עמוס וגלי, זוג ישראלים החיים באנגליה מולידים את שי וענת. לכאורה הכל מושלם, עד שהם מגלים שלהתנהגות הלא רגילה של שי יש שם.
זהו סיפור על ילד הלוקה בהפרעת קשב וריכוז ועל זוג הורים שלא בוחל בשום טיפול, קונבנציונלי ולא קונבנציונלי והעושה ככל יכולתו ואף למעלה מכך כדי לעזור לילד לחזור ולהתערות בחברה ולהיות חלק מהמשפחה.
זהו סיפור על משפחה ואהבה, על משברים אינסופיים ולילות ללא שינה.
זהו סיפור על יאוש ואומללות, על חשבון נפש והתמודדות.
זהו סיפור על גבורה ועל התגברות, עקשנות ואהבה ענקית.
זהו סיפור על ניצחון.
זהו סיפור אמיתי.
ד.ר. לואיס נולדה וגדלה בישראל. בשנות העשרים לחייה עברה לאנגליה, התחתנה עם ישראלי והקימה משפחה. ארוע משפחתי החזיר אותה לישראל שם מצאה עצמה מתמודדת עם הבדלי תרבות וחינוך, דעות קדומות וחוסר הבנה ותקשורת לגבי מצבו של בנה. בעקשנות, נחישות והמון אמונה הצליחה להעלות את בנה על דרך המלך ובכך להחזיר את ההרמוניה המשפחתית.
"בכל שנות הגן ובית הספר של בני ניסו עובדי ההוראה להנמיך את ציפיותי בנוגע ליכולתו לצאת עם תעודת בגרות. היום הוא בעל תואר ראשון מאוניברסיטה בלונדון ועוד היד נטויה"
ערן – :
ספר אמיתי מדהים – מרתק, כן ופתוח, הכתוב בצורה קולחת, מסקרנת ובגובה העיניים (קשה להפסיק את הקריאה, לכשהתחלתם).
הספר טעון באירועים, אתגרים ותובנות, ויחד עם זאת טוען את הקורא באנרגיות, תקוות ותובנה שהכל אפשרי, אל ייאוש, ושבעזרת התמדה, נחישות והרבה אהבה אפשר לשנות ולהצליח.
מומלץ וחשוב לקריאה לכל הורה – לאלו המתמודדים עם האתגרים הללו, ולא פחות – לאלו שחווים תופעות דומות בקרבת ילדיהם, בכיתה, בחוגים, בשכונה. הספר חשוב להיכרות עם הקשיים של הילד עצמו, של התמודדות הוריו, ומסייע לפתח בנו סובלנות, הבנה וקבלה של האחר והשונה (שבסך הכל מתמודד להשתלב, ולא מבין למה לא מצליח לו).
"עוד ועוד ועוד ועוד – אף פעם אל תפסיק, אל תפסיק לחלום…"
בהצלחה !
osnat – :
ספר ניפלא כי הוא אמיץ, ספר מרגש ואנושי ממחיש את השינויים שלעיתים החיים מובילים אותנו למקומות ולמצבים שאנחנו חייבים להיתמודד איתם.
ספר מומלץ למשפחות ולכל מי שאוהב ספרים אמיתים! ספר אישי ונוגע ללב.
אהבתי את הספר מאוד כאבתי בכיתי התרגשתי ולמדתי הרבה תודה.
מיכל לרקין – :
״אין לי מילים.. ״ כך אומרים, לא? כדי בעצם לומר, שאינני יודעת היכן להתחיל… סיימתי ברגע זה ממש לקרוא את היצירה המופלאה שכתבת, היצירה שהכניסה אותי לנבכי נשמתך הטהורה.. כמה אהבה, אומץ, יכולת עילאית, סבלנות וסובלנות, חום, הבנה, אילתור וכח סבל, כל זה ועוד בתוך תוכך העדינה. בכתיבה שלך התייחסת לילד הפלא שלך, שסבל מקשב וריכוז, שבזכות הטיפול המסור שלך למרות ועל אף הכל, הפך לילד מדהים ומוצלח ( וחתיך הורס..).
ההתייחסות שלך וההתמודדות שלך וההקרבה ראויים להערצה, ולא אחת, במשך הקריאה זלגו דמעות מעיניי לעיתים, רק כדי להיות שם יותר ולחבק אותך ולעיתים היו דמעות של גאווה בחברה המיוחדת שלי. אומנם כתבת על בעיות קשב וריכוז, אך הנימה האישית שהכנסת נוגעת לכל אמא ואמא….
אהבתי והתחברתי ליצירה כולה אך היו קטעים גם שהעלו בי חיוך כמו ה׳בת זונה׳ נקרעתי מצחוק… וכן, מתוקה שלי, את לא הנסיכה שיושבת זקוף, המנומסת והמשעממת.. את מלכה!!!!!!! מלכה משוגעת שאני מאוד אוהבת…
וכן אוהבת את מה שכתבת על עצמך גם : ״זורמת, שובבה, פורצת גבולות, חייבת שינויים תמידיים בחיים, משוגעת, מטורפת ומטריפה את כל הסביבה. רוצה, רוצה ועוד רוצה. לא סתם דברים חומריים. יותר כמו לרוץ אחרי חלומות, לאתגר את עצמי, לשנות ולהגשים. תמיד אמרתי שכשיגיע יומי ואתייצב מול בורא עולם, הוא ישלח אצבע לכיווני, ויאמר: "את, את עשית הכול. ניסית, נגעת..״
מאחלת לך ממי את כל הדברים האלו… ומאחלת שהיצירה הזו תגיע ותגע בכמה שיותר אנשים.. היא פשוט יצירת מופת!!!!