כמה פעמים קרה לכם שהצטערתם על שוויתרתם מהר מדי על הגשמת חלום? כמה פעמים קרה לכם, שבמבט לאחור הבנתם כי […]
הקדמה – למסעדה, שבה ישבתי עם חבר, נכנס גבר בשנות הארבעים המאוחרות לחייו.
"אמנון הירשפלד?" פנה אלי הגבר בשאלה.
"כן," עניתי, תוך שאני מנסה להיזכר בשמו של הגבר, שנראה לי מוכר.
לאחר כמה שניות של חיטוט ב"מגרות זיכרוני" פלטתי בהתלהבות: "מיכה גיל, כיתה ז', ממלכתי ג', שיכון נווה זית, לוד, 1965." מיכה היה אחד מתלמידיי הראשונים, מיד לאחר שסיימתי את לימודי ההוראה.
לאחר כמה דקות של החלפת חוויות מאותם ימים, שאל חברי את מיכה: "מה אתה זוכר מכל מה שלימד אותך אמנון?"
"אני זוכר מאמנון את המשפט: 'אם יש משהו בחיים שאתה רוצה מאוד להשיג – שום מכשול לא ימנע ממך להשיג אותו!'"
הרהרתי בלבי מה זוכר תלמיד משנתיים של לימודים, ואז שמעתי את חברי שואל: "האם היה אירוע בחייך, שבו השתמשת במשפט הזה?"
"כן," ענה מיכה ופרס בפנינו את הסיפור הבא:
"כאשר התגייסתי לצה"ל, רציתי מאוד להיות טייס. עברתי את כל המבדקים והגיבושים. ביום הגיוס ריכזו באוהל ענק את כל המועמדים לקורס טיס. ישבנו יחד, חבורה גדולה של מגויסים, שניהלו שיחות התוודעות קצרות. כל אחד סיפר מהיכן הגיע ומה הן שאיפותיו. אני סיפרתי, כמובן, שאני מלוד ושאני רוצה להיות טייס. לא עבר זמן רב, ולפתע מצאתי את עצמי בודד. כל החיילים שישבו מסביבי התרחקו והתגודדו במרחק-מה ממני.
"אף-על-פי שהאירוע היה לפני כשלושים שנה, אני עדיין זוכר את תחושת העלבון הצורב שחשתי באותם רגעים. רציתי לקחת את חפציי, לעזוב את האוהל ולברוח משם רחוק ככל האפשר. ואז עלו במוחי דבריו של אמנון הירשפלד… אני ממש זוכר את המחשבות שעלו במוחי באותם רגעים, כאילו היה זה אתמול. 'מיכה, אם אתה רוצה מאוד להיות טייס – שום דבר לא ימנע ממך מלממש את חלומך!'
"ואכן, נשארתי. סיימתי את הקורס הממושך, שלא היה קל, והייתי טייס," סיים מיכה את דבריו המרגשים.
באותו רגע הבנתי יותר מאשר אי-פעם, שיש לי ייעוד בחיים ושהתחלתי לממש אותו כבר בגיל עשרים: לעזור לאנשים להגשים את חלומם, ולא לאפשר לפחדים ולמכשולים למנוע מהם זאת.
אין עדיין תגובות