הפרדוקס הגדול של האלף השלישי הינו שלמרות שתנאי חיינו בחברה המערבית, המודרנית, הם הטובים והנוחים ביותר אי פעם, אנו לוקים […]
מבוא
גופנו הוא חברנו הטוב ביותר, וחברות צריך לטפח
עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, 365 ימים בשנה, וכך, בכל שנה מחדש, מלידה ועד מוות, אני נמצא בתוך גופי. הוא מלווה אותי לכל מקום, שותף מלא לכל דבר ועניין, הוא משרת אותי ואני משרת אותו, בטוב וברע. הוא, הגוף שלי — זה אני. הגוף שלי, והגוף שלך, ושלכן ושלכם, יוצרים את ה”אנחנו”, חברה שלמה שמנהלת, בכל שנייה ובכל דקה, לרוב בלא מודע, מערכת יחסים אינטימית, עמוקה ומורכבת עם הגוף שלה. מערכת יחסים זו נמדדת, בסופו של דבר, במידת הבריאות של החברה.
ובכן, כמדען ותיק, וכן כמי שעוקב אחר מחקרים רבים של חבריי המדענים, אני יכול לעדכן אתכם בכך שמספר הלוקים במחלות כרוניות בחברה המערבית, לרבות סוכרת, מחלות לב וכלי דם, השמנה, מחלות בדרכי הנשימה, חלק מסוגי הסרטן, מחלות אוטואימוניות ואפילו דיכאון, נוטה לעלות באופן משמעותי במהלך עשרות השנים האחרונות. זאת למרות העובדה שהחברה המודרנית נמצאת בשיאה מבחינת שפע, התפתחות של המדע, הרפואה והטכנולוגיה ובעיקר מבחינת יצירה של מידע רב ונגיש.
בנוסף לנתוני התחלואה בחברה המודרנית, עובדה מצערת היא שכ־70% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם המערבי לא עומדת בהמלצות של ארגוני הבריאות לאורח חיים פעיל ובריא, וזאת למרות הידע הרב והנגיש בתחום. העוסקים בתחום הרפואה וקידום הבריאות מתרשמים לא פעם מכך שגופנו נתפס על ידינו כמעט כמובן מאליו, ורק כאשר הוא “מתקלקל” הוא זוכה לתשומת לב. האדם הממוצע עסוק מאוד בתחומים רבים ומגוונים הקשורים לחייו, לרבות מצבו הכלכלי, החברתי והמקצועי, אך ממעיט במודעות למצבו הגופני והנפשי.
כמה מאיתנו משקיעים, באמת ובתמים ובאופן פעיל ומכוון, באיכות השינה שלנו, במצב הרוח, במשקל הגוף ובמראהו ובביצוע בדיקות סקר תקופתיות? כמה מאיתנו ערים לכמות המזון, שאותו אנו צורכים, ולאיכותו, למידת הפעילות הגופנית היומית שאנו מבצעים, לחדות המחשבה ולמצב הזיכרון שלנו? המחקרים מראים שמעט מאוד מודעים ומתייחסים לכך, ובטח לא באופן מספק. מה קורה, לעומת זאת, כאשר מדובר בדאגה לרכוש כלשהו שבבעלותנו, דוגמת הריהוט בבית, העציצים, המזגן או הרכב הנוצץ שלנו? כמה מאיתנו מזניחים את האחזקה השוטפת והטיפולים הנדרשים ומתעלמים מנורות אזהרה שחפצינו מציגים בפנינו? כנראה מעט מאוד!
יתרה מזאת, מתברר שגם אלה המודעים לאורח חייהם ולבריאותם, מתקשים לשמור על הרגלי חיים בריאים לאורך זמן. זאת לאור העובדה שהמהפכה הטכנולוגית, הפוקדת אותנו בקצב מסחרר במהלך העשורים האחרונים, שינתה את סביבת חיינו בצורה אקספוננציאלית (מעריכית), כלומר — תלולה במיוחד. התוצאה — כמעט כהרף עין, במושגים אבולוציוניים, עברנו מאורח חיים שהתאפיין במחסור לסירוגין ובאי נוחות יחסית (דוגמת מחסור במזון, צורך תדיר בעבודה פיזית וחשיפה לתנאי סביבה משתנים), לחיים של שפע, מותרות ונוחות יתר פיזית, יחד עם מגוון רב מדי של גירויים ומאוויים נפשיים (שרובם לא באמת נחוצים). מצב פרדוקסלי זה קשור מאוד לנטייה לסטרס ממושך ולכן גם לתחלואה כרונית, גופנית ונפשית.
הפרדוקס של החברה המודרנית הוא, אם כן, שדווקא התפתחות ושפע הם שמאיימים על בריאותנו.
ספר זה מספק מבט שונה על הרגלי בריאות. לאחר שנים רבות שבהן עסקתי בלימוד ובחקר הפיזיולוגיה של גוף האדם, בהקשרים אינטגרטיביים ומגוונים כמו מאמץ גופני, תזונה, סביבה, מחלות וקידום בריאות, אני מבקש להציג בפניכם, בהרחבה, גישה מרתקת, מוכרת פחות, לקידום בריאות באמצעות מנגנון המכונה “הורמזיס” (Hormesis). גישה זו מצביעה על הצורך הביולוגי, הטמון בהתפתחות האבולוציונית שלנו, לסבול קצת ולצאת מדי פעם מאזור הנוחות, על מנת לשמר ולשפר את בריאותנו. אספר לכם בהרחבה על ממצאים מדעיים, אתן לכם דוגמאות ואפרט תאוריות ומנגנונים פיזיולוגיים המסבירים את הקשר בין חשיפת גופנו לאיומים מסוימים, המפירים במידה את האיזון שבו הגוף מצוי (תופעה המכונה “סטרס”), לבין שיפור החוסן והבריאות. כמו כן אציג בפניכם שיטות נבחרות להגברת החוסן הגופני והנפשי.
הספר מיועד הן לציבור הרחב, החפץ בהבנה מעמיקה יותר של גופו ובהיכרות עם דרכים לשיפור בריאותו, והן לעוסקים במקצועות הרפואה, השיקום, האימון הגופני וקידום הבריאות, החפצים בהעשרת ארגז הכלים הטיפולי שלהם.
חשוב לי להדגיש שחלק מהמחקרים בתחום, שאותם אני סוקר בספר זה, הם חדשים יחסית וכוללים מודלים של בעלי חיים ו/או תאים מבודדים. לכן התחום כולו מחייב המשך מחקר מעמיק. כמו כן אין בספר זה כדי להמליץ על גישה או טיפול רפואי כלשהו, ורצוי, ובוודאי אם יש ספק, להתייעץ תחילה עם הרופא המטפל או עם מומחה בתחום.
פרופ’ יובל חלד
אין עדיין תגובות