לאן השביל הזה מוביל?

מתוך יומנו של ליצן חצר…
דניאל, בן 35 מעמק יזרעאל, סופר, אמן רב תחומי ויזם,
"אני מאמין שאומנות יכולה לשנות את העולם – יצירה אחר יצירה, רגע אחר רגע, אדם אחר אדם, היא בהחלט שינתה את עולמי".

מקט: 4-800-1479

מתוך יומנו של ליצן חצר… דניאל, בן 35 מעמק יזרעאל, סופר, אמן רב תחומי ויזם, "אני מאמין שאומנות יכולה לשנות […]

---

פרולוג | שבילים

יש שירים שמזכירים לי אנשים

ושירים שאני לא מבין,

שירים על אהבה ועל וחלומות,

על הטבע

ועל טבע האדם.

 

יש ציורים של שעונים נוזליים

וציורים על קירות ברחבי העיר,

יש ציורים של שדים שציירתי

כדי שלא יישארו בתוכי.

 

יש ספרים של מדע בדיוני ושל פנטזיה

וספרים לבישול וללימוד,

יש ספרים שאני מפסיק לקרוא באמצע

וספרים שהגיעו אליי בדיוק בזמן.

 

יש סרטים דוקומנטריים,

יש סרטים מצוירים,

יש סרטים ובהם גיבורי על

ויש סרטים שמשנים את החיים.

יש אנשים שכיף לצפות איתם בסרטים,

יש מצב שאני חי בסרט.

 

יש ארוחות טעימות,

שיחות על דברים אמיתיים,

עצים שמעניקים לנו צל,

שמש וירח שנותנים אור,

אוויר שנכנס ויוצא.

 

יש אנשים שבאו למעט זמן

ואנשים שיישארו הרבה,

תמיד יש לאן לצמוח.

 

יש המון מה לבחור,

המון מה לעשות,

ואפילו לא דיברנו

על סדרות מעולות.

 

יש טבע,

כל יום הוא ציור אחר,

שיר אחר, סיפור אחר, סרט אחר,

דמויות, פרצופים, הבעות הפנים,

הבעות של מה שבפנים.

 

כל אחד ואחת מאיתנו

סיפור בפני עצמו,

סרט בז’אנר לבחירתו,

מילים ולחן,

תמונה,

פסל,

טבע,

עץ,

שורש,

שביל.

 

אדם נע

בקצב פעימות ליבו,

לא יודע

לאן השביל מוביל.