו לריסוקן של ממלכות עצומות ולחורבנן של ערים מפוארות. עמים ושבטים רבים נעקרו ממקומם ויצאו למסעות נדודים ארוכים ביבשה ובים. במשך הנדודים האלה ננטשו אלים רבים ואומצו אלים חדשים, נשכחו לשונות עתיקות ומסורות כתיבה ונלמדו שפות חדשות. אין אנו יודעים מהן הסיבות המדויקות שגרמו לזעזועים הגדולים ולנדידת העמים בתקופה זו.1 מן המקורות עולה כי באותה העת שרר רעב עז. ייתכן ששינויים בתנאי האקלים הביאו להתחממות כדור הארץ, ובעקבותיה לשנות בצורת ולרעב.2 נראה אפוא כי בעקבות הבצורת והרעב נדדו עמים וחרבו ממלכות. חלפו מאות שנים עד שהתרבויות באזור השתקמו לחלוטין וחזרו לעוצמתן הראשונית. יוון שבה להיות אומה של יודעי קרוא וכתוב במאה השמינית לפני הספירה, וגם בישראל החלה ידיעת קרוא וכתוב להתפשט בקרב שכבות רחבות רק במאה זו.3 זוהי התקופה שבה הופיעו נביאי הכתב הראשונים: הושע ועמוס, ישעיהו ומיכה. ואולם, עוד קודם להתרחבות המעגל של ידיעת קרוא וכתוב נוצרו בישראל יצירות ספרותיות. בעיקר היו אלה שירות קדומות, שהידועה בהן היא שירת דבורה. מהי היצירה המקראית העתיקה ביותר ובאילו נסיבת היא נוצרה? מי היו היוצרים של השירה המקראית הקדומה? הספר השֵם מתחקה אחר שאלות אלה ושאלות נוספות הקשורות בראשיתו של ספר הספרים: כיצד החל להתרקם הסיפור המכונן של התנ’ך על אודות עם ישראל וראשית האמונה המקראית? האם האירועים המתוארים בתנ’ך, ובראשם סיפור יציאת מצרים וההתגלות בהר סיני, הם סיפורים היסטוריים? במוקד ספר זה עומדת ההשערה כי החיבור השירי הקדום ביותר בתנ’ך אוצר בתוכו את מה שניתן לתאר כאלבום התמונות של ילדותו המוקדמת של עם ישראל. בתקופת ילדות מוקדמת זאת, שנמשכה כשבעים שנה, נטבעו תמונות הראשית בזיכרון ההיסטורי המשותף של העם והונחה התשתית של הסיפור המקראי. בפרק זמן זה נחוו השעבוד למצרים והכנעתו של הצבא המצרי בידי אלוהי ישראל. בעת ההיא נצפו מרכבות הצבא המצרי הטובעות בים המכוסה בסוּף, שירת ניצחון פרצה מפי הישראלים הראשונים, והעלמות הישראליות יצאו בתופים ובמחולות. אלבום זה מכיל אף את תמונתו של ‘הר האלהים’ שעליו הוקם המשכן, אוהל פולחני שבו עבדו את אלוהי ישראל, וכן את תמונות המסע הארוך בישימון שבו צעד האלוהים לפני עמו. בתום המסע הארוך והמפרך הזה הגיע העם לנחלה שהעניק לו האל בארץ כנען. אלא שהזמן שעבר והאירועים הדרמטיים שהתחוללו בתום תקופת הילדות המוקדמת של עם ישראל העתיק גרמו לרקע ההיסטורי האמיתי של תמונות הילדות להישכח. בתוך זמן קצר השתנו הנסיבות הפוליטיות במרחב המזרח התיכון באופן קיצוני. גם בעקרונות הדת הצעירה של הישראלים הראשונים חלה תמורה עמוקה. כל אלה הביאו לכך שתמונות האלבום הישן פורשו בצורה אחרת, מעודכנת יותר, שהתאימה למציאות החדשה ולתפיסות הרעיוניות המתפתחות. כך נשכח כליל עידן הילדות המוקדמת של עם ישראל.

ואולם, לאחרונה גיליתי כי המפתח לחשיפת אלבום תמונות הילדות הישראלית טמון בהכרה כי בניגוד לסברה המקובלת, השירות המקראיות הקדומות לא נוצרו בידי פייטנים עממיים בעלי סגנון חופשי. התברר לי כי יצירות אלה הן מעשה מרכבה משוכלל של כוהנים או סופרים מתוחכמים, שהשכילו לעצב את יצירותיהם השיריות על פי מודלים מספריים מדויקים. התבניות המספריות האלה היו בעלות משמעות מיסטית, ושימשו לייצוג שמותיו של האל. המשמעות הדתית של התבניות המספריות הללו נשמרה ככל הנראה כסוד בקרב יוצרי השירות המקראיות.

פענוח הצפנים המספריים הסודיים הגנוזים בשירות איפשר לי להסיר את אבק הדורות מעל דפי אלבום הילדות הישראלי. בעקבות זאת התגלה הפתרון לשאלות יסוד בחקר המקרא וראשית ישראל, ובהן תעלומת יציאת מצרים. המסע המרתק שהוביל בסיומו לפתרון תעלומה זו מתואר בספר המונח לפניכם.