"הרי אני הילד… הילד שהלך יחף בשדות, שקטף תפוז ואכל ישר מהעץ, שעשה בשכונה סקנדל, שרכב על האופניים עם הפחית […]
הקדמה
יום אחד זה יקרה.
זה נוגע, מציק בפנים.
לחישה קלה, רעש רקע לא מובן.
לעולם אל תוותר, לעולם אל תחזור למה ששבר אותך.
לאחר שנים של עבודה עצמית, מטרות, אומץ ונחישות, ההרגשה חזרה והכתה, הרגשתי בתוכי שוב אבוד.
המחשבה הארורה לא עזבה אותי לרגע.
יום אחד זה יקרה שוב, נכפה עליי לחזור.
הייתי שונה כל חיי. הרגשה עכורה של שוני לא מובן, אני והעולם שסביבי.
מה זה רגיל? האם לקום לעבודה רגילה מחמש עד שמונה יעשה אותי מאושר?
ואולי שלושה ילדים ואישה?
יציבות?
או ים של אהבה?
שקעתי בתהומות הנפש, שקעתי במצולות האבדון, הרגשה של אי־שייכות לעולם.
כל חיי הרגשתי במלחמה פנימית. ניסיתי להיות רגיל, כמו כולם. הסתכלתי לתוך עיניהם של בני האדם שסביבי ושאלה אחת פיעמה בראשי: מה, רק אני מרגיש כך? רק אני מרגיש את הצורך הזה לשנות את חיי?
כולם נראים לי כל כך מרוצים, שלווים. אולי מאושרים?
תחושת השוני והידיעה, שהגעתי לעולם עם תחושת שליחות לא ידועה, סיבכו אותי לא מעט ולקחו אותי למקומות הכי לא צפויים, הכי כואבים, שבהם נפשו של אדם מחפשת תשובות.
הייתי מבולבל מאוד בחיפוש אחר התשובות, שקוע במסע של תהיות, ואז דיברתי איתו, עם אלוהים. ביקשתי בקשה אחת: עשה אותי רגיל, כמו כולם.
בינינו, רק רציתי להיות מאושר.
אך אלוהים לא הקשיב. הוא אטם אוזניו לתפילתי. באותו הרגע הבנתי שהכול תלוי אך ורק בי, אז יצאתי למסע של חיים, מסע של תהיות, מסע שבסופו יש יעד אחד ברור: להשיג תשובות.
לאחר שנים של הליכה לא ברורה בין אהבה לשנאה, למדתי לעטוף את החסרונות באהבה, ליצור בהם תקווה. הבנתי שלהיות שונה זה לא כזה נורא, זה אפילו מדהים, ושהדרך מתחילה בך, אם רק תעצור לרגע “להביט במראה”, להביט פנימה ולקבל את מי שאתה; תסבוכות של הלב, תהיות של הנשמה.
למדתי לא לשפוט את עצמי יותר מדי, להפסיק לבקר את העבר ולחיות עכשיו, את ההווה. למדתי שאדם הוא רק אדם ושבמסע חיינו הכול יכול לקרות והכול מתחיל בנו, בבחירה שלנו איך ייראו חיינו ובבחירה שלנו לקבל את עצמנו.
הספר שבידיכם הוא אוסף של סיפורים, תובנות ומסע חיים, מילדות בבית דתי, כילד רחוב מלא באהבה; ילדות קשה, רצופה באלימות; חיי משפחה המלאים בכוונה ובתמימות של אהבה; גידול בני היקר; חיי הלילה מלאי הזימה שבהם מכרתי את גופי ואת נשמתי – מתוך כל אותם הרפתקאות, רצונות וחלומות – מצאתי את הדרך חזרה.
זהו סיפור. סיפור על אדם רגיל, בדיוק כמוכם, שנפשו שוטטה בין שבילי ההצלחה, הכישלון, הכאב, האהבה והזוגיות. סיפור על היחסים שלנו עם עצמנו ועם הסובבים אותנו, ועל האופן שבו אדם יכול לשנות את חייו, אם רק יאמין.
אספר לכם על האמונה, על האהבה, על כך שהכול צפוי והרשות נתונה.
אספר לכם על בן אדם קצת שונה אך מלא באמונה. אספר לכם על כוחה של בחירה. אולי תיקחו משהו קטן אל הלב, אל הנשמה, ותבחרו הפעם בדרך הנכונה.
הכול התחיל כשהעזתי להביט במראה, אל תוך עיניי שלי, של האדם שאני, מתוך קבלה עצמית והבנה שאלו חיי ושהכול תלוי בי. זהו ספר שביכולתו להכניס לחייכם קמצוץ קטן של אמונה, השראה ותובנות ולאפשר לכם לחצות את הגבול של עצמכם, אם תרצו באמת, בכל ליבכם, להתחיל מסלול חדש בחייכם, מסלול שקוראים לו “אתם”.
אני מאחל לכם למצוא את התשובות בדרך חזרה לעצמכם, כי הכול מתחיל ונגמר בכם.
לא אבקש דבר מלבד כנות עם עצמכם, כנות ואמת, אמת שיוצאת מתוך הנשמה – ואז הקסם יקרה. בסוף כל פרק תוכלו לכתוב כמה מילים, תובנות שהתעוררו בכם, בלי לחשוב יותר מדי. תוכלו תמיד לחזור לאחור, לקרוא את מה שכתבתם ולהתבונן שוב פנימה.
מעט אמונה, אהובים. מעט אמונה.
מאחל לכם קריאה נעימה וכתיבה פורייה, מלאה בתובנות.
בהצלחה ובאהדה רבה,
צורי דבוש
אין עדיין תגובות