פרי ההתבוננות

שחור-לבן

החיים שלנו דומים לים.

הבנתי את זה מהסיפור על רבי עקיבא.

כי כשבאים הגלים החזקים

צריך לדעת להיכנס פנימה.

החיים שלנו דומים ליער.

כי למרות הכל אין אנו יודעים

מה יהיה מחר.

והחיים שלנו דומים גם למדבר.

כי לפעמים רואים יותר טוב

כמו בציור שחור-לבן.

***

לפי כמה מצוות של אלוהים

אפשר לראות שהוא רוצה

שנישאר בנפש ילדים.

ראו את פורים, את סוכות ואת שבועות.

מה יותר נחמד ויותר יפה

מזה יכול להיות!

שבפורים, כשאנו שותים עד לא ידע,

דומים אנו לתינוקות

שאין בהם דעת.

או בסוכות, כשאנו רואים

את השמיים בין העלים,

מתלהבים אנחנו כל פעם מחדש

כמו נערים.

ובשבועות, כשאנו מתפנקים

מדברי חלב עדין,

גם כאן אנחנו קצת דומים לילדים.

במדבר

היה זה לקראת לילה,

ישבתי ליד החלון.

באה רוח מצפון

ולחשה לי: "בוא".

אז קמתי, הזדרזתי,

לקחתי מים לשתות,

בהתלהבות יצאתי

להתבונן בנוף.

מצאתי לי גבעה קטנה,

הייתה על ראש ההר,

ישבתי וצפיתי.

והנה הוא המדבר!

רוצה להיות כמוך

נקי, פשוט, חזק.

אתה גורם לבן אדם

להיות שפל רוח ועניו.

שם אצלך מורגש יותר

מי הוא אדון עולם.

ישבתי כך, חשבתי

על גדלות הבורא,

עד שירדה החשיכה

על המדבר השומם.

***

החכמה יכולה לעזור למצוא את האמת.

ומטרת ירידת הנשמה לכאן, היא עלייתה.

ומורגש לי שביום ההוא יהיה לה קשה להיפרד מגופה.

וכשם שיש חוקים בגשמי, כך יש חוקים ברוחני.

ואפילו מחשבה יכולה להזיק.

ולפעמים צריך לטעות בשביל להבין שטעית.

וה' מי זה לקח לזה נתן.

יהיה שם ה' מבורך!

ואם אלוהים משהו ירצה

הוא ישיג את זה למרות הכל.

ואם משהו כבר התרחש

 זה אומר שזה הוא רצונו.