מחלה היא יצירה

גוף האדם

מהי מחלה?

מחלה היא פעולה של תדר האיזון, המבקש להחזיר את האיזון על כנו.

שני ערוצים משפיעים על פוטנציאל היציאה מאיזון:

• היבטים רגשיים שיצאו מאיזון. (כשרגש איננו מאוזן נוצרת בגוף הפיזי ריאקציה, היינו מחלה).
• מצב התודעה של הנשמה, עוד טרם כניסתה לגוף חומר.

הערוץ הראשון קשור להתנערות של בן האדם בגוף חומר מן התכנית עליה חתם עם נשמתו, בטרם התממשה בגוף הפיזי, כשסיבות רגשיות פסיכולוגיות, מביאות למצבי חרדה, פחד, אשם, בקורת עצמית וחוסר אונים. כשהדחף הבסיסי, ההכרתי או הבלתי הכרתי, איננו מתממש ואינו בא על סיפוקו, נגרמת ‘התקבצות אנרגטית’ באותו מקום שהאדם רגיש אליו או כלפיו. זה יכול להיות באיבר מסוים, או במערכת מייצגת, ולגרום במקרה אחד להיות ב’עודף אנרגטי’ ובמקרה אחר להימצא ב’חוסר אנרגיה’.

אנו תופסים פגיעה ופציעה כהרס עצמי, כמחלה. אך מנקודת מבט קוסמית, המחלה לא באה על–מנת להרוס את האדם, אלא כדי לממש את אחת מאין סוף האופציות המזומנות לנשמה בגוף הפיזי. כלומר תדר האיזון משתמש במחלה לשם אמירה, יוצר זעזוע כלשהו, המבקש לטלטל תפישה של מחשבה ואמונה, על–מנת להוביל לאפשרויות נוספות.

הערוץ השני קשור בבחירות של הנשמה, בחירות הקשורות לצורת העזיבה של הגוף הפיזי את כדור הארץ, את דרך ניתוק הנשמה מהגוף הפיזי. לשם כך מסתייעת הנשמה בערוץ הגנטי. עצם הבחירה בגנים משפחתיים, מבטיחה לעצמה מראש את האפשרות של סוג המוות הפיזי. אנו נולדים למשפחות המשתייכות למעגל בחירה מסוים על–מנת לשרת את הבחירות, לממש חוויה דרך התנסות.

בחירה בפיגור כזה או אחר, או גאונות כזו או אחרת, נעזרת אף היא בגנים משפחתיים. כלומר בגנטיקה המשפחתית ישנה תשתית למחלות לב, פרקים וכו’, ואיברים שעלולים להיפגע הם אלו המכילים את הפוטנציאל ברפרטואר הגנטי. נושא הבחירה הנו מורכב מאוד, לכן לא ניתן לעשות הכללות, ואולי כך עלינו לתפוס ולהכיל את נפלאות הבריאה:

אין נשמה הדומה לרעותה, אצל כל אחת מהנשמות באה הבחירה לידי ביטוי בצורה שונה.

ישנם נתיבים דומים, אפשרויות דומות, אך בכל רגע יכולה נשמה מודעת ומתפתחת לשנות את הבחירה, להחליט אחרת, ואז הקארמה אינה רלוונטית.

• אי אפשר לחיות בגוף חומר ולהתעלם מן הגוף, מבלי שתהיינה לכך תוצאות הכרוכות בסבל ובכאב.
• אי אפשר לחיות בגוף פיזי ולהתעלם מרגשות מבלי שתהיינה לכך השלכות על הגוף, על המחשבה, ועל תפקוד הרוח בגוף זה.

הזנת הגוף הפיזי מתייחסת לארבעה רבדים:

• רובד פיזי
• רובד רגשי
• רובד מנטאלי
• רובד רוחני

כל רובד הוא כמו מיכל דלק שיש למלא אותו, ואחריות המילוי רובצת על כל פרט לגבי עצמו.

אין נשמה היכולה למלא מיכלי דלק של נשמה אחרת. אלא אם נשמה מזינה את עצמה כיאות, כי אז ממילא היא ניזונה ומזינה את הכול.

כל נשמה אמורה לבטא את עצמה דרך הגילוי של עצמה. חווית הנשמה את עצמה בכל ארבעת הרבדים, תוכל להזין את הכלל. כך, כל אינדיבידואל מזין וניזון מהכלל.