מהי המטרה שלי? במה אני מאמין? איך אני יכול להתמיר את עצמי? איך אני יכול להיות מאושר? ספר קטן עם […]
הקדמה
הדברים שאנו עושים בחיים
מהדהדים בנצח.
מקסימוס, גלדיאטור
בתחילת הסרט גלדיאטור, מקסימוס, בגילומו של ראסל קרואו, הוא מצביא רומי מהולל, הזוכה לכבוד מפקודיו ומהקיסר שלו. כסוכן של מעצמה בעלת מבנה היררכי, תפקידו ברור. אבל כעבור סצנות אחדות הוא נאלץ לנקוט עמדה לגבי הדברים שהוא מאמין בהם, ועולמו מתהפך.
לאחר שנבגד על ידי האיש שהיה לו כאח, לאחר שנגזר עליו דין מוות על לא עוול בכפו, ולאחר שחזה בטבח האכזר של בני משפחתו, יש למקסימוס מטרה חדשה: נקמה. המניע לנקמה אינו שנאה או קנאה, כי אם תשוקה לצדק.
כאשר הוא נערך להגשמת מטרתו החדשה, מראה מקסימוס כי עקרונות ברורים מנחים אותו. הוא מסרב לרצוח אדם בדם קר רק כדי לרַצות את ההמון, הוא מכנס את עמיתיו העבדים למען תועלתם המשותפת, ונשאר נאמן לאלה שעזרו לו.
לבסוף, מקסימוס מקריב את עצמו לטובת העם הרומי, כאשר הוא מת בקרב, כמנצח הרודנות ואי-הצדק.
אילו רק היו החיים ברורים וצלולים כל כך.
גלדיאטור מראה לנו בשעתיים כמה פשוטים יכולים החיים להיות, אם נדע לענות על שלוש שאלות מפתח: מהי המטרה שלי? במה אני מאמין? ואיך אוכל להתעלות על העצמי?
בימינו, לנוכח אינסוף אפשרויות הבחירה, מעטים יכולים לענות על שלוש השאלות האלה בבהירות גמורה. נכון, בג’ונגלים של אפריקה ודרום אמריקה קיימים, אולי, עדיין מקומות שבהם החיים עשויים להצטמצם למשוואה פשוטה, אבל כמה אנשים יחליפו את מותרות העולם הראשון בבהירות הראייה של העולם השלישי? הפרדוקס של זמננו הוא שיצרנו חברות שמספקות צרכים בסיסיים, ובמידה רבה מסלקות מסדר היום נושאים של חיים ומוות, ובכל זאת הדיכאון מתפשט כמו פצע דלקתי, ובני אדם מבקשים נחמה בסמים ובהתאבדות.
בעודנו שואפים לדעת יותר, לצבור יותר ולעשות יותר, במקרים רבים הלכנו ופחתנו. הגדרנו את ערכנו לפי ערך הרכוש שלנו ורמת ההישגים שלנו, והזנחנו את השאלה מי אנחנו. אפילו כאשר אנחנו מוצאים רגע להרהר בשאלה מי אנחנו, אנחנו ממהרים למלא את החלל הריק בהבלים ובמלל ממוחזר שמורעפים עלינו מכלי התקשורת וממוסדות המדינה, השואפים לקבע את מקומנו כברגים במנגנון הכלכלי.
אבל השינוי כבר מתרחש. אנחנו ניצבים על סִפּוֹ של עידן חדש, ואנשים רבים יותר בוחרים להטיל ספק בהתנהלות חסרת המחשבה של זמננו. במקום להתייחס אל הדברים כמובנים מאליהם ולצעוד עם העדר בדרך ידועה, שחוקה ולא מספקת, חלק מאיתנו בחרו לומר “עצור!”
ספר זה מיועד לאנשים האלה − יכול להיות שזה אתה, או את. אם כן – אני מקווה שהספר יעזור לכם. מטרתו לעזור לכם להתייחס לשאלות הללו שציינתי כאן, כלומר, מהי המטרה שלי? במה אני מאמין? ואיך אוכל להתעלות על העצמי? הספר מתייחס גם לשאלה איך אני יכול להיות מאושר? שכן מטרה ברורה תספק כיוון בחיים, אך לא בהכרח אושר.
איך נולד הספר הזה?
אפשר לומר שלפני עשר שנים חיי התנהלו טוב למדי. הייתי נשוי וחיפשתי בית נאה לקנות, הקריירה שלי בתחום הכספים התקדמה במהירות ונחשבתי לאשף פיננסי. חברים ובני משפחה תמכו בי. דאגתי היחידה היתה אם להחליף את הב.מ.וו. בפורשה.
אבל אז התמוטט הכול… תוך שלוש שנים חוויתי את מה שחברי אוהבים לכנות ‘משבר אמצע החיים המוקדם שלי’, ועזבתי את עבודתי. החותן שלי, אליו הייתי קרוב מאוד, מת בייסורים ממחלה סופנית. נישואי התפרקו. הב.מ.וו. נמכרה. חבר ילדות קרוב מת מהתקף לב בדיוק לפני יום הולדתו השלושים. ובתוך כל אלה, חברַי ובני משפחתי שאלו מה לעזאזל אני עושה עם החיים שלי, ובכך הכניסו לתוך הראש שלי את שד הספק העצמי.
בלשון המעטה, אפשר לומר שהיתה זו נסיגה. חיי המתוכננים יפה כל כך נקרעו לגזרים, ונראה היה שכולם רק מצביעים עלי ואומרים, ‘מה עשית’?
בדיוק שם למדתי, שהשיעור הטוב ביותר שאפשר ללמוד בחיים הוא איך ‘להרים את עצמך מהקרשים’, ‘לנער את האבק’, ולהמשיך להתמודד, כי אם ישנה ודאות כלשהי בחיים, הרי זו הוודאות שתחטוף מכות, הרבה פעמים.
בשבע השנים שחלפו מאז, נעשיתי מיומן מאוד בלחטוף מכות. אבל בכל פעם שחטפתי, ניסיתי ללמוד מזה משהו, ועכשיו אני רוצה לשתף…
הספר מחולק לשלושה חלקים: להיות אתם, להיות מאושרים ולהיות אחד. הוא לא הדבר הכי חשוב בעולם. הוא לא ספר לימוד או ספר הדרכה לחיים. הוא לא ייתן לכם את התשובות, אבל הוא כן יניע אתכם לשאול כמה שאלות, שאולי יובילו אתכם לתשובות שלכם. אם הספר יעורר אתכם לחשוב, הרי שהשיג את המטרה שהועדתי לו. זה כל מה שאני מבקש.
אין עדיין תגובות