מדריך מטרופוליס לנהר הירדן שירת הירדן מדריך זה, המלווה את גיליון נהר הירדן של מטרופוליס וארץ וטבע, הוא מדריך אתרים […]
נהר הירדן שוצף בבקעת הבטיחה (אבי אוחיון, לע"מ)
שירת הירדן
מדריך זה, המלווה את גיליון נהר הירדן של מטרופוליס וארץ וטבע, הוא מדריך אתרים ויישובים לאורך תוואי הירדן. על מנת שהמדריך ישאר כמדריך כיס המשמש למסע ושיטוטים ולא יהפוך לספר עב כרס, השתדלנו לא להתרחק יותר מדי מהנהר, מצד אחד, ומצד שני לדאוג לכלול בו את האתרים שחשבנו שהם בעלי עניין. המדריך כולל יישובים, אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים, אתרי טבע ונקודות בעלות סיפור מיוחד.
הערכים במדריך מסודרים בשלושה פרקים: ממקורות הירדן ועד לכנרת, ממוצא הירדן מהכנרת ועד לקצה בקעת בית שאן, ומבקעת בית שאן ועד לשפך הירדן לים המלח. בתוך כל אחד מהפרקים האתרים מסודרים לפי האלף־בית. מספרי האתרים במדריך תואמים למספרי האתרים במפה המצורפת.
בחלקו העליון של הירדן, מהמקורות ועד לשפך לכנרת, ערוץ הנהר ישר כמעט לחלוטין. השיפוע בחלקו ההררי גדול, ורובו זורם בתוך סלע בזלתי קשה ולאחר ייבוש החולה בתחילת שנות החמישים הפכה זרימת הנהר בחלק זה מהירה — כך שכמעט ולא נוצרים בנהר פיתולים. לעומת זאת בחלקו התחתון של הירדן, ממוצא הירדן מהכנרת ועד לשפך הנהר לים המלח, הירדן זורם בתוך פשט הנהר — גאון הירדן בעברית, ז'ור בערבית — כאשר בין קו המצוקים בין שני חלקי גאון הירדן הנהר מתפתל ומתפתל ולמעשה עובר מרחק אווירי של 100 קילומטרים ב־250 קילומטרים של נהר. הפיתולים — המכונים נפתולים בפי הגיאוגרפים — מאפשרים לנהר להתגבר על הפרש הגובה בין הכנרת לים המלח — 200 מטרים ויותר — מבלי לייצר מפלים לאורך הדרך.
נפתולי הירדן אינם קבועים. הם משתנים מעת לעת עם הזרימה. הנהר חותר בחוואר הרך שבתוכו הוא זורם בצד אחד של קשת הנפתול וסוחף את החומר אל צידה השני של קשת. בצורה כזו הנפתולים הולכים והופכים צרים עד שקצה האחת של הנפתול פוגש בקצה השני, אז מתנתק הנפתול מן הנהר והופך לאגם נטול זרימה עד שהוא מתייבש. בצדו ממשיך הנהר באפיקו החדש והישר, עד שהוא חותר לעצמו נפתול חדש. התהליך הזה גורם לתזוזה של ערוץ הנהר ולמפולות שמעת לעת יכולות לגרום אפילו לעצירת הזרימה לכמה שעות — זמן מספיק בכדי לאפשר לבני ישראל לחצות בחרבה, ובטח לאליהו הנביא ולאלישע. התהליך הזה גם גורם לנדידת אפיק הנהר כולו מערבה כך שכיום, המנזרים שנבנו על שפת הנהר במאה הששית — ממזרח לירדן ־כבר לא נושקים למים.
אם הגישה לערוץ הנהר בחלקו העליון של הירדן קלה ונגישה, לערוץ בחלקו התחתון מסובך יותר להגיע. גאון הירדן בצד הישראלי נמצא מאחורי גדר המערכת ובצד המזרחי תחת שליטת צבא ירדן המונע גישה חופשית אל הערוץ. משום כך, עלתה ופרחה הצמחייה והתרבו בעלי החיים. מאז שנות התשעים והסכם השלום עם ירדן גם הפעילות הצבאית הישראלית בצד המערבי של הירדן התמעטה, המוצבים ננטשו וכיום הם מהווים בית לעשרות אלפי עטלפים — חלקם ממינים שכבר חשבו שנכחדו מזמן מהעולם. בגבעות החוואר חזירים חורצים שבילי הליכה, שועלים, זאבים ואולי אפילו נמרים מתקיימים יפה בתוך סבך הצמחייה, ציפורי שיר מקננות במצוקים, בזים תופסים עמדה על פסגות המצוק, ועופות נודדים — מדורסים ועד לעופות המים — מוצאים לעצמם מקלט נוח במאגרי המים וליד ערוץ הנהר.
נפתולי הירדן, 1936 (קלוגר זולטן, לע"מ)
זרימת המים בחלקו התחתון של הירדן מועטה. יש תוכניות לעידוד הזרם, כוונות טובות — אבל בפועל זרימת המים, בעיקר בקיץ, חלשה ביותר. הנהר המרכזי של ארץ ישראל, זה ששירים רבים נשזרו בו — שיריים עבריים כמו גם שירי נשמה אמריקאיים — מציג במפגש איתו פכפוך לא מרשים שרק שטפונות החורף מהנחלים הנשפכים אליו ־עוד מצילים אותו מעת לעת. בימים בהם היה הירדן נהר שרוחב ערוצו הגיע ל־200 מטרים ולעתים אף יותר, הוא היה מקור המים העיקרי של ים המלח. כיום בשל הדלדלות הזרימה ים המוות הולך ומתייבש, נסוג מחופיו ומתקפל לתוך עצמו. אחד המקומות בהם אפשר לראות את התהליך הזה בבירור הוא שפך הירדן לים המלח. בשלושים השנים האחרונות ירד מפלסו של ים המלח בשלושים מטרים או יותר והחוף הצפוני נסוג כשני קילומטרים דרומה. הירדן נאלץ לחתור לעצמו נתיב חדש אל תוך הים הנסוג והתוצאה היא קניון מרשים בעומק של 30 מטרים בשפך הירדן אל ים המלח. המראה, מעמדת התצפית האחרונה בקו המוצבים הישן של צה"ל, מרשים ביותר — אך משמעותו עצובה.
אולי בשל תפקידו כגבול במשך מרבית שנות המדינה, הפך הירדן בעינינו למקום לא מטויל, ארץ ספר. אבל זהו אחד מתוואי הנוף המרתקים והמעניינים ביותר בארצנו. כולי תקווה שגיליון נהר הירדן יחד עם מדריך האתרים זה ימריצו אותנו לנסות להכיר, לשמר וגם ליהנות מאחד הנהרות המפורסמים ביותר עלי אדמות.
ידין רומן
אין עדיין תגובות