קטיפת ירח

בקובץ שיריה השני מציגה רות ארגוב עולם מורכב וסבוך. מסעות שבים וחוזרים אל מחוזות הילדות והנעורים, שיחה מתמשכת עם בני משפחה, פכים קטנים של יומיום מתעצמים ומתאבכים בקטעי חלום עשירים ויפהפיים בפרוזה פיוטית. זהו קול צלול ומתנגן להפליא המצוי בלבה של ההתרחשות ובה בעת שומר על מרחק ממנה.

מקט: 4-1307-014

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

פֶּטֶר רֶחֶם בְּשַׁבַּת אֲדָר גְּשׁוּמָה אָבִי מָצָא אוֹתָהּ בְּתוֹךְ שְׁלוּלִית דָּמָהּ. מַהֵר אָסַף מַהֵר בְּתוֹךְ שְׂמִיכָה    דָּהַר בַּמּוֹרִיס הַשָּׁחֹר שֶׁל סַבָּא לַקִּרְיָה בִּרְחוֹבוֹת רֵיקִים, נִקְרַעְתִּי מֵהַשִּׁלְיָה, נִתַּקְתִּי מִסְּפִינַת הָאֵם. חָמוּר אָמַר רוֹפֵא בָּכִיר, אֵינִי מַבְטִיחַ כָּאן דָּבָר, פָּתַח לִי יְצִיאַת חֵרוּם מִמֶּנָּה, בֶּטֶן אֲדֻמָּה, בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת גְּשׁוּמָה.   עוֹד מַמְשִׁיכָה לְהִתְעַקֵּשׁ אִתָּהּ מִחוּץ לָרֶחֶם בְּלִי רַחֵם, מְכוּרָה לִדְרָמָה, פַנְטוֹם שֶׁל אֵיבָר כָּרוּת, קְשׁוּרָה בְּלַהַט לַטַּבּוּר הַמְּנֻתָּק.   הסתעפות דֶּרֶךְ מִסְדְּרוֹן סוֹדִי מִסְתַּעֵף כִּכְלִי דָּם, נֶחְשָׂף בְּאַקְרַאי, הָלַכְתִּי עִם אִמָּא. עָבַרְנוּ לְיַד גַּן הַחַיּוֹת, הַבְּרֵכָה, גִּבְעוֹת הַכֻּרְכָּר הַמְּפֻסְפָּסוֹת עַד שֶׁהָעִיר נִגְמְרָה עַד הַחוֹלוֹת עַד הַיָּם. הַיּוֹם הָיָה צָהֹב. הִיא הָיְתָה צְעִירָה, נִשְׂרַכְתִּי אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁהָיִינוּ בְּנוֹת שְׁלשׁ-עֶשְׂרֵה, מַכְשִׁיר קֶשֶׁר שֶׁל הַהֲגָנָה מֻסְתָּר תַּחַת מִטָּתָהּ, וַאֲנַחְנוּ יוֹדְעוֹת לִשְׁתֹּק עַל הַשְּׁדָרִים.   גוף שני "צָמְחוּ לָךְ צִיצְקֶעס," עִצּוּרִים שִׁנִּיִּים נִנְעֲצוּ בְּכִנּוּי הַגּוּף. דִּבַּרְתְּ בִּתְסִיסַת שְׂפָתַיִם, בִּתְנוּעָה קְמוּצָה. כָּךְ אַתְּ מְדַבֶּרֶת אֵלַי.   יֵשׁ שֶׁהַהֲגָאִים נָחִים. עֲשַׁן 'אֶל-עָל' כָּחֹל נִמְצָץ בְּצִמְצוּם עַיִן, נַחַת זְרוֹעֵךְ רְפוּיָה,אִמָּא, אֵפֶר נוֹשֵׁר עַל שִׂמְלָתֵךְ הַמְּנֻקֶּדֶת.   "אַל תַּעֲשִׂי לִי טוֹבוֹת," קוֹלֵךְ שׁוּב קוֹצֵף, יוֹרֵק אַצּוֹת. מִלִּים חַסְרוֹת שֹׁרֶשׁ טוֹבְעוֹת בִּגְרוֹנִי, בִּנְיָנִים נוֹטִים בָּרוּחַ, וַאֲנַחְנוּ עוֹמְדוֹת עַל קוֹץ, מַשְׁחִיזוֹת לָשׁוֹן, טְעוּנוֹת מִשְׁקָל, עֲגוּנוֹת בַּחוֹל.