22.00 ₪
מאירלנד ועד הודו, מאוסטרליה ועד זנזיבר, נפרשים סיפוריו הקצרים של עוז שלו, המתארים בשפה פשוטה וקולחת חוויות אמיתיות ודמיוניות שפקדו אותו במהלך טיוליו בעולם.
עוז שלו, יליד 1965, בוגר תואר ראשון בהנדסה אזרחית ותואר שני במנהל עסקים. "בגרות מוקדמת", ספר שירים מפרי עטו, יצא לאור ב-1987. מאז 1988 הוא מטייל רבות וארוכות בעולם. כך נולדו והתקבצו סיפוריו הקצרים לספר 'להסתכל לקרנף בעיניים'. זהו ספרו השני.
מרגריטה קפואה
ג’ואנה שייכת לסוג הנשים האמריקאיות שמדי פעם בפעם תפגוש על חוף אקזוטי באיזה קלאב “איני”. היא בדרך כלל מעשנת “מרלבורו לייט”. את הסיגריות היא מעבירה מקופסה רגילה לקופסת כסף מעוטרת בפיתוחים שקנתה בטיולה האחרון באיסטנבול. היא תיראה חצי מסודרת חצי זרוקה. צמיד של חרוזים וצדפים יעטוף את קרסולה ולק אדום כהה יעטר את אצבעותיה הדקות. קעקוע של שחף מצויר על כתפה הימנית, שדיה חשופים והיא לבושה בתחתוני ביקיני קטנים עם הרבה פרחים.
“בעצם, הרבה פרחים זה עניין יחסי”, אמר לי פעם האנס משוק הפרחים באמסטרדם “כשאני מוכר הרבה פרחים, זה אומר שמפלס האהבה בעולם עולה, וזה ממלא אותי שלווה כזאת, שעוד יש תקווה בעולם ולא הכול גמור וסופני. אתה יודע, עם כל האיידס1 הזה עכשיו, קשה קצת לאהוב עד הסוף”.
ג’ואנה ישבה לה בשעת אחר הצהריים על הבר בחוף פאתיה אשר בתאילנד. היא לבשה חצאית מיני קצרה וישבה על כיסא גבוה. היא שתתה “מרגריטה קפואה” ועישנה סיגריות בשרשרת. משקפי השמש הקטנים, עם העדשות הכחולות הכלואות במסגרת כסף, נחו ברישול על אפה הקטן. זיעתה החליקה לה לאט-לאט מהצוואר אל בין זוג שדי הסיליקון המעוצבים שלה.
ג’ואנה שיחקה אותה “קולית” בסיגריה הראשונה, קשה להשגה, אבל בהגיעה לסיגריה השלישית או הרביעית, היא שוחחה עם תייר גרמני עשיר, שהגיע לשבוע נופש בתאילנד והשאיר את אשתו ואת הילדים בבית כי הם אלרגיים לאור השמש.
ליוהאן הייתה טבעת זהב גדולה על האצבע. הוא היה לבוש בחולצת “לה קוסט” לבנה ובמכנסי טניס כחולים ונעל נעלי “נייק-אייר” לבנות.
לא, הוא לא מעשן, הפסיק לפני שנתיים בשביל הבריאות, אבל הוא כן ישתה בחברתה בירה צוננת.
“אין לכם ‘בקס’?” הוא עיקם פרצוף כמו ילד קטן שלקחו ממנו את הצעצוע החביב עליו. “רק בירה מקומית, הא! טוב, אז אשתה ‘סאן מיגל'”, הוא התפשר בחיוך נימוסי.
“את פה להרבה זמן?” שאל באנגלית עם מבטא גרמני כבד. ג’ואנה ענתה שכן, היא בדיוק התפטרה מעבודתה. הבוס שלה היה בחור דוחה באופן מיוחד. הוא ניסה לרמוז לה שאם לא יצליח לגלות את צבע תחתוניה לפני הקריסמס, לא תקבל שום העלאה במשכורת לקראת החגים. ג’ואנה החליטה להתפטר, לקחת חופשה ארוכה לבוא לכאן לנוח.
“יה, יה”, השיב יוהאן בקול אבהי ודואג, אף שניכר שהשיחה הייתה ממנו והלאה.
למרות תגובתו האמפתית לסיפורה, בליטה קטנה החלה להופיע במכנסיו הקצרים והצמודים. “אפשר להזמין אותך לארוחת ערב?” שאל בהססנות של ילד.
“כן”, ענתה ג’ואנה, “רק שתדע שאני צמחונית ושאני מקבלת בחילה כאשר אני רואה סטייק נוטף דם בצלחתו של בן זוגי לארוחה”. יוהאן פרץ בצחוק מביך ופנה לחדרו.
גם האנס היה מובך כשאמרתי לו שגם בעידן האיידס יש אהבה, אלא שהיא מצופה בגומי די עבה, מה שבאמת קצת מרחיק וגורם לתחושה של חוסר אונים ברגעים הקריטיים.
הם קבעו בשעה שבע בערב. הוא קצת הקדים לאסוף אותה מהבונגלו שלה. בדרכו קטף עבורה פרח, והיא הסמיקה כאשר הכניסה את הפרח לבקבוק מים מינרליים ישן והציבה אותו על השולחן בכניסה. הם ירדו בשקט לחוף. בדרכם התיישבו לרגע לצפות בשקיעה מלאת גוונים של אדום וצהוב. יוהאן ליטף את שערה והיא השעינה לחי חלקה על כתפו. הקרבה ביניהם הובילה לנשיקה הססנית שהפכה מייד רטובה וסוערת. לבסוף, הם התיישבו באחת ממסעדות הדגים המקומיות, שאורות פנסים קטנים בצבעים אדום וכחול נצנצו בחזיתה.
הם הזמינו חסילונים עם אורז מבושל ברוטב קוקוס מתוק וצימוקים, לגמו “בננה שייק” ודיברו על החורף הארוך והקר שפקד את אירופה לאחרונה.
ג’ואנה אינה אוהבת חורף, ולכן אינה נוסעת לחופשות סקי. היא מעדיפה חופים שטופי שמש בקיץ. לשתות בירה היא די שונאת, כיוון שזה עושה לה רע ומנפח את הבטן ולכן היא מעדיפה קוקטיילים – רצוי שיהיו אקזוטיים כאלה.
לאחר שאזלו כל נושאי השיחה, הדליק הגרמני סיגר מסריח, וג’ואנה אמרה לו שאם ימשיך לעשן את הדבר הדוחה הזה, היא לא תיכנס איתו היום למיטה. יוהאן כמעט בלע את הסיגר שבפיו והזמין מהר חשבון, שילם בכרטיס אשראי וחתם ביד רועדת.
על המיטה הלבנה, המוקפת כילה, הצליח בקושי רב להוריד את מכנסיו. ג’ואנה הורידה את בגדיה לאט-לאט, בייחוד את תחתוני החוטיני השחורים. היא התיישבה על יוהאן וסידרה לה תנוחה נוחה. יוהאן אחז במותניה בפראות. ג’ואנה זרקה את ראשה אחורה והתמסרה לו. הם גנחו וצרחו בבליל של קולות ושפות. לאחר ששניהם הגיעו לפורקן כמעט ביחד, התעטפה ג’ואנה בסדין לבן. היא נשכבה לה בתנוחה עוברית בקצה המיטה ונרדמה מייד.
בבוקר, כשקם יוהאן מהמיטה עם חיוך מרוח ומאושר של אלוף העולם בקליעה למטרה, הוא לבש את מכנסיו ונעל את נעליו בשקט. לאחר מכן הרטיב וסירק את שערו כך שיסתיר את הקרחת הגדלה והולכת בראשו. בחיוך מלא סיפוק הסיר את הסדין מעליה כדי להביט שוב בגופה השזוף והנפלא. לרגע התעכבו עיניו על כיתוב קטן שקועקע על פלח עכוזה הימני. הוא הרכיב את משקפי הקריאה שלו ובעיניים פעורות לרווחה קרא את הכתוב באותו קעקוע:
“H.I.V-POSITIVE”
ספר זה זמין להורדה מספרייתך בענן דרך אפלקציית "מנדלי קורא ספרים" במכשירי אנדרואיד, אייפון ואייפד.
להתקנת מנדלי קורא ספרים לאנדרואיד
להתקנת מנדלי קורא ספרים לאייפון ואייפד
